כך הפכה ישראל ל"מדינת החלומות" של חיסוני הקורונה

מה מעיד קצב החיסון הגבוה בישראל על מערכת הבריאות, מדוע מבוטחים של מכבי, כללית או מאוחדת ממתינים זמן שונה לזריקה, ומה התוכנית לקיצור זמן ההמתנה • ישראל הפכה תוך זמן קצר למובילה העולמית בחיסונים, מה שמוביל לשאלה: האם נהיה הראשונים לחסן את האוכלוסייה ומתי זה יקרה

חיסון לקורונה / צילום: Reuters, Johnny Louis
חיסון לקורונה / צילום: Reuters, Johnny Louis

1. מה אומר מבצע החיסונים על מערכת הבריאות הישראלית?

לאורך שנים מדברים במערכת הבריאות על הרעבת המערכת הציבורית, הנמתחת עד קצה גבול היעילות בתקציבים לא מספקים. ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD, ושיעור האחיות לנפש וכך גם מיטות האישפוז הם מהנמוכים בארגון.

יחד עם זאת, לישראל יתרונות במערך החיסונים: שיעור התושבים מעל גיל 65 הוא מהנמוכים ב-OECD, מה שמאפשר חיסון מהיר של האוכלוסייה הנמצאת בסיכון. בנוסף, האוכלוסייה הקטנה של ישראל נהנית מחוק ביטוח בריאות ממלכתי ושוויוני הקובע את סל השירותים לו זכאי כל אזרח - ובהם חיסונים הניתנים ללא עלות, והתושבים מחולקים בין קופות חולים המחזיקות מידע נדרש ומפולח על המבוטחים.

לפי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, "כל העולם פשוט מקנא בנו, וזה כתוצאה מחוק בריאות ממלכתי. הקופות, שאינן קופות למטרת רווח, יודעות להגיע לכל מבוטח. אם בארה"ב עומדים עכשיו מול שוקת שבורה של מערכת בריאות פרטית ומחסור בנתונים ברמה הריכוזית, בישראל יש לא רק חלוקה לקבוצות גיל - אלא גם למצבי סיכון. הקופות יודעות ‘לשלוף' בעצמן אוכלוסיות בסיכון ולתמרץ אותן להתחסן".

לפי דוידוביץ', לישראל יתרון נוסף על פני העולם בניהול מערך החיסון הרב-מוקדי: "הקופות נערכו לאורך השנים לתרחישים כאלו בתרגילים לטיפול באירוע ביולוגי חריג. הן יודעות ברמה תכנונית להקים במהרה מוקדי חיסון לאומיים ברחבי הארץ".

המודל של חוק ביטוח בריאות ממלכתי עובד באופן שונה במדינות שבהן הוא קיים. בבריטניה, למשל, ישנו מבנה ניהול אזורי, לעומת ישראל הפועלת על בסיס קופות תחרותיות.

בישראל נחקק החוק תחת ממשלת רבין בשנת 1995, ובתקופתו של חיים רמון כשר הבריאות, לאור המלצות ועדת חקירה ממלכתית. הוועדה החליטה לשמור על מבנה הקופות הקיים, אך להגדיר סל שירותים המובטח לכל אזרח, לחייב את הקופות לקבל כל מבוטח המעוניין לקבל את שירותן, ולבצע את התשלום בפועל דרך גוף ממלכתי.
לפי פרופ' דב צ'רניחובסקי, כלכלן בריאות ממכון טאוב, משבר הקורונה מעיד על החוזק של השיטה הישראלית. "אם היינו עובדים תחת המודל הבריטי והיו לנו יותר משאבים, זה לא היה פותר את הבעיה הספציפית של משבר הקורונה. המנגנון שלנו הוא יותר יעיל לצורך החיסונים ההמוניים. זה שלא נותנים להם לפעמים את האמצעים להפעיל את התשתיות - זה סיפור אחר".

האם מערך החיסונים יכול ללמד על מצבה של מערכת הבריאות? מומחים סבורים שלא. בשנת 2019 הגירעון של קופות החולים הכפיל את עצמו והאמיר לסכום של 452 מיליון שקל, וכל בתי החולים בישראל מתמודדים עם גירעון. במשבר הקורונה הזרימה הממשלה כ-17.5 מיליארד שקל למערכת הבריאות.

"האוצר צריך ללמוד שהמנוע הכי טוב צריך דלק. יש לנו מנוע מצוין, וצריך לתדלק אותו בהזרמת תקציבים כך שיעבוד טוב יותר גם בימי השגרה", אומר טשרניחובסקי. "מה שהאוצר עשה למערכת הבריאות לאורך השנים, זה כמו בסיפור על הרעבת הסוס. אין מערכת בריאות בעולם שמתנהגת בצורה כזו מבחינה תקציבית. אנחנו רואים שהרפואה הפרטית לא תורמת היום כלום למערכת במשבר הזה. הממשלה לקחה את ההתחסנות כנושא דגל, ללא מגבלה תקציבית. יש לנו לקח ללמוד מזה לעתיד".

2. מדוע ישראל היא "מדינת חלומות" לחברות החיסונים?

ישראל היא מהראשונות בעולם לקבל מלאי ראשוני של חיסונים. ולמרות המחיר הגבוה ששילמה עבור מנות החיסון, ישראל היא אולי המדינה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להיות בצד השני של מנהרת הקורונה.

אך זו לא רק ההצלחה של המערכת, אלא גם עניין ציבורי מובנה. לפי פרופ' דוידוביץ', "בעניין חיסונים, אנחנו ‘מדינת חלומות'. למרות גרעין קטן של מתנגדי חיסונים אנחנו בבסיס חברה שמאמינה בחיסונים. זה ב-DNA שלנו, בגלל החיסונים בטיפות החלב". דוידוביץ' מספר כי, "ברומן האוטופי אלטנוילנד של הרצל, אחת הפסגות שתוארה בספר הייתה להקים ‘מכון פיתוח חיסונים'. בריאות הציבור וחיסונים מצויים עמוק באתוס של התנועה הציונית. לחברה כמו פייזר יש הרבה מה להרוויח מלתעדף דווקא את ישראל בשלב הראשון ולהראות סיפור הצלחה, וגם כמובן ללמוד מהמעקב ההדוק של הקופות אחר תופעות הלוואי והצלחת החיסון, באופן שיהווה בסיס להמשך מבצעי החיסונים בכל העולם".

3. מדוע ישנם הבדלים במערכי החיסונים בין הקופות השונות?

לאורך השנה העומסים בבתי החולים ניצבו במרכז תשומת הלב הציבורית. אך מרבית הטיפול בחולי הקורונה מתבצע בקהילה. בעוד שבבתי החולים מאושפזים היום כ-1,000 בני אדם, קופות החולים מתנהלות מול כ-34 אלף מבוטחים חולי קורונה.

במבצע החיסונים, הקופות עוברות לחזית הבמה. הן אלו שנדרשות לתפעל אופרציה מורכבת של מוקדי חיסון מרובים ברחבי הארץ.

לאחר הקמת אופרציה בתוך שבוע אחד בלבד, ישראל מגיעה לשיעור ההתחסנות הגבוה בעולם לנפש - 280 אלף איש כבר חוסנו נכון לתחילת השבוע, 68 אלף מתוכם בסופ"ש האחרון. בשבוע שעבר הוטל עומס כבד על כתפי קופות החולים, שכבר בשלב הראשון - שבו מחוסנת רק האוכלוסייה המבוגרת - נדרשו להתמודד עם שצף של מבוטחים שביקשו לתאם תורים.

הקופות הקטנות - מאוחדת ולאומית - מתמודדות עם מספר נמוך יותר של מבוטחים ולכן גם הצליחו לתפעל באופן חלק יותר את השבוע הראשון. מצד שני, מכבי וכללית מבטחות את רוב האוכלוסייה בישראל. אם בלאומית צריכים לחסן קצת יותר מ-100 אלף בני הגיל השלישי, בכללית מדובר בכ-800 אלף איש.

מאחר שהחיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של חודש, במכבי ביקשו מהרגע הראשון לקבוע צמד תורים, כך שכל מתחסן ידע מלכתחילה מהו מועד החיסון השני. הפרוצדורה הזו גרמה לעיכובים. נכון לתחילת השבוע חיסנו בכללית כ-120 אלף מבוטחים, במכבי כ-61 אלף, במאוחדת כ-27 אלף ובלאומית כ-16 אלף.

כלל הקופות שיפרו משמעותית את המערכת תוך כדי תנועה, וגם המערך עצמו תפס תאוצה - מתחמי החיסון הורחבו, וחיסונים בוצעו גם בסוף השבוע. השבוע קצב החיסונים יואץ, מבטיחים בבכירי מערכת הבריאות. איך זה יקרה? גם בתי החולים יתחילו לחסן, ומוקדים רבים ייפתחו ברחבי הארץ - מ-150 תחנות חיסונים קיימות, התוכנית היא להגיע כבר השבוע ל-230 תחנות, שחלקן יפעלו 24/7, בשונה מהמצב היום.

כללית מעריכה כי תאיץ השבוע את מערך החיסון בעשרת אלפים בני אדם ביום. גם מערך החיסונים בבתי האבות והאימהות יצא לדרך, ומתופעל על ידי חובשי מד"א. היעד של מד"א הוא לחסן עד יום שני הבא את תושבי בתי האבות והדיור המוגן במנת החיסון הראשונה.

4. תוך כמה זמן צפויה ישראל לחסן את כלל האוכלוסייה?

ישראל נהנית מאוכלוסייה קטנה וצעירה יחסית, ומערכת בריאות ממלכתית שמסוגלת לחסן במהירות חלקים רחבים באוכלוסייה. אך השאלה המרכזית היא קצב הגעת החיסונים לישראל. משרד הבריאות שומר על הנתונים תחת מעטה סודיות ולא משקף לציבור את מלאי החיסונים הנמצא בארץ, אך לפי ההערכות עד כה הגיעו לישראל 3.8 מיליון מנות חיסון של חברת פייזר. המשמעות היא, שבנמצא ישנה זמינות לחיסונים עבור כ-1.9 מיליון בני אדם, שכן כל מחוסן נדרש לקבלת שתי מנות.

בישראל מתגוררים כ-1.4 מיליון בני הגיל השלישי, ועוד כ-200 אלף עובדי מערכת בריאות, והם הראשונים להתחסן. לכן, הרוב המוחלט של מנות החיסון בישראל משוריינות בשלב זה לאוכלוסיות הללו. בקופת חולים כללית קבעו לשבוע הקרוב יעד של 40 אלף מבוטחים ביום, ומקווים לסיים לחסן את אוכלוסיית הגיל השלישי בתוך כ-20 יום, ובמכבי כ-20 אלף - וערוכים תפעולית להגדלת החיסונים לכ-40 אלף ביממה.

עד חיסון כלל האוכלוסייה הדרך עוד ארוכה. אך לפי ההערכות, בקצב של 40 אלף מחוסנים ליום בכל אחת מהקופות הגדולות ועוד יותר מ-20 אלף בקופות הקטנות, עד סוף מרץ תחוסן מרבית האוכלוסייה (יותר מ-60%), במנת החיסון הראשונה.

5. איך מתמודדים עם שלב החיסון השני?

מכשול אחד משמעותי עלול לגרום לשיבושים במערך ההתחסנות: צוואר בקבוק שייווצר בין המתחסנים במנת החיסון הראשון לבין אלו שיקבלו את המנה השנייה.

מנת החיסון השנייה תינתן לבני הגיל השלישי ולאוכלוסיות שתועדפו לראש התור, בזמן שהציבור כולו יוזמן למוקדי החיסון לקבל את המנה הראשונה - בכך יכול להיווצר עומס גדול על המערכים הקיימים. כדי להתמודד עם האתגר הלוגיסטי מתכננים במשרד הבריאות להוסיף למערך המחסנים גם פרמדיקים ממד"א וחובשים מצה"ל.