"לא הספקנו לשלם את עלויות הפתיחה וכבר אנחנו משלמים את עלויות הסגירה. זה הרס מוחלט של העיר אילת"

המלונאים זועמים: רק לאחרונה קיבל פרויקט "האיים הירוקים", במסגרתו נפתחו מלונות באילת ובים המלח, אישור להמשיך לפעול מעבר לפיילוט, אך החל משבוע הבא ייסגרו המלונות שוב, בעקבות הסגר השלישי • מנכ"ל ישרוטל: "בשעת השין הממשלה מחסלת את האיים הירוקים, אחרי השקעה של עשרות מיליונים מכספי ציבור"

אילת / צילום: דוברות עיריית אילת
אילת / צילום: דוברות עיריית אילת

חודש וקצת פעל חוק האיים הירוקים שאפשר את פתיחת המלונות באילת ובים המלח וכעת הוא ייעצר. החלטת הממשלה היא שעם כניסת הסגר השלישי לתוקף ביום ראשון הקרוב ייסגרו גם האיים הירוקים.

ושוב, המלונאים מקבלים בהתראה קצרה בשורה שיש לה משמעות כספית גדולה. הם ייאלצו לסגור בן רגע את שעריהם, לזרוק סחורה שהוזמנה ולבטל הזמנות שנעשו מבעוד מועד. גם העסקים הסובבים שנהנו מתנועת התיירים בהם מסעדות ואתרי בילוי יסגרו את שעריהם.

ההערכות הן כי עד כה ביקרו כ-200 אלף נופשים באיים הירוקים, כלומר אילת וים המלח. בכתבה שפרסמנו בגלובס לפני כשבוע הביעו בענף התיירות שביעות רצון מהפרויקט שרק לאחרונה אף קיבל אור ירוק להמשיך מעבר לתקופת הפיילוט.

המלונאים התגאו שמשלחות מחו"ל באות ללמוד על הרעיון שכעת יימחק - לפי הבטחת שר הבריאות יולי אדלשטיין לשרת התיירות אורית פרקש הכהן - עד לתום הסגר. פרקש הכהן אף אמרה כי "אני כשרת תיירות לא יכולה להיות מנותקת מהאוכלוסייה ולדרוש לא לסגור את האיים הירוקים. יש הבנה שהדברים יחזרו לפעול די מהר"

אלא שהמלונאים כועסים: פתיחת וסגירת מלון מלווה בהוצאות עצומות והוצאת אלפי עובדים לחל"ת מחדש אינה עניין של מה בכך. כשהסגר ייגמר - ולא ברור מתי, נאמר כי יימשך שבועיים עם אופציה להארכה - תעמיק עונת החורף ולא בטוח שישתלם למלונאים לפתוח את המלונות מחדש תחת חוסר הוודאות שבו הם מתנהלים בשנה האחרונה.

"בשעת השין הממשלה מחסלת את האיים הירוקים, אחרי השקעה של עשרות מיליונים מכספי ציבור", אמר ליאור רביב מנכ"ל רשת ישרוטל שמחצית ממלונותיה נמצאים באילת. "מלון זה לא קיוסק, אי אפשר לפתוח ולסגור מהיום למחר. לא הספקנו לשלם את עלויות הפתיחה וכבר אנחנו משלמים את עלויות הסגירה. המדינה סוגרת את בתי המלון מאידך, ומגיסא מחייבת אותנו לשלם תשלומי ארנונה מלאים, אין שום פיצוי ושום התחשבות, איפה ההיגיון?".

רביב ומוסיף כי "באילת יש 11 אלף חדרים, 54 בתי מלון, עשרות אלפי עובדים, וכעת הביטוח לאומי הופך להיות המעסיק הגדול ביותר באילת. זה הרס את העיר באופן מוחלט, רוב בתי המלון לא יפתחו עד פסח, או בכלל. למרות החקיקה, ההיגיון היה מחייב להשאיר את האיים הירוקים פתוחים, בתקופת הסגר, לשם כך הם נוצרו מלכתחילה".

"חבל שסגר דיפרנציאלי לא נלקח בחשבון"

גם מנכ"לית רשת פתאל אביה מזרחי מגן קיוותה שהאיים הירוקים יוחרגו מהסגר השלישי. לדבריה, "עצוב שמדינת ישראל נכנסת לסגר השלישי ולא מחריגים את האיים הירוקים. אילת וים המלח, ירוקות מתמיד ומאפשרות לאלפי עובדים להישאר במעגל העבודה ולמאות אלפים לצאת ולנפוש בבטחה ואין שום הצדקה לסגור אותן. חבל שפתרונות אחרים, כמו סגר דיפרנציאלי, לא נלקחים בחשבון ומדינה שלמה נסגרת בפעם השלישית על כל ההשלכות המשתמעות מכך".

יצוין כי לא כל המלונאים שבעי רצון מהביקוש לנופש בחסות האיים הירוקים. דני ליפמן מנכ"ל ובעלים של מלון אטלס שמחזיקה במלון באילת ציין כי "הביקוש מאכזב. אנשים אומרים לעצמם שאם כבר הם עושים בדיקת קורונה (כתנאי לכניסה לאזורי התיירות באיים הירוקים - מ.ר.ח) אז הם ייסעו לחו"ל. ולראייה כשפתחו את הצוהר של דובאי הייתה התנפלות. באמצע השבוע התפוסות היו אפסיות ובסופי שבוע הגענו ל-30%-40%. אלא שגם מלון סגור עולה כסף.
העדפנו להשאיר את המלון פתוח לא בגלל הפן הכלכלי אלא כדי לשמור על העובדים, על התשתיות ואפילו כדי להזרים מים בצנרת. כל פתיחה וכל סגירה של מלון הוא תהליך שלוקח שבועיים וכל הנחתה כזו היא בעייתית".

"ההיגיון אומר שעיר בריאה צריכה להתנהל באופן שגרתי"

בעיריית אילת מציינים כי ניסו להחריג את העיר אילת מהסגר לא רק לטובת שמירת האיים הירוקים. לצד הבקשה להחרגת העיר אילת משום הגדרתה בחוק כ'אי ירוק' עם רמת תחלואה נמוכה מאוד, פנה ראש העירייה - מאיר יצחק הלוי לשר הבריאות ולצמרת משרד הבריאות, בבקשה לא להחיל את הסגר בתוך העיר אילת ולאפשר לתושבי העיר לנוע בחופשיות, לאפשר קיום לימודים מלאים ולקיים כלכלה מקומית.

"ההיגיון אומר שעיר בריאה וסגורה צריכה להמשיך ולהתנהל באופן שגרתי ונורמלי, בעיקר כאשר מדובר בתושבים שנפגעו קשות במהלך החודשים האחרונים מטלטלת נגיף הקורונה" - אלא שהניסיון לא צלח.

מי שיחוו את סגירת האיים הירוקים על בשרם הם גם אלפי העובדים ששבו מחל"ת. באילת לבדה מדובר בכ-8,000 עובדים ולפי נתוני העירייה האיים הירוקים הניבו לתוצר המקומי באילת כ-600 מיליון שקל וחסכו למדינת ישראל למעלה מ-250 מיליון שקל על דמי החל"ת לעובדים, מענקים ופיצויים לעצמאים לצד מסים שהמדינה הרוויחה מהוצאות הנופשים בעיר.