ההכנסות מכדורגל אירופי יצילו את העונה של מכבי ת"א והפועל ב"ש

אם יש דבר אחד שעונת הקורונה חידדה עבור הכדורגל הישראלי מבחינה כלכלית היא עד כמה קריטית עבורו היא ההופעה של הקבוצות במפעלים האירופיים. בתקופה שאין קהל וההכנסות בצניחה, הכסף המשמעותי היחיד שיכול להיכנס לקופה של המועדונים הוא זה שמשלמת אופ"א עבור הופעה בשלבי הבתים של הליגה האירופית וליגת האלופות.

הכניסה של מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל ב"ש לשלב הבתים של הליגה האירופית הבטיחה בינתיים לנציגות הישראליות הכנסה מבונוסים של אופ"א בסך 18.6 מיליון אירו (כ-74 מיליון שקל). מדובר בסכום הגבוה ביותר שנכנס לכדורגל הישראלי מאירופה זה 5 עונות. בפועל הסכום הזה גדול יותר, מאחר ואינו מביא בחשבון את החלק שאופ"א משלמת לקבוצות בנוסף עבור שידורי טלוויזיה (Market Pool) שמשתנה בין מדינה למדינה וחלקו בעוגה הכוללת עומד על 38%.

איך נראית עונה ללא הופעה באירופה? לא צריך ללכת רחוק מדי אחורה. בעונה שעברה הכניסו הנציגות הישראליות 3 מיליון אירו (11 מיליון שקל) וסכום דומה גם בעונת 2018/19. בעונה הנוכחית, לאור משבר הקורונה, הכסף הזה מגיע בדיוק בזמן והוא בבחינת אוויר לנשימה.

הבעיה היחידה היא שמדובר באוויר לנשימה רק לשתי קבוצות - מכבי תל אביב והפועל באר שבע.

הבונוסים של מכבי ת"א והפועל ב"ש

הליגה האירופית אמנם רחוקה מאוד מבחינת המוניטין מליגת האלופות וגם הכספים שאופ"א מנתבת לשם הם הרבה פחות אטרקטיביים - 2.03 מיליארד אירו מחולקים לקבוצות המשתתפות בליגת האלופות, לעומת 510 מיליון אירו לקבוצות הליגה האירופית. אבל, בשנים האחרונות הקפידה אופ"א להעלות את הכספים בצורה דרמטית בשני המפעלים, כך שעבור הקבוצות הישראליות גם הופעה בבמה האירופית המשנית הפכה להיות מקור הכנסה פוטנציאלי משמעותי מאוד.

ההצלחה של מכבי ת"א השנה להעפיל לשלב הנוק-אאוט של הליגה האירופית מבטיחה לה בינתיים 11.9 מיליון אירו (47 מיליון שקל). בפועל אפשר להוסיף, על פי הערכות, עוד כמיליון אירו עבור נתח מזכויות שידור, בין היתר בזכות שני משחקי הנוק-אאוט המובטחים לקבוצה מול שחטאר דונייצק. במילים אחרות, כבר עכשיו נראה שמכבי ת"א תחצה העונה רף של 50 מיליון שקל בזכות ההופעה האירופית. סכום שווה ערך ל-50% מהתקציב השנתי של המועדון.

מכבי ת"א היא דוגמה לקבוצת ליגה אירופית ש"נהנתה מכל העולמות" שאופ"א מציעה: מאחר שהצליחה להגיע עד כדי נגיעה מהופעה בליגת האלופות (הודחה בשל הפלייאוף האחרון) היא קיבלה מאופ"א את פרס הניחומים העצום שמובטח לאלופת מדינה שהגיעה הכי קרוב לבאר של ליגת האלופות ולא הצליחה לשתות - 5 מיליון אירו (20 מיליון שקל).

גם הנציגה הישראליות השנייה ששיחקה בשלב הבתים עשתה עונה לא רעה מבחינה כלכלית - הפועל ב"ש סיימה עם 5.4 מיליון אירו (21.6 מיליון שקל), לזה יתווספו בערך חצי מיליון אירו מזכויות טלוויזיה.

 עונת-הקורונה-טובה-לישראליות

"הבטחנו מקומנו באירופה!" באמת?

איפה הבעיה העיקרית? אנחנו שומעים הרבה פעמים בסיום עונה את המאמנים הישראלים או הבעלים, מאושרים מהעובדה ש"הקבוצה הבטיחה את מקומה באירופה בעונה הבאה". האמירה הזאת כמובן חסרת משמעות כלכלית, מאחר שהופעה בסיבובים המוקדמים באירופה לא שווה כמעט דבר. מכבי חיפה למשל, ש"הבטיחה את מקומה באירופה", עשתה קמפיין שייזכר בעיקר בזכות המפגש עם טוטנהאם, אבל בסופו של דבר הודחה רגע לפני שלב הבתים וסיימה את הסיפור האירופי עם 1.1 מיליון אירו. בקיזוז ההוצאות הנלוות נשאר מזה, אם בכלל, כמה שקלים בודדים.

לכולן ברור שהכסף נמצא באירופה, אפילו במפעל השני בחשיבותו. אבל קבוצות ישראליות בכירות לא מצליחות לבנות מערכת שתבטיח להן כניסה כמעט סדירה לשלב הבתים של הליגה האירופית. חלק מזה קשור לכך שהיעדרות ממושכת מאירופה גוררת ניקוד נמוך והופך לפחות את השלב האחרון לכמעט בלתי עביר, כמו שקרה העונה למכבי חיפה, שפגשה את טוטנהאם בשלב הפלייאוף.

חלק מזה קשור לאופן שבו נבנה התקציב בתחילת העונה: המנגנון של הבקרה התקציבית בכדורגל הישראלי לא מאפשר לקבוצות לפתוח עונה עם תקציב שמצהיר כי הן מנסות ללכת בכל הכוח על כניסה לאירופה.

כלומר, הבקרה לא תאשר לקבוצה תקציב של 80 מיליון שקל, למשל, שבחלקו בנוי על הכנסות צפויות של 20 מיליון אירו מכניסה לשלב הבתים. ואם לא יהיה שלב בתים? מאיפה יגיע הכסף לסגור את הבור?

כלומר, קבוצה כמו הפועל ב"ש או בית"ר ירושלים, בני יהודה, מכבי נתניה או הפועל חיפה יצטרכו להעמיד תקציב מאוזן עם הכנסות מקומיות (מכירת כרטיסים, ספונסרים, כספים ממינהלת הליגה) ואיתו לנסות ולעבור את המחסום האירופי. מה הסיכוי של קבוצה כמו בני יהודה או מכבי נתניה להשתחל לאירופה עם תקציב נמוך וללא ניקוד? אפסי.

המרחק בין דונייצק לבין ירושלים

גם הרגולציה של אופ"א לא מאפשרת ללכת על כל הקופה. קבוצה שתיבנה על הכנסות מאירופה ותיפול מוקדם תסיים את העונה עם תקציב גירעוני מעל המותר ועלולה לספוג מאופ"א עונשים - מקנסות ועד איסור על רכישת שחקנים או הרחקה מאירופה.

ומה לגבי "המתעשרות החדשות" כמו בית"ר ירושלים למשל. זה לא כל כך פשוט. בית"ר תגלה את הבעיה הנוספת שממנה סובלות ישראליות. גם אם תצליח איכשהו ליהנות מהגדלה תקציבית בזכות הסכם הבעלות החדש עם חמד אל ח'ליפה, במידה ותעפיל לשלב המוקדמות האירופי היא תגיע אליו ללא ניקוד שצברה באירופה. היא תיאלץ להתמודד מול קבוצות טובות ממנה בשלבי המוקדמות, רובן המכריע עם ניסיון אירופי ועם תקציב גבוה משלה, וכך תתקשה לצאת מהמעגל שנוצר בשל אי הופעה סדרתית באירופה.

עד כמה קשה לסגור את הפער התקציבי מאירופה אפשר ללמוד מהיריבה של מכבי ת"א בשלב 32 האחרונות בליגה האירופית. שחטאר דונייצק של מנור סולומון, שמשחקת בסך הכל בליגה האוקראינית, כבר הבטיחה העונה 45 מיליון אירו מההופעה באירופה. ובסך הכול בשלוש העונות האחרונות היא הכניסה מאופ"א כ-140 מיליון אירו, לפני כספים מזכויות שידור.

את הסכום הזה לא הכניסו כל הקבוצות הישראליות יחד בכל העשור האחרון באירופה.