ארנונה | דעה

אבסורד הטייס האוטומטי של תעריפי הארנונה גורם להתייקרותה הרבה מעבר לצרכים של השלטון המקומי

תעריפי הארנונה מתעדכנים בכל שנה לפי ממוצע של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי• מדד השכר הציבורי מצוי באופן אבסורדי בעליה, כך שתמהיל עדכון תעריפי הארנונה אינו משקף נכונה את המציאות הכלכלית הריאלית

בימים הקרובים תושבי ישראל יקבלו את חיובי הארנונה לשנת 2021. אמנם ידוע מזה מספר חודשים שגם השנה הארנונה תעלה, והפעם בשיעור של 1.1%, אולם נוכח המצב הכלכלי האבסורד שבחישוב תעריף הארנונה זועק לשמים יותר מבעבר.

תעריפי הארנונה מתעדכנים בכל שנה לפי ממוצע של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. נוסחת העדכון מכונה "טייס אוטומטי", שכן היא אינה דורשת הפעלת שיקול דעת או מעשה חקיקה בכדי לעדכן את תעריפי הארנונה מדי שנה, כפי שהיה נהוג עד לשנת 2008.

השנה, מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.59%, אולם מדד השכר הציבורי דווקא עלה ב-2.8%. כל בר דעת היה מצפה שבמצב של דֶּפְלַצְיָה (ירידת מחירים) הדבר יוביל להפחתת חיובי הארנונה, זאת במיוחד כאשר המשק מצוי במצב משברי שבו מאות אלפי אזרחים מחוסרי עבודה ועסקים רבים על סף פשיטת רגל. והנה, בשנת 2021 חיובי הארנונה צפויים לעלות ב-1.1% בעקבות "הטייס האוטומטי".

על פי הנוסחה, משקלם של מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי שווה, אולם בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד וצפוי להמשיך להישאר בשיעורים נמוכים, מדד השכר הציבורי מצוי באופן אבסורדי בעליה, כך שתמהיל עדכון תעריפי הארנונה אינו משקף נכונה את המציאות הכלכלית הריאלית. כך במיוחד בכל הקשור לעדכון הארנונה בשנת 2021 .

כשאנו בוחנים, יחד עם הכלכלן איציק בטומיאשוילי, את התנהלות הטייס האוטומטי בשנים האחרונות מאז שנת 2014, אנו רואים ששיעור העלאה בפועל של ארנונה עמד על כ-14.1%, בעוד ששיעור מדד המחירים לצרכן עלה בכ-2.2% בלבד. אם מסתכלים על ההשפעה הכלכלית של עיוות נוסחת הטייס האוטומטי בארנונה ביחס לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן על האזרחים ועל העסקים בפרט, רואים שמי ששילם ארנונה בשנת 2013 בסך מיליון שקלים, משלם היום כ- 120 אלף שיותר מכפי היה צריך לשלם אילו הארנונה הייתה מתייקת לפי מדד המחירים לצרכן בלבד. נוסחת הטייס האוטומטי שוחקת את כוח הקניה של האזרח באופן עקבי ומדובר בפצצת זמן שהופכת את נטל הארנונה על הציבור לקשה מנשוא. ברוח ימים אלה אפשר לומר שהארנונה גדלה באופן אקספוננציאלי ומקדם ההדבקה שלה עלול להיות אחד הזרזים שמציתים מחאה בטווח הארוך.

לשם ההשוואה, ניקח לדוגמה את תשלום המים והביוב. "סל המדדים" של עדכון "הטייס האוטומטי" של תעריפי המים והביוב מעניק משקל רב יותר (ובצדק) למדד המחירים. אילו הטייס האוטומטי של הארנונה היה מחושב בשנת 2020 לפי סל המדדים שקבעה רשות המים לצורך עדכון תעריפי המים, נקבל שהארנונה צריכה דווקא לרדת ב- 0.1%.

הארנונה מתעדכנת בכל שנה על בסיס העדכון של השנה הקודמת. זהו אפקט הריבית-דריבית אשר יוצר את ההשפעה המעריכית (אקפוננציאלית). אם ניישם את התייקרות תעריפי הארנונה בשנת 2020 לפי הטייס האוטומטי על העשור הקרוב, הטייס האוטומטי יביא להתייקרות עודפת בנטל הארנונה בשיעור של כ- 12.5% בשנת 2030, לעומת התייקרות הארנונה באותו עשור לפי שיעור העלאת תעריפי המים בשנת 2020. זוהי גזירה שקשה לעמוד בה, בוודאי אם שיעור הצמיחה לא יעלה באופן משמעותי.

לצורך המחשה ניקח חיוב ארנונה של עסק עם חיוב שנתי של 4,000,000 שקל בשנת 2020 ונראה כיצד ההבדלים בעדכון נוסחת הטייס האוטומטי בארנונה, אל מול עדכון נוסחת הטייס האוטומטי של תעריפי המים (1.2% לשנת 2021) יגדילו את החיוב בכחצי מיליון ש"ח.

חשוב לציין שתוספת החיוב הינה שנתית ונמוכה יחסית בשנים הראשונות, אך התוספת גדלה עם השנים בריבית דריבית וככל שחולף הזמן, העלות המצטברת על העסקים הופכת להיות כבדה עד בלתי אפשרית. מדובר בהתייקרות עודפת של הארנונה בעשרות אחוזים בטווח של 20 שנה, ודומה כי בימים אלו העיוות בנוסחת העדכון גורם לתוצאה קשה במיוחד.

עליות השכר במגזר הציבורי מתגלגלות באופן מיידי לתוך תעריפי הארנונה, וזאת למרות שעלויות השכר בשלטון המקומי נמוכות ממשקלן בטייס האוטומטי. יתרה מכך, לדעת הסטטיסטיקאי הראשי מדד השכר הציבורי רחוק מלשקף את השינויים בשכר בשלטון המקומי. הנה כי כן, העיוות ברור וזועק לשמיים ובכל זאת עולם כמנהגו נוהג. 

הכותב הוא שותף במשרד עו"ד מוסקוביץ אזרואל העוסק במיסוי מוניציפלי