הזינוק הפנומנלי של ביטקוין מעורר התרגשות גדולה בעולם, ולא רק בקרב מחזיקי מטבעות הקריפטו. ביום חמישי בבוקר הגיע מחיר הביטקוין ליותר מ-23 אלף דולר - רמתו הגבוהה אי פעם, אחרי זינוק של יותר מ-200% מתחילת השנה. זאת, אחרי שיום קודם לכן חצה מטבע הקריפטו המוביל את רף ה-20 אלף דולר לראשונה מאז דצמבר 2017, וכך שבר את שיא כל הזמנים שבו החזיק במשך 3 שנים.
למרות ההתרגשות, מומחים בשוק הקריפטו מבינים כי יש להתייחס למחיר הביטקוין, ולשוק הקריפטו בכלל, בזהירות הראויה. אחד המומחים הבכירים בתחום בישראל הוא פרופ' יבגני ליאנדרס, שלפני כחודשיים נכנס לתפקידו החדש כראש מכון חוגג לחקר הבלוקצ'יין בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב.
בראיון ראשון שלו לתקשורת הישראלית, אומר פרופ' ליאנדרס לגלובס: "ביטקוין אינו מבוסס על דבר למעט האמון של אנשים ועל הצפי שלהם למחיר שלו בעתיד. לכן, בלתי אפשרי לאמוד באמת את מחירו הריאלי. כפי שמחיר הביטקוין יכול לזנק ל-40 אלף דולר, הוא יכול באותה מהירות לצנוח ל-10,000 דולר או פחות. ראינו כבר צניחה מסוג זה במרץ האחרון. לי אישית יש החזקות קטנות בלבד של ביטקוין, שאני לא מגדיל אותן עכשיו - לא מכיוון שאני חושב שמחיר הביטקוין יירד, אלא כי הסיכון הוא גדול מדי.
הביטקוין בשיא כל הזמנים
אחרי שנים של קריירה אקדמית כפרופסור למימון בארה"ב, שם לימד באוניברסיטת בוסטון ובאוניברסיטת רייס (יוסטון, טקסס), חזר השנה פרופ' ליאנדרס עם משפחתו לישראל, ולפני כחודשיים נכנס לתפקידו החדש כראש המכון לחקר הבלוקצ'יין באוניברסיטת תל אביב. בתפקיד זה החליף ליאנדרס את פרופ' דן עמירם, סגן הדקאן של הפקולטה לניהול. מנהל מכון חוגג הוא ד"ר ארי אחיעז.
תחומי המחקר העיקריים של ליאנדרס הם אינטרקציה בין החלטות פיננסיות ותפעוליות של חברות, השפעות של תחרות בשוק המוצרים על החלטות פיננסיות כמו מבנה הון, הנפקות, רכישות ומיזוגים. באחרונה המחקר שלו מתמקד בעיקר ביישומים של טכנולוגיית בלוקצ'יין במימון.
עד כמה אמין המידע שמתפרסם כיום על ידי בורסות הקריפטו בעולם?
"יש מחקרים בעולם שמראים כי בין 30% ל-70% מהמסחר בבורסות קריפטו הוא מזויף", אומר פרופ' ליאנדרס. "מכיוון שאין יותר מדי רגולציה על הבורסות האלה, זיוף נפחי המסחר נעשה בקלות יחסית: דרך אחת היא ליצור ארנקי קריפטו שונים שבאמצעותם הבורסה מעבירה מטבעות קריפטו, כך שזה לא ישפיע על מחיר המטבע אבל בהחלט יגדיל את מחזורי המסחר. דרך אחרת, מתוחכמת יותר, היא שבורסות מציעות תמריצים למשקיעים להגדיל את היקפי המסחר שהם מבצעים. מכיוון שאתרים כמו CoinMarketCap ואגריגטורים אחרים מדרגים את בורסות הקריפטו על פי נפחי המסחר שלהן, יש לבורסות אינטרס להציג מחזורים גדולים ככל הניתן.
"במחקר שאותו ערכנו באוניברסיטת תל אביב (פרופ' ליאנדרס יחד עם פרופ' דן עמירם ודניאל רבטי), בדקנו את הנושא של מסחר מזויף בבורסות הקריפטו בעולם. השתמשנו בשיטות שונות כדי לזהות נתונים חריגים במסחר בבורסות, וכך קיבלנו אומדן גם ברמת הבורסה וגם ברמת המסחר בין צמדי מטבעות מסוימים.
שישה-דברים-שחשוב-לדעת-לפני-שקונים-ביטקוין
"אחד הממצאים המעניינים במחקר שלנו הוא שבורסות שנמצאות בתחרות קשה יותר נוטות לייצר יותר מסחר מזויף מאשר בורסות שאין להן תחרות חזקה. נוסף על כך, ראינו השפעות דינמיות של זיוף נתוני המסחר על בורסות מתחרות. כמו כן, בורסות שפועלות תחת רגולציה הדוקה יותר, נוטות לזייף פחות נתוני מסחר מאשר בורסות שפועלות ללא פיקוח. מצאנו את הכי הרבה מסחר מזויף בצמדי המטבעות של ביטקוין ושל Tether (מטבע 'יציב' שערכו צמוד לדולר; ר"ק), שהם המטבעות הנסחרים ביותר בבורסות.
"עוד דבר שגילינו הוא שהמשקיעים בבורסות הקריפטו בדרך כלל אינם מזהים בטווח הקצר את זיוף נתוני המסחר בבורסות - מה שעובד לטובת הבורסות ולרעת המשקיעים. לעומת זאת, בטווח הארוך יותר, של חצי שנה או שנה, המשקיעים 'מענישים' את הבורסות שמזייפות נפחי מסחר - וניתן לראות זאת בטווחים האלה בירידת של עמלות המסחר באותן בורסות".
מה מלמדים המחקרים בנושא השמירה והאבטחה של מטבעות קריפטו בארנקי חומרה או תוכנה?
"קשה מאוד לאסוף נתונים ולבצע מחקר אמפירי על מטבעות קריפטו שנעלמו או נגנבו מארנקים שונים. באופן אישי, כמי שאינו מומחה לטכנולוגיה בתחום, הייתי מעדיף לשמור את מטבעות הקריפטו בארנק 'קר' (ארנק נייר או ארנק חומרה שאינו מחובר לרשת; ר"ק), ולא בארנקים 'חמים' (שמחוברים לרשת). צריך להיות בקיא בתחום כדי להבין אילו חברות שמספקות ארנקים דיגיטליים, הן אמינות יותר או פחות".
האם המצב בשוק הקריפטו כיום דומה לזה שהיה בתקופת ההייפ של 2017?
"מבחינת זיופי נפחי המסחר בבורסות הקריפטו, יש כיום יותר תחרות בין הבורסות ולכן יש גם יותר מסחר מזויף מאשר ב-2018-2017. מבחינת גודל השוק, הוא לא צמח משמעותית מאז אותן שנים. השווי הכולל של שוק מטבעות הקריפטו כיום כ-650 מיליארד דולר, בערך אותו דבר כמו בסוף 2017. אמנם הרגולציה על השוק התפתחה וזה עשוי לעורר יותר אמון מצד המשקיעים, אבל זה לא בא לידי ביטוי בהיקפי ההנפקות של מטבעות קריפטו או גיוסי הון בשוק. לכן, לדעתי, השוק לא התבגר באופן משמעותי השנה, אף שהוא בהחלט התאושש מתקופת השפל, 'חורף הקריפטו', שהיתה בסוף 2018 ותחילת 2019".
איך השימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין או במטבעות דיגיטליים יכול לעזור לעולם?
"הרבה אנשים חושבים שביטקוין ובלוקצ'יין זה אותו דבר, אבל זה לא כך. ביטקוין זה רק יישום אחד של ביטקוין, ולאו דווקא הכי מוצלח, לדעתי. בלוקצ'יין זה מערכת מבוזרת של רישום מידע - ובגלל הביזור שלה אפשר לבנות אותה כך שתהיה אמינה יותר ממערכת מידע ששייכת לאדם אחד או לגוף אחד בלבד. כדי שמערכת הבלוקצ'יין תהיה אמינה, צריך שלמשתמשים בה יהיו התמריצים לעשות את הדבר הנכון - כלומר, למסור מידע אמיתי. לטכנולוגיה כזאת יש הרבה שימושים - למשל, היא יכולה לשמש בסיס למערכת הצבעה בבחירות דמוקרטיות שתמנע זיופי הצבעה. יש לכך פוטנציאל, לדעתי, אבל יש גם לא מעט מכשולים בדרך: זאת טכנולוגיה מורכבת, יקרה, ותמרוץ המשתמשים למסור מידע אמיתי כרוך בהשקעה לא קטנה".
"בתקופה הנוכחית, שבה יש קשיים במסחר בין מדינות בגלל מגבלות הקורונה, יש לא מעט בעיות של אמון בין צדדים למסחר הבינלאומי - ובלוקצ'יין יכול לעזור, למשל, בתחום של ניהול שרשרת אספקה. לדוגמה, אם חברה ישראלית מייבאת מוצרים מסין, המוצרים עוברים הרבה צמתים בדרך - וכדאי שבכל צומת בדרך אפשר יהיה לאמת את השלמות והמקוריות של הסחורה, עד שהיא מגיעה ליעד שלה".
במה נבדל הביטקוין ממטבעות דיגיטליים כמו דיאם (לשעבר ליברה) שמפתחת קבוצת חברות בהובלת פייסבוק, או היואן הדיגיטלי שהשיק באחרונה הבנק המרכזי הסיני?
"מטבעות כמו דיאם (לשעבר ליברה) או היואן הדיגיטלי, ואפילו Tether , שהוא stablecoin צמוד לדולר, הם מטבעות שמגובים באופן כלשהו על ידי החברה או המדינה שמנפיקה אותם. במקרה של תת'ר זה לא חברה, אבל יש חשבון בנק שמגבה את המטבע ואמור להבטיח את שווי המטבע. לעומת זאת, ביטקוין, את'ר (המטבע של פלטפורמת הבלוקצ'יין את'ריום; ר"ק) או מטבעות קריפטו רבים אחרים - השווי שלהם תלוי אך ורק במידת האמון של הציבור באותו מטבע, ואין אף נכס שיבטיח את השווי הזה. זה ההבדל העיקרי, לדעתי.
"מעבר לכך, יש הבדל משמעותי בין המטבעות שציינת לבין כל אותם טוקנים שהונפקו בעיקר בשנים 2018-2017 במה שנקרא ICOs (הנפקות ראשוניות של מטבע דיגיטלי; ר"ק). הטוקנים האלה הרבה יותר קרובים במשמעותם למניות, כי הם למעשה מקנים זכות להשתמש במוצר או בשירות כלשהו של החברה שהנפיקה אותם. הרבה יותר קל לבצע הערכת שווי של מטבעות כאלה, לעומת מטבעות כמו ביטקוין או את'ר. לעומתם, יואן דיגיטלי אינו בעל ערך מוגדר, ואילו במקרה של ביטקוין, אף אחד לא מבטיח את הערך שתקבל עבורו במטבעות פיאט (מטבעות ריבוניים כמו דולר, שקל וכדומה; ר"ק)".
האם הנפקה של סקיוריטי טוקנס - מטבעות דיגיטליים שנחשבים לניירות ערך, כמו שמנפיקה כיום חברת הבלוקצ'יין הישראלית INX בארה"ב - היא לדעתך דרך טובה לגייס הון?
"הנפקת סקריוטי טוקנס ( STOs ) יכולה להיות דרך טובה לגיוס הון, כי היא נעשית תחת רגולציה, בניגוד להנפקות ICO שנעשו בעבר, ולכן היא אמורה לזכות ליותר אמון מצד הציבור. הפיקוח של רשות ניירות ערך, כמו SEC בארה"ב, מקטין את הסיכון למשקיעים בהנפקות כאלה. הנפקת STO לא מתאימה לכל חברה, אבל היא יכולה להתאים לחברות מסוימות. עם סקיוריטי טוקן החברה המנפיקה יכולה להציע למשקיעים השתתפות בהכנסות, בניגוד להשתתפות ברווחים המוצעת למחזיקי מניות. בעיקרון, אני חושב שהקונספט של הנפקת טוקנים לצורך גיוס הון יעבוד גם בשנים הבאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
