המובטלים להייטק? הפוטנציאל של הכשרות עובדים לא טכנולוגיים בצל הקורונה

נייר מדיניות של מכון אהרן מגלה שבקרב מובטלי הקורונה יש בין 57 אלף ל-136 אלף אנשים ללא רקע במקצועות טכנולוגיים שיכולים להתאים להכשרות להייטק • בכירים בהייטק חלוקים בשאלה עד כמה ריאלי לשלב אותם בתעשייה בהיקפים כאלה • ניהול וקריירה, מדור חדש

המובטלים להייטק
המובטלים להייטק

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה", שיתפרסם בימי שלישי וחמישי, נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה

הקורונה הותירה מאחור מאות אלפי מובטלים חדשים. האם הסבה שלהם להייטק היא פתרון מציאותי? על השאלה הזאת ניסו לענות חוקרים ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה. בנייר מדיניות שהוצג לאחרונה במסגרת שולחן עגול מיוחד, הגיעו מחבריו - ניראון חשאי, סרגיי סומקין והלה אקסלרד - למסקנה שבקרב המובטלים יש 57 אלף עד 136 איש שאינם כוח טכנולוגי ומתאימים להכשרה להייטק.

ההערכה הזאת מתבססת על שיעור בעלי תעודת הבגרות והתארים האקדמיים בקרב מובטלי הקורונה. החוקרים פיתחו "ציון איכות" - שקלול של ציוני תעודות בגרות עם 5 יחידות במתמטיקה, אנגלית ומדעי המחשב, ציוני פסיכומטרי וציונים במבחן PIAAC, הבוחן מיומנויות לשוק העבודה כמו אוריינות דיגיטלית, יכולת חשיבה מתמטית, כושר ביטוי ועוד. התוצאות חולקו לחמישה חמישונים. לדברי חשאי, שהציג את המחקר בכנס, בחמישונים האלה יש 305 אלף איש, שהם פי ארבעה מהמועסקים בהייטק כיום, ולפיכך המסקנה היא שגם מחוץ למגזר ההייטק יש עובדים בעלי פוטנציאל גבוה שיכולים להיקלט בענף הזה.

לא חייבים תואר במדעי המחשב

אחת ההמלצות של נייר המדיניות היא לתת תמריצים לקליטת עובדים שאינם בעלי תואר באחד ממקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה).

"חלק מבוגרי מדעי החברה מפחדים ללכת להייטק בגלל התדמית שרק בוגרי 8200 ודוקטורים במדעי המחשב הולכים לשם", אמר בכנס שלמה דברת, מייסד קבוצת ויולה ויו"ר דירקטוריון מכון אהרן בבינתחומי הרצליה.

לפי נייר המדיניות שהוצג, שיעור האקדמאים שאינם בעלי תואר STEM בהייטק, יחד עם אלה שאינם בעלי תואר אקדמי כלל, מגיע ל-70%-85%. מדובר במקצועות כמו פיתוח עסקי, מכירות ושירות לקוחות. השכר בהייטק גבוה גם במקצועות שאינם טכנולוגיים. אחד הנתונים המפתיעים שהוצגו היה שאחרי השנה הראשונה בתפקיד, שכר האקדמאים ללא תואר STEM עלה בשיעורים גבוהים יותר מאשר שכרם של עובדים בעלי תואר כזה.

כמה ממשתתפי הכנס הבחינו בין מקצועות הליבה (פיתוח) למקצועות המעטפת בהייטק, אבל לדברי כרם נבו, מנהלת פורום חברות צמיחה וראש המטה של נשיא חברת ויקס, זו חלוקה שגויה. לדבריה, היא עצמה לא הגיעה מהייטק, וכך גם 60% מכוח האדם בוויקס, וזה לא דבר נדיר בקרב חברות ישראליות. לפי סקר שערך פורום חברות צמיחה, בחברות יש כ-30%-40% עובדים שאינם עובדי מו"פ.

גם ליהי פינטו פרימן, מייסדת שותפה בחברת סייט, המעסיקה 124 עובדים, אומרת שהייטק זה לא רק פיתוח. "בשלבי הצמיחה, לעתים 50% זה אנשי מעטפת שמתקשרים ופותחים את הדלת ללקוחות ומגיעים לכסף. טכנולוגיה היא מפתיעה ונהדרת, אבל צריך להפוך אותה לכסף".

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרן אהרן, הציג נתונים דומים לאלה של מכון אהרון לגבי פוטנציאל המובטלים שיכולים להתאים להכשרה להייטק - כ-60 אלף איש. הוא מכוון אותם למקצועות פיתוח ודאטה, מקצועות תומכים כמו QA (בדיקת איכות), תמיכה טכנית ומקצועות שיווק ומכירות. התקציב שקיבלה הרשות, 70 מיליון שקל, מיועד להכשרת 3,500 עובדים, אך לדבריו הדרישה היא ל-25 אלף. "בארה"ב רואים שגם למקצועות הליבה נכנסים אנשים שלא עברו את שערי האקדמיה. מדובר באוטודידקטיים או באנשים שעברו הכשרה קצרה. בארה"ב מדובר ב-25.5% מהעובדים. גם כאן זה קיים, עם בוגרי צה"ל".

מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הציע לעודד לימודי הנדסאים, גם בקרב אלה שאינם עונים לדרישות הקבלה, באמצעות מכינות. הלימודים עצמם נמשכים שנה וחצי במסלול מקוצר והמשבר יהיה הזדמנות לעשות קפיצת דרך ולשלב אוכלוסיות בהייטק, שהתחום אינו נגיש להם בדרך כלל.

דרישות הסף: אנגלית ואוריינות דיגיטלית

אילו כישורים צריך עובד ללא תואר אקדמי טכנולוגי כדי להיקלט בהייטק? בעיקר כישורים דיגיטליים ואנגלית ברמה גבוהה. בנייר המדיניות מוצג סקר שערכו החוקרים בין עשרה סמנכ"לי משאבי אנוש, ולפיו עיקר החסמים בגיוס כוח אדם שאינו טכנולוגי בישראל הם שכר גבוה, רגולציה שאינה מאפשרת להעסיק בסופי שבוע וחגים וגם הפרשי שעות, אבל בעיקר אוריינות דיגיטלית, אנגלית ומיומנויות שירות ומכירות.

לפי ד"ר אורנה ברי, יזמת, מדענית ומנהלת בכירה, בעלי כישורים דיגיטליים יכולים להיקלט במקומות עבודה. היא הציגה דוגמה של מנהל בר שנקלט במהלך הקורונה בחברת הייטק במשרה יחסית די גבוהה, בתפקיד חצי טכנולוגי. היה לו אמנם תואר שני בהיסטוריה, אבל גם היה לו ניסיון קודם במערכות CRM.

"כישורים רכים, אנגלית ויכולות דיגיטליות הם חשובים מאוד", אומר גם דברת. "גם אם נכשיר כמויות גדולות של מובטלים והם לא ולא ישתלבו בהייטק, נשפר דברים גם בענפים אחרים".

עניין קריטי נוסף הוא השפה. לפי ברי, מחקר מדצמבר 2019 הראה שישראל ממוקמת במקום ה-50 מתוך 54 בנושא הטמעה, כלומר שפה טבעית. משתתפים נוספים הסכימו שידיעת האנגלית בארץ בעייתית, גם בקרב בוגרי חמש יחידות בבגרות וגם בקרב בוגרי אוניברסיטאות.

"אם מישהו לא ידבר אנגלית ברמה נדרשת, לא ייקחו אותו", אמר פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית ספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן. "חד-משמעית, צריכים ללמד באוניברסיטאות ובמכללות קורסים באנגלית. אנשים שרוצים להשתלב בהייטק צריכים ללמוד באנגלית. היו לנו בתואר הראשון קורסים באנגלית וסגרנו אותם בגלל חוסר ביקוש. זה לא רק לדעת אנגלית, זה להבין מה זו חברה בינלאומית. מחנכים היום אנשים לעבוד בשוק העבודה של שנות ה-80".

פרופ' צבי אקשטיין / צילום: אורן שלו
 פרופ' צבי אקשטיין / צילום: אורן שלו

לקלוט עשרות אלפים? לא כל כך מהר

האם המצב בהייטק היום מאפשר את קליטת כל אותם עשרות אלפי מובטלים, גם בהנחה שהם מתאימים?

"בהייטק באמת חסרים בין עשרת אלפים ל-12 אלף משרות, בעיקר אנשי מקצוע טכנולוגיים מעולים ופחות ג'וניורים. השוק לא סלחן לבינוניות. אם חושבים לקחת 57 אלף איש ושהשוק יספוג אותם, זה לא יקרה בקרוב", אמרה עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI.

נועם גרובר מהמועצה הלאומית לכלכלה שופך גם הוא מים קרים על הרעיון.

"הציפייה שההייטק יקלוט עשרות אלפי עובדים היא לא ריאלית. בתקופות צמיחה ההייטק קולט 7,000-8,000 עובדים בשנה. הדבר מזכיר לי אמירות של בואו ניקח נשים בדואיות ונהפוך אותן למתכנתות. החסמים האמיתיים הם כישורי יסוד, ויש פערים עצומים. גם לא לכולם יש רצון והנטייה והיכולות להיות בהייטק".  

צרו איתנו קשר *5988