התאוששות חלקית: שיעור האבטלה הרחב בנובמבר ירד ל-14.3%

מספר דורשי העבודה בחודש נובמבר ירד ב-246 אלף איש • שיעור האבטלה הרחב באוקטובר עמד על 20.3%

חנויות סגורות ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב בתחילת נובמבר / צילום: כדיה לוי
חנויות סגורות ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב בתחילת נובמבר / צילום: כדיה לוי

שיעור האבטלה הרחב במשק בחודש נובמבר עמד על כ-14.3%, שהם כ-600 אלף איש, לעומת 20.3% בחודש אוקטובר - כך עולה מנתוני סקר כוח-האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחודש נובמבר 2020. מדובר בירידה של כ-246 אלף דורשי העבודה, שמספרם עמד באוקטובר על 845.5 אלף. הנתונים, המתפרסמים על רקע תחילתו של הסגר השלישי מציגים את ההתאוששות החלקית של שוק התעסוקה ביציאה מהסגר השני, שהסתיים באוקטובר.

הסגר השני הביא את שיעור האבטלה הרחב בשיאו ל-22.7% - שהם כ-937 אלף מחוסרי עבודה. מדובר אמנם בשיעור נמוך משיעור השיא שנרשם במהלך הסגר הראשון (כ-38% מכוח העבודה). מאחורי הירידה עומדת החזרה ניכרת של עובדים שהוצאו לחל"ת: מספרם בנובמבר עמד על 289 אלף איש לעומת 542.7 אלף איש באוקטובר. לצד זאת נמשכה מגמת הגידול האיטי במספר המובטלים, שגדל בכ-6,500 איש לעומת אוקטובר. שיעור האבטלה הצר בישראל מגיע כבר ל-5% מכוח העבודה במשק, לעומת 4.9% באוקטובר ופחות מ-3.5%. גם בקבוצת המתייאשים, עובדים שפוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר והם אינם מחפשים עבודה - נרשמת יציבות מדאיגה: קבוצה זו שמנתה בתחילת המשבר כ-85 אלף עובדים מונה כיום כ-105 אלף עובדים.

נציין כי גם בנובמבר נמשכו מגבלות חמורות על פעילות ענפי המסחר, הבידור, התיירות והפנאי, מה שהאט את קצב ההתאוששות. במחצית הראשונה של נובמבר שיעור האבטלה הרחב עמד על 14.6%, נתון שלא השתנה גם במחצית השנייה. עם זאת, חשוב לציין שגל נוסף של הקלות, שכלל בין היתר את פתיחת המסחר והקניונים, התרחש בדצמבר, ואת השפעתו נדע רק בנתונים הבאים שתפרסם הלמ"ס.

נתון המאגד שלוש קבוצות מחוסרי עבודה

מהו שיעור האבטלה הרחב? אם עד המשבר הנוכחי היה נתון אחד עיקרי ששיקף את מצב האבטלה במשק - הבלתי מועסקים לפי הגדרות הלמ"ס - מודל החל"ת והמשבר בשוק התעסוקה שינו את התמונה. איך כן מודדים? באמצעות "שיעור האבטלה הרחב". זהו נתון המאגד שלוש קבוצות של מחוסרי עבודה. מעין פירמידה עם שלוש שכבות.

הראשונה היא הבלתי מועסקים בהגדרה הקלאסית, זו ששיקפה את שיעור האבטלה במשק ערב המשבר. על פי הגדרות הלמ"ס, קבוצה זו כוללת מועסקים בני 15 ומעלה שלא עבדו כלל בשבוע שקדם לסקר והם מחפשים עבודה. השכבה השנייה כוללת את העובדים בני ה-15 ומעלה שמצויים בחל"ת. על פי הגדרות הלמ"ס, מדובר ב"מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה". בקבוצה השלישית והאחרונה נמנים האנשים שאיבדו את עבודתם מאז חודש מרץ אך לא חיפשו עבודה בארבעת השבועות שקדמו לסקר, בין אם בגלל ייאוש ובין אם בגלל סיבות אחרות.

כפי שדיווח גלובס בשבוע שעבר בין המחצית הראשונה לשנייה של נובמבר היה שינוי מסוים, שאינו מבשר טובות. מספר העובדים שמצויים בסטטוס של חל"ת אמנם ירד בכ-37 אלף איש, אך שיעור "הבלתי מועסקים", אנשים שאיבדו את עבודתם, עלה בכ-7,000. גם בקרב האנשים שאיבדו את עבודתם ולא מחפשים עבודה חלה עלייה מדאיגה, של כ-24.4 אלף איש.

הנתונים הללו מאששים את דבריו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מתחילת החודש לפיהם "קיימים סממנים לאבטלה מבנית במשק", אמר הנגיד בכנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, וציין כי מעל 200 אלף מובטלים בישראל מחפשים עבודה כבר יותר משלושה חודשים, נתון המצביע לדבריו על אבטלה מבנית. ירון הדגיש כי בעיית האבטלה מתפשטת לכל שכבות האוכלוסייה ולכל האזורים בארץ.

צרו איתנו קשר *5988