ועדת הכספים איפשרה לממשלה לתפקד, אך ויתרה על פיקוח על התקציב

לאחר שלא אושר תקציב לשנת 2020, ועדת הכספים אישרה הצעת חוק שתאפשר למדינה להתנהל שלא על בסיס תקציב 2019 • מנגנון ההצמדה החדש עלול לגרום לממשלות לרצות לפעול ללא תקציב מדינה מאושר, הדורש אישור מוועדת הכספים לכל שינוי בו

דיון בוועדת הכספים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
דיון בוועדת הכספים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

419 מיליארד שקל - זה הסכום שתוכל הממשלה להוציא בשנת 2021, ללא צורך באישור תקציב מדינה, על פי נוסח התיקון לחוק היסוד: משק המדינה שאושר היום (ב') בוועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. בלחץ חברי הכנסת הוגדלה ברגע האחרון מסגרת ההוצאה בסכום של 4.5 מיליארד שקל, מעבר לתוספת שהציע משרד האוצר. המסגרת התקציבית שאושרה, נמוכה רק ב-7 מיליארד שקל מזו שהייתה מיועדת לתקציב 2021, אילו היה עובר בכנסת כמתוכנן - המשמעות: שום מחנק תקציבי לא ילחץ על הממשלה הבאה, שתוכל להמשיך ולנהל את המדינה עוד חודשים רבים ללא צורך לבקש את הסכמת הכנסת לאישור תקציב מדינה חדש.

הצעת החוק שאושרה בכנסת היא יוזמה של האוצר שנועדה לפתור שתי בעיות נקודתיות, אבל "על הדרך" יצרה הסדר חוקתי חדש, עוקף תקציב מדינה. המצב המשפטי שהאוצר ביקש לתקן קבע, שבגלל שלא אושר תקציב מדינה בשנת 2020 תמשיך המדינה להתנהל שנה נוספת לפי המסגרת התקציבית של 2019, העומדת על 397 מיליארד שקל בלבד. אותה מסגרת הייתה אמורה לממן לא רק את פעולות הממשלה אלא גם את תקציבי הקורונה ואת הגידול בהחזרי החוב. אלה יעמדו ביחד ב-2021 על כ-86 מיליארד שקל, מה שהיה משאיר לאוצר, רק 311 מיליארד שקל למימון הפעילות השוטפת של הממשלה - פער של יותר מ-100 מיליארד שקל לעומת הצרכים. החוק החדש מוציא את תקציבי הקורונה ואת החזרי החוב מחוץ למסגרת ההוצאה וכך משחרר לאוצר את מלוא המסגרת למימון פעילות הממשלה.

אבל האוצר לא הסתפק בכך. החוק קובע גם כלל חדש שמאפשר להגדיל את מסגרת התקציב לשנת 2021 באופן אוטומטי ל-414.5 מיליארד שקל. מדובר במנגנון הצמדה חדש שמשחרר במידה ניכרת את הרסן שהוטל על תקציבים המשכיים. ככל שהרסן הזה נחלש, כך גדל הרצון של הממשלה להמשיך לפעול ללא תקציב מדינה מאושר, שמחייב את האוצר לבקש את אישור ועדת הכספים לא רק לחקיקת חוק התקציב של הכנסת אלא גם לכל אחת ממאות הבקשות לשינויים פנימיים בתקציב במהלך השנה.

הח"כים התעקשו על הכספים הקואליציוניים

הרעיון הבסיסי של תקציב המשכי הוא לאפשר מצד אחד לממשלה לתפקד אך מצד שני לא לספק את הסכומים הנדרשים. זאת כדי שהממשלה היוצאת לא תוכל לקבל החלטות עבור הממשלה הבאה, וכדי שלממשלה הבאה יהיה אינטרס לחוקק תקציב מדינה.

"במשטר דמוקרטי הכנסת קובעת את סדרי העדיפויות והממשלה מבצעת", הסביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מאיר לוין. "תקציב המשכי הוא לא תקציב, כי הוא לא משקף את סדרי העדיפויות של המחוקק. ולכן ככל שאתה מתקרב בתקציב ההמשכי לתקרת ההוצאה המלאה (של תקציב מדינה מאושר) כך אתה מקטין את שיקול הדעת של הכנסת והממשלה - לכן נדרש ריסון, גם במסגרת ההוצאה וגם בסוג ההוצאה".

האוצר הניח שהגדלת המסגרת מ-400 מיליארד שקל ל-414.5 מיליארד תספיק לחברי הכנסת, אבל חברי ועדת הכספים דרשו להגדיל עוד, כדי להבטיח שתקציבי התמיכות בארגונים ובגופים מקורבים והכספים הקואליציוניים יחולקו במלואם. "השאלה שמציקה לי ולכל חברי הוועדה היא האם אפשר להגדיל את התקציב ל-429 מיליארד ולהכניס את התמיכות לחוק", אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה). חבר הוועדה ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) למשל דרש שכל הכספים הקואליציוניים שחולקו ב-2020 יועברו אוטומטית לשנת 2021. סערה פרצה בוועדה כשאסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר אמר ש"ההסכמים קואליציוניים - זה הליבה של סדרי העדיפויות של הממשלה, ולא נכון שהממשלה היוצאת תקבע עבור הממשלה הבאה איך הם יחולקו".

ערוץ עוקף תקציב שמכרסם בסמכות הכנסת

כתוצאה מלחצי חברי הוועדה, האוצר הסכים לשנות את נוסחת ההצמדה - במקום נוסחת ההצמדה שהציע האוצר נקבעה נוסחה אחרת שלפיה התקציב יגדל אוטומטית בשיעור זהה לשיעור הגידול השנתי באוכלוסייה, העומד על 1.85%. המשמעות ב-2021 היא תוספת של 6.5 מיליארד שקל, שתגדיל את מסגרת ההוצאה המותרת לכ-420 מיליארד שקל.

התוצאה בטווח המיידי טובה אולי לחברי הכנסת שלהוטים לספק את תביעות הציבורים שהם מייצגים. אבל בטווח הארוך מדובר בכרסום נוסף ביכולתה של הכנסת לפקח על פעולות הממשלה: ככל שהתקציב ההמשכי דומה יותר לתקציב קבוע כך יעדיפו הממשלות הבאות להמשיך ולפעול בערוץ העוקף-תקציב, מבלי להיות כפופים ללוחות זמנים וללא צורך לבקש את אישור ועדת הכספים של הכנסת.

גפני, שהבין היטב את משמעות ההחלטה, הסביר כי "אני יודע שיקפצו ויגידו לי 'אם ככה, אז למה צריך תקציב?' אני יודע שבמשטר הדמוקרטי זה לא יכול לקרות אבל אנחנו מקווים שזו הוראת שעה. לאנשים אין לחם ואתם מדברים איתנו על פילוסופיה. תהיו רגע במקומנו, המצב נורא ואנחנו לא אשמים שהממשלה לא מתפקדת".