"אתה לא מרגיש אי-נוחות מהעובדה שראש ממשלה שנמצא תחת שלושה כתבי אישום…", שאלה רינה מצליח את השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ב"פגוש את העיתונות". "אחד", אוחנה תיקן. "אתה יודע מה, אחד ושלוש עבירות - שהוא רוצה לקבוע מי יהיה שר המשפטים, ומי יקבע מי יהיו השופטים?". אוחנה לא התרגש. "אין בכלל מחלוקת. אני חושב שזה גם הגיע לפתחו של בית המשפט העליון - שזה תקין, כי הוא ראש ממשלה".
הטענה של אוחנה מן הסתם הקפיצה כמה צופות וצופים. האם סביר ששופטי העליון בכבודם ובעצמם יתנו לנתניהו, בעודו עומד למשפט, אור ירוק להתערב במינוי האנשים שיבחרו את מי שאולי ידונו בעניינו? ובמינוי השר שממונה על מערכת המשפט? סביר או לא, כאן בודקים עובדות, ולטענה של אוחנה יש על מה להסתמך. ננסה לפשט.
העליונים נדרשו לסוגיה במאי, ערב הקמת הממשלה, בשורה של עתירות לבג"ץ. העותרים ביקשו לאסור על נתניהו להרכיב ממשלה, בין השאר בגלל השפעתו על מערכת המשפט.
העותרים כלל לא התייחסו למינוי שר המשפטים, וגם השופטים לא כתבו עליו במפורש בפסק הדין. הסיבה היא שבהסכם הקואליציוני, המטלה ממילא נמסרה לבני גנץ. אבל השופטים העירו שבאופן כללי אין בעיה שנתניהו ימנה שרים, שהרי גם כך יהיה להם שיקול דעת עצמאי.
ומה עם בחירת שופטים? כאן העלילה מסתבכת. שופטי בג"ץ אמנם דחו את העתירות, אבל רק בתנאי שכהונת נתניהו "תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עמו". התנאי נקבע בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ועורכי הדין של נתניהו הסכימו לו. מנדלבליט גיבש נוסח סופי של ההסדר בנובמבר. אף שנתניהו הודיע שהוא לא רואה עצמו מחויב להסדר, ובימים אלה אמור לנמק את עמדתו בפני בג"ץ, לשיטתו של מנדלבליט מדובר במסמך מחייב.
מה אומר ההסדר ששופטי בג"ץ הורו לנסח על מינויים בוועדה לבחירת שופטים? לנתניהו, נאמר, אסור לעסוק ב"החלטות הנוגעות למערכת בתי המשפט, ובכלל זה מעורבות בוועדה לבחירת שופטים בכל הנוגע לשופטי בית המשפט העליון והמחוזי בירושלים". מצד שני, מנדלבליט הדגיש בסעיף מיוחד שמותר לנתניהו להתערב בקביעת זהות נציגי המממשלה בוועדה לבחירת שופטים.
איך זה מסתדר? הנה התשובה הרשמית: לנתניהו מותר להשפיע על מינוי הנציגים, אבל לא להשפיע באמצעותם על בחירת השופטים שאולי ישפטו אותו. האם הסעיף הזה מעשי? כך או אחרת, זה מה שהוא קובע.
בשורה התחתונה: דברי אוחנה נכונים ברובם. בג"ץ התיר לנתניהו למנות שרים, אך לא דן במפורש בשר המשפטים. הסדר ניגוד העניינים שנוסח בהוראתו מאפשר לנתניהו לעסוק במינויים לוועדה לבחירת שופטים, בתנאי שלא ישפיע על בחירת שופטי מחוזי בירושלים ועליון.
תחקיר: ארן רונדל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.