התרחיש המסוכן ביותר למשק התממש: כלכלת בחירות בלי תקציב מאושר. זו המשמעות למשק

הבחירות שבפתח יגררו את האוצר לניסיונות להעביר בחקיקת בזק שינויים בחוק התקציב • אלא ששר האוצר, תלוי כעת בהסכמת האופוזיציה מצד אחד, ומצד שני בכוחם של הפקידים שחוזרים למרכז הבמה • כ"ץ, שניסה לדחוק את רגלי היועץ המשפטי, יצטרך עכשיו להישמע להנחיותיו

הכנסת שוב התפזרה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
הכנסת שוב התפזרה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

פיזור הכנסת הלילה והמעבר לממשלת מעבר משנה את יחסי הכוחות הפנימיים בין הדרג המקצועי והפוליטי בכל משרדי הממשלה, ובמיוחד במשרד האוצר. היועץ המשפטי לממשלה צפוי להפיץ חוזר שיגדיר את הנוהל החדש-ישן שהופך את היועץ המשפטי של כל משרד לבעל המילה האחרונה. כשנשאל שר האוצר הקודם משה כחלון אחרי פיזור הכנסת כיצד נראית העבודה שלו מול היועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג, השיב כחלון: "הוא מחליט בשבילי איזה קפה אני אשתה, שחור או נס". אל יחסי הכוחות החדשים האלה יצטרך עכשיו להתרגל גם שר האוצר ישראל כ"ץ, שלמרבה האירוניה עשה הכל כדי להצר את צעדיו של מסינג בתחילת הקדנציה.

זו רק אחת הסיבות לכך שהקדמת הבחירות ופיזור הכנסת היא הדבר הגרוע ביותר שהיה יכול לקרות עכשיו לשר האוצר ישראל כ"ץ. אחרי שבעה חודשים בתפקיד ומבלי שהעביר תקציב מדינה נאלץ כ"ץ לוותר גם על מהלכים קטנים יותר שהבטיח לבצע בימים האחרונים.

רק לפני שבוע הדליף כ"ץ כי בכוונתו להאריך את הזכאות לדמי אבטלה מעבר ליוני הקרוב, מבלי שטרח לקיים דיון מקצועי באוצר שיבחן את ההשלכות שיש למהלך כזה על הניסיונות לצמצם את האבטלה. כמה ימים קודם לכן בישר שר האוצר על מענק מיוחד שבכוונתו לחלק לבעלי עסקים שייפגעו מצעדי הסגר הצפויים. המהלך הראשון ירד לפי שעה מהפרק וגם סיכויי המהלך השני שואפים לאפס. 

אלא שלכ"ץ לא היה יותר מדי זמן לבזבז על חשבונות נפש וחילופי האשמות. הוא מיהר לפרסם דרך דוברו הודעה בנימה ממלכתית ומאחדת, שכוונה "ליו"ר כחול לבן בני גנץ ואל כל סיעות הכנסת", וביקש מכולם "לגלות אחריות לאומית ולאפשר, ללא קשר לכל המחלוקות הפוליטיות, את העברת חוקי היסוד שיאפשרו תפקוד תקין של מדינת ישראל מראשית ינואר ועד לאחר הבחירות הצפויות ואישור התקציב הבא".

מה גרם לכ"ץ להשתמש בניסוחים ששמורים בלקסיקון הישראלי לשעת חירום? בעיקר חשש שהתפזרות הכנסת תמנע מהאוצר להעביר בחקיקה מספר שינויים קריטיים לתפקוד המשק. בפועל מדובר בשלושה חוקים, בראשם החוק לשינוי חוק יסוד משק המדינה, שאם לא יעברו תיפגע פעילות הממשלה באופן חסר תקדים. במקרה כזה, יודע כ"ץ, האש הציבורית תופנה קודם כול לשר האוצר. עם זאת, נראה שהחשש של כ"ץ לא צפוי להתגשם. שלושת החוקים עברו בקריאה ראשונה ברוב גדול, כשרק הרשימה המשותפת התנגדה. כ"ץ וסגנו איציק כהן ניהלו מו"מ עם נציגים מישראל ביתנו ויש עתיד ושכנעו אותם לתמוך, בהבטחה כי במהלך הדיונים בוועדת הכספים, לפני קריאה שנייה ושלישית יהיו קשובים לשינויים שיוצעו ולבקשות בנושאים שונים.

 
  

פלונטר וקיצוץ של 70 מיליארד שקל

חשוב לציין, כי הכנסת תמשיך לתפקד באופן מלא עד לפגרה שתיקבע, וגם בתקופת הפגרה ניתן לכנס את הכנסת לצורך ביצוע מהלכים דחופים - עד שבועיים לפני מועד הבחירות. אלא שעל פי הנוהג, לאחר התפזרות הכנסת נדרשת הממשלה לקבל את הסכמת כל הסיעות, או לפחות את הסכמת הסיעה העיקרית באופוזיציה, למהלכי החקיקה שהיא מבקשת להעביר.

לאחר הפיזור, ועדת הכנסת מקבלת סמכויות נרחבות והשליטה בה תקבע במידה רבה את סיכויי אישורי הצעות החוק. כרגע עומד בראש ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן, מפלגה שלא ברור אם היא קואליציה או אופוזיציה. אלא שבישיבת הממשלה וועדת השרים לחקיקה כחול לבן שיתפה פעולה באופן מלא עם שר האוצר ואישרה פה אחד את שלוש הצעות החוק. צפוי כי ההתנהלות הזו תעבור גם לכנסת, וביחד ינסו לקבל את תמיכת הסיעות העיקריות באופוזיציה, שכבר השתכנעו ותמכו אמש בקריאה הראשונה בהצעות שעברו ברוב גדול. כאמור רק הרשימה המשותפת התנגדה, וזאת בשל העובדה שהממשלה לא אישרה את ההצעה להכשיר שלושה ישובים בדואים לא מוכרים בנגב.

משמע, אם לא יקרה שינוי של ממש, האוצר יכול לבנות על שיתוף פעולה הן מצד כחול לבן והן מצד סיעות האופוזיציה. אם כי צפוי כי במהלך הדיונים בוועדת הכספים יועלו מצד כל סיעה דרישות לתיקצובים אלה ואחרים למגזרים שונים, בתמורה לתמיכה בהצעות.

הקריטי מבין שלושת התיקונים לחוק שהאוצר מבקש להעביר הוא התיקון לחוק יסוד משק המדינה. מאחר שתקציב 2021 לא יאושר בכנסת הנוכחית תמשיך מדינת ישראל להתנהל גם בשנת 2021 לפי תקציב זמני. זה אומר שהחשב הכללי באוצר ימשיך לתקצב בכל חודש את משרדי הממשלה בסכום השווה לאחד חלקי 12 של התקציב האחרון שאושר בכנסת, כלומר תקציב 2019. אלא שבמעבר בין 2020 ל-2021 נוצר "חור" שגורע כ-70 מיליארד שקל מהסכום הכולל שהחשב הכללי יכול לחלק למשרדים (על פני השנה כולה). המשמעות: מהחודש הבא צפויה פגיעה קשה בתקצוב פעילויות רבות של הממשלה, החל מאימוני צה"ל וגיוס המילואים, עובר בפרויקטים של סלילת כבישים וכלה בתקצוב עמותות ומוסדות תרבות.

המקרה ההפוך לזה של חוק יסוד משק המדינה הוא חוק המענקים שכ"ץ יזם רק לפני שבוע. מדובר בהצעת חוק שמקדימה תשלומי מענקים לבעלי עסקים מחודש מאי ויוני לחודשים ינואר ופברואר. לכ"ץ יש כמובן אינטרס ברור לקדם את החוק, אך ספק אם יזכה לשיתוף פעולה בכך מצד שותפיו.

החוק השלישי שהאוצר מבקש להעביר עוסק בהקפאת העלייה המתוכננת בשכר הממוצע במשק, שאמורה למנוע הכנסות במיליארדי שקלים לנבחרי הציבור ששכרם צמוד לשכר הממוצע במשק, דרך עובדי המדינה המקבלים השלמת הכנסה לשכר מינימום ועד למקבלי קצבאות נכות מהביטוח הלאומי.

בניגוד לחוק המענקים, כאן מדובר באינטרס ממלכתי, לא-פוליטי - למנוע בזבוז מיותר של מיליארדי שקלים. הבעיה: לא ברור אם באווירת הבחירות המתקרבות יתאמצו חברי הכנסת למנוע העלאת שכר, ראשית להם עצמם, אך גם לקבוצות נוספות המונות אלפי מצביעים פוטנציאליים. מנגד מדובר בהתנהלות תקציבית אחראית, ומי שיתנגד יוצג כמבזבז כספי ציבור ודואג להעלאה במשכורת לעצמו כשהמשק במשבר קשה.

יחסי הכוחות: מי ירצה לסייע לממשלה?

לאחר האישור של ההצעות אמש הדילמה של סיעות הבית תהיה ברורה: מצד אחד, אין להן שום רצון להוציא את הערמונים מהאש עבור הממשלה לאחר שזו המתינה לרגע האחרון וכשלה. מצד שני, קיים החשש שיואשמו בהתנהגות צינית ולא-ממלכתית שתפגע קשות בשירותים לאזרח, ולפי ההצבעה בקריאה הראשונה נראה שהן תומכות ולו עקרונית.

בכירי האוצר כבר הכינו את הקרקע בוועדת הכספים. החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג וסגן הממונה על התקציבים איתי טמקין הזהירו מפני קיצוץ בתקציב משרדי הממשלה שיכול להגיע ל-100 מיליארד שקל. מלבד יו"ר הוועדה חבר הכנסת משה גפני שהחל לעשות נפשות לאישור התיקון, הודיע חבר ועדה אחד מהאופוזיציה, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מימינה, כי יתמוך בתיקון החוק כדי למנוע את הקטסטרופה.

בכחול לבן, שחקנית המפתח כאמור, תמכו בממשלה ויתמכו כך נראה גם בכנסת תוך וידוא מבחינתם כי אין סעיפים "פופוליסטיים" שיסייעו לנתניהו וכ"ץ במערכת הבחירות.

מיש עתיד נמסר לגלובס כי המפלגה תתמוך בכל חוק "שייטיב עם אזרחי ישראל וישפר את מצבם הכלכלי הקשה שאליו הם נקלעו בגלל ניהול כושל של ממשלת נתניהו את משבר הקורונה". חברי המפלגה תמכו בהצבעות לא לפני שקיבלו הבטחות מכ"ץ לדון בדרישות שהם מעלים, בעיקר בכל הנוגע לסיוע לעצמאים.

ברשימה המשותפת היה סיכוי לא רע לתמיכה בחוק משק המדינה, בשל המעורבות העמוקה של ח"כ אחמד טיבי בנעשה בוועדת הכספים וקרבתו ליו"ר הוועדה משה גפני התומך בחקיקה בנושא. עצירת כספים ממשלתיים תפגע קשה בחברה הערבית, בין היתר בתוכנית החומש 922 שהוארכה בשנה ותופסק ברובה. אלא ששם זועמים על הממשלה בשל דחיית ההצעה בממשלה להכשיר שלושה ישובים בדואים לא מוכרים בנגב. את ההצעה העלה השר עמיר פרץ, אלא שבליכוד התנגדו לאחר שנמתחה עליהם ביקורת מחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

ימינה טרם גיבשה עמדה ברורה בנושאי החקיקה השונים ובינתיים תמכה בקריאה הראשונה. מצד אחד, אפשר לציין את תמיכתו העקרונית של ח"כ סמוטריץ' בתיקון חוק היסוד. מצד שני, נמסר לגלובס מהסיעה כי "את האסון התקציבי ישראל כ"ץ הביא. אנחנו בוחנים את הנושא והשלכותיו". כלומר, יעלו שם תנאים לתמיכה בהצבעות הבאות.

חברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר, שותפיו של גדעון סער, צפויים לתמוך גם בהמשך כפי שהצביעו אתמול. בין השאר לאחר שהליכוד הסיר אתמול את האיום לקיצוץ בתקציבי מימון המפלגות עבור המפלגה החדשה של סער.

צרו איתנו קשר *5988