מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

השבוע חגגה חברת הפינטק הישראלית פאגאיה שלוש שנים כחברה ציבורית בנאסד"ק, אליה נכנסה באמצעות מיזוג לחברת SPAC. בשנים שחלפו מאז, היא הספיקה להתנפח לשווי שיא של 20 מיליארד דולר ולצנוח לשפל של פחות מ־400 מיליון דולר. מתחילת 2025 מניית פאגאיה יותר מהכפילה את ערכה, לאחר שעברה לראשונה לרווח נקי, וכיום שוויה הוא 1.7 מיליארד דולר.

● ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק
● ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

רכבת ההרים מעלה את התהייה: מה אמור להיות השווי האמיתי של פאגאיה? בראיון לגלובס, גל קרובינר, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה, אומר כי "קשה להגיד, אבל אפשר להסתכל על חברות ההשוואה בתחום האשראי הצרכני בארה"ב. אם נסתכל על המכפילים שלהן וניישם על פאגאיה ־ כנראה השווי אמור להיות גבוה בהרבה".

אז למה אתם לא שם?
קרובינר: "לשוק לוקח זמן לסגור את הפער. עלינו ביותר מ־100% בשנה, אבל זה לא קורה ביום. מה שחשוב הוא שהיום פאגאיה חברה יציבה, בריאה ורווחית".

פאגאיה שהוקמה על ידי קרובינר ושותפיו אביטל פרדו (מנהל טכנולוגיה ראשי) ויהב יולזרי (מנהל עסקים ראשי), פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לגופים פיננסיים להקצות אשראי בצורה מדויקת יותר. היא מאפשרת לבנקים להלוות ללקוחות שהיו נדחים בעבר. "לקוחות מגיעים לבנקים ומבקשים הלוואה, וחלקם נדחים כי לבנק אין יכולת טכנולוגית מספקת להעריך את הסיכון שלהם", מסביר קרובינר.

"אנחנו עוזרים לבנקים לאשר יותר הלוואות, ואת ההלוואות אנחנו מוכרים בשוק המוסדי לגופי השקעה גדולים, ובכך מייצרים רווח לבעלי המניות שלנו". למעשה, פאגאיה "קונה" את הסיכון הטמון בהלוואה שאישרה מידי הבנק, ומוכרת אותה לגוף מוסדי בעסקת איגוח. "זה מודל פינטקי פשוט, של שיתוף פעולה עם הבנקים ולא מלחמה בהם. הליבה יושבת על פיתוח AI שאין שני לו", מדגיש קרובינר.

מה האתגר המרכזי שלכם היום?
"עברנו ברבעון הראשון של 2025 לרווחיות (7.4 מיליון דולר, שח"ו), ואנחנו נכנסים לעידן של רווחיות. אנחנו בונים פה דברים לאורך זמן, ומנהלים חברה רווחית שיודעת להיות אחראית לעתידה. עם זה מגיעים חששות, ואתה כל הזמן שואל את עצמך מה יכול להפריע. זה מצריך הרבה עבודה".

כאמור, פאגאיה מוזגה לחברת SPAC (חברה ללא פעילות שמנפיקה במטרה למזג פעילות קיימת) ב־2022 לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. תוך זמן קצר המניה הדהימה את השוק כשזינקה לשווי של כ־20 מיליארד דולר. הזינוקים הוסברו באירוע חריג של "שורט־סקוויז": משקיעים שהימרו נגד פאגאיה פתחו פוזיציית שורט, וכשהמניה התחילה לעלות הם רצו לסגור אותה, אך בשל הסחירות הנמוכה לא מצאו מניות לרכוש והמחיר נסק. מייסדי פאגאיה הפכו אז למיליארדרים "על הנייר".

"הסיפור הזה ביגר אותנו", אומר קרובינר. "ברמת התחושות זה היה רכבת הרים. זה לא פשוט, כי עבור העובדים זה היה 'החלום ושברו', וכל הרעש גם מפריע להתמקד. אבל עברנו את זה בשלום, יש הבנה וחיבור של העובדים לתוצאות העסקיות ולאימפקט. בסוף, אנחנו מסייעים לאנשים לקבל הלוואות. זה רק חידד את הערך של החברה".

גם היום יתרות השורט במניה גבוהות יחסית, 22% מהסחורה הצפה.
"בשוק ההון האמריקאי זו לא בהכרח בעיה. לאנשים יש דעות משלהם על המניה, זה הלך רוח רגיל של שוק. במקרה כזה, אם התוצאות טובות מאוד, יכולה שוב להיות עלייה קיצונית עם שורט־סקוויז. אני מעריך שתהליך סגירת פער השווי מול חברות ההשוואה יהיה מהול בירידת שיעור השורט, אבל זה לא משהו שמאוד מטריד אותנו".

בדיעבד, אולי היה עדיף להגיע לנאסד"ק בהנפקה רגילה (IPO)?
"אני חושב שאם יש אפשרות לעשות IPO - התשובה היא כן, אבל המציאות היא שלא תמיד יש שתי אפשרויות. בחרנו ב־SPAC כדי להגיע במהירות לשוק. היינו בשלהי הסייקל הקודם, ואם היינו בוחרים ב־IPO, כנראה שהיינו מפספסים את חלון ההזדמנויות. אז בדיעבד ההחלטה הייתה נכונה, כי הפכנו לחברה ציבורית".

"למשקיעים קל להבין אותנו כחברה אמריקאית"

בשנה שעברה פאגאיה הפכה רשמית לחברה אמריקאית, המדווחת כמקומית בארה"ב - שינוי שדורש גילוי רב יותר למשקיעים. המהלך נועד להגביר את הסחירות מצד מוסדיים בארה"ב, ולדברי קרובינר זה אכן השפיע לטובה. "ברמה היומיומית פאגאיה עדיין חברה שרוב־רובה ישראלית", הוא אומר. "מה שמניע אותה זה המוח והחדשנות הישראלית, היא בנויה על AI שחווה רוח גבית והיינו מחלוצי ה־AI בתחום האשראי הצרכני. השינוי בוצע כי למשקיעים בארה"ב קל יותר להבין אותנו כחברה אמריקאית".

עד כמה ה־AI משבש את התעשייה?
"מאוד משבש, לדעתי יותר ממה שאנחנו מבינים. בעולם שלנו, AI נותן יכולת להיות יותר מדויק בחיזוי מי יגיע לדיפולט (חדלות פירעון, שח"ו) ומי לא. זה מאפשר ליותר אוכלוסיות גישה לאשראי, ומשפר את חייהם בלי להעלות את רמות הסיכון למשקיעים".

מה שיעור הדיפולט בקרב הלווים שהמערכות שלכם אישרו?
"סדר גודל של 6%־8%, שזו ירידה מאוד משמעותית, משום שבלי כלים כאלה מדובר על 13%־20%".

המודל העסקי של פאגאיה מחבר אותה לבנקים רבים בארה"ב, ולדברי קרובינר מייצר לה דאטה ייחודי, שבעזרתו היא יכולה לייצר גם תשואה גבוהה יותר וגם להגיב מהר יותר לאירועי קיצון.

רוח גבית ממגמת הורדת הריבית

הדאטה הנוכחי מצביע על מגמה מעניינת או שינוי בשוק האמריקאי?
"כרגע לא. כשהתחיל סיפור המכסים, הטלפונים שלנו צלצלו בלי הפסקה, אבל בדאטה - לא ראינו כלום. זה לא ששינוי לא יכול להגיע, אבל כרגע אנחנו רואים שהצרכן האמריקאי עומד בתשלומי ההלוואות ונמצא במקום טוב. הוא התחיל קצת להפחית הוצאות על פנאי וטיסות, אבל זה לא משהו שהוא לא בריא".

איך משפיעה המאקרו־כלכלה על פאגאיה?
"מגמת הריבית בארה"ב היא רוח גבית נהדרת לפאגאיה. משקיעים שואלים את עצמם מה אלטרנטיבות ההשקעה, וככל שהריבית נמוכה יותר, מוכנים לשלם יותר על ההלוואה כי התשואה יותר גבוהה. שוק רכישת ההלוואות הלך והתחזק מלפני שנה כשהריבית ירדה לראשונה, ואנחנו צופים שזה יימשך ב־2025־2026".

לפני שנתיים, קרן האשראי הצרכני שלכם עצרה פדיונות - מה שעורר הרבה כותרות וחששות.
"קרנות האשראי היום הן סדר גודל של 3% מהפעילות השוטפת של החברה, ממש לא עסק ליבה. זה יצר הד תקשורתי פחות חיובי בישראל, אך לא היה מאוד מהותי עסקית. ניקינו את הנכסים הבעייתיים, וחזרנו לתשואות חיוביות סבירות באופן שדומה לנעשה בשוק. קרנות אשראי צרכני רבות נסגרו, שלנו ממשיכה לפעול. ככל שהריבית תרד, ההשקעה בהן תעלה".

עד כמה המלחמה משפיעה עליכם?
"את ההייטק הישראלי אי אפשר לשבור. יש הרבה גאווה פנימית על היכולת להתמודד ולהמשיך. יש גם אמפתיה מהאמריקאים, הרבה אנושיות, הבנה והערכה ליכולת לג'נגל ולעלות לזומים כשאתה בבית עם הילדים. זה מייצר חיבור עמוק בין אנשים. היו לנו עובדים שביתם נפגע (400 מתוך כ־550 עובדי פאגאיה מועסקים בישראל), והרבה עובדים במילואים. בגדול, גם החברה וגם המדינה ערוכות טוב לשיבוש. הדברים מתערערים כשזה מתארך, אבל ב־12 הימים מול איראן זה לא קרה".

"להכיר גם את החולשות ולא לוותר"

יזמים צעירים מתייעצים איתך?
"כל הזמן. אנחנו דוגמה נהדרת לאיך שותפות עוזרת לעבור גם ימים מטורפים. זו קבוצה ששומרת אותך עם רגליים על הקרקע, וכל אחד מסתכל מזווית אחרת. אני מייעץ ליזמים להשקיע בבחירת השותפים לדרך ולהבין שזה כמעט כמו נישואים, ושנית לבוא מהמקום שאתה חזק בו. מתחילים בלשאול במה אני חזק. אצלנו, אני הייתי חזק בפיננסים, אביטל בטכנולוגיה ויהב בעולם המכירות. משם תלמד גם את הדברים החלשים שלך. כשהיינו צעירים, החולשה הייתה בניהול, ומאז התפתחנו מאוד. עוד דבר שאני אומר ליזמים הוא שהם נמדדים בטווח הארוך; גם כשיש תקופות קשות, תבנו מנגנונים שיעזרו לא לוותר".

היו תקופות שרצית לוותר?
"לא כאלה שלא יכולתי יותר, אבל היו תקופות קשות, למשל אחרי ההנפקה. כשאתה עובר מחברה פרטית לציבורית, כל המשקיעים והקשרים כבר לא רלוונטיים ואתה כאילו מתחיל מאפס. ברגע הראשון זה קצת מטלטל, יש הרבה שצריך לדעת, וזה מבגר".

פרט לפעילות בארה"ב, יש כוונה להתרחב לעוד מדינות?
"באיזשהו שלב השאלה תעלה לדיון, ואז נבדוק האם נכון לפנות לשווקים מתעוררים או לבוגרים ומבוססים יותר, אך עם צמיחה עתידית פחות גבוהה. אבל בתחומים שבהם אנו פועלים היום - שוק ההלוואות לכל מטרה, ההלוואות לרכב ותשלומים בנקודת המכירה - יש לנו עוד כל כך הרבה לצמוח בארה"ב. אלה שווקים של מאות מיליארדי דולרים והחדירה היא של אחוזים בודדים".

איפה תהיה פאגאיה בעתיד?
"בשנה הבאה פאגאיה בת 10, חברה צעירה שהצליחה לעשות הרבה דברים בעשור הראשון לקיומה. העשור הבא נועד להפוך אותה לשם ידוע. אני מקווה שפאגאיה תסמן את השלב הבא של צמיחה ויכולות בפינטק המקומי, ותוכיח שאפשר לבנות חברות פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל".