האוליגרך שנתפס במכס והנוסע שניסה להעביר מזומן בתוך דגים

באוקטובר 2018 נכנס האוליגרך הרוסי ואלרי קוגן לישראל דרך טרקלין "מצדה" בנתב"ג כשברשותו 160 אלף דולר במזומן (כ-582 אלף שקל), וזאת מבלי שדיווח על הכנסתם לרשויות. על פי חוק, חלה חובת דיווח על הכנסת 50 אלף שקל ומעלה דרך שדות התעופה לישראל.

קוגאן הסביר לחוקר המכס שחקר אותו כי הכסף שנתפס נועד לממן את הוצאות השהייה שלו ושל אורחיו בישראל, והוא תמך בטענתו באמצעות אישור משיכת הכספים מהבנק. קוגן טען כי הכיר את חובת הדיווח, אך טעה לחשוב כי נציגי המכס יפנו אליו ביוזמתם.

בנוסף, טען כי הוטעה ע"י נציג ה-VIP שליווה אותו בכניסתו לישראל, והחתים אותו על טופס ריק שבו הוא לכאורה מצהיר כי אין ברשותו 50 אלף שקל (סכום המזומן המותר להכנסה דרך הגבול) ולאחר מכן מילה הנציג את שדות הצהרת נשיאת הכספים בעצמו. ועדת העיצומים הכספיים של רשות המסים הטילה עליו עיצום כספי בסך 120 אלף שקל.

קוגאן מוכר כאוליגרך רוסי בעל נכסים יוקרתיים בישראל, אשר בין היתר בנה "טירה" ברחוב הדר בקיסריה. לעניין מקור הכסף טען קוגאן בפני חוקרי המכס כי מקורו בפעילות העסקית שלו ברוסיה, וכי משך את הכספים מחשבונו יום לפני ההגעה לישראל. הוועדה קיבלה את גרסת המפר לעניין מקור ויעד הכספים.

"בנסיבות דנן, בהן המפר הינו איש עסקים מוכר, הנכנס ויוצא מדינות רבות, אשר מכיר את חובת הדיווח ואף מילא טופס הצהרה ביציאה מרוסיה, ניתן לצפות כי לפחות יברר, כיצד ממלאים והיכן מגישים טופס הצהרה על הכספים. יתרה מכך, אם וככל שנכונה טענת המפר לפיה חתם על טופס ריק מבלי שטרח לקרוא אותו שכן היה בשפה שאין הוא שולט בה, הרי שהדבר אינו מהווה הגנה או הצדקה להגשת הצהרה כוזבת לרשויות.

"על המפר היה לברר לגבי תוכנו של המסמך עליו הוא חותם ולא להסתמך על כך שנציג חברת הליווי ימלא עבורו את הטופס, או לחלופין שלא לחתום על המסמך אם אין בפניו את כל המידע הרלוונטי. מעבר לכך, ברחבי המעבר פזורים שלטים רבים, לרבות בשפה הרוסית, המסבירים על החובה לדווח ועל אופן הדיווח", נכתב בהחלטת וועדת העיצומים.

מהו המעבר בו התרחשו ההפרות הרבות ביותר?

המקרה בו נתפס קוגאן עם ערימת המזומנים הנו אחד מ-96 החלטות המתפרסמות היום במסגרת קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם במחצית השנייה של שנת 2018. העיצום הכספי שהוטל בגין 96 ההפרות שנתפסו באותה חצי שנה עומד על כ-2.4 מיליון שקל.

מההחלטות עולה כי 72% מההפרות בוצעו במעברים יבשתיים ו-28% בוצעו במעברים אוויריים. המעבר בו התרחשו ההפרות הרבות ביותר הוא "נהר הירדן", עם 34 הפרות. אחריו נתב"ג, "בגין", "ארז" ו"רבין", בהם התרחשו 27, 23, 7 ו-5 מקרי הפרות, בהתאמה.

המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור

לפי החוק לאיסור הלבנת הון חלה חובת דיווח על הכנסת כספים או הוצאתם בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים.

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מנהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים.

חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף - מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר; המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים - העולים על 50 אלף שקל, וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 50 אלף שקל בדואר או בדרך אחרת.

חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון היא חובה מוחלטת ודי בעצם הפרתה כדי לקבוע שהחובה הופרה, ללא קשר לכוונה או רשלנות. על מנת שייקבע כי היא הופרה חובת הדיווח נדרש כי יתקיימו שני תנאים: האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 50,000 שקל ומעלה; והשני, אי דיווח על כספים אלה.

ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (וקיימת ברוב מדינות העולם), והיא מחויבת על מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.

בין ההחלטות הנוספות המתפרסמות בקובץ היום מתואר המקרה "המוזר" של משלוח של מאות אלפי דולרים שלא שייך לאף אחד. באוגוסט 2018 הגיעה לנתב"ג, באמצעות חברת שילוח בין-לאומית, חבילה שנשלחה מהונג-קונג, לבורסת היהלומים ברמת גן. ע"פ המוצהר, החבילה אמורה הייתה להכיל יהלומים בשווי 285 אלף דולר ארה"ב, אולם הכילה 290,000 דולר במזומן. לוועדה זומנו גם הנמען וגם הבלדרים של חברת השילוח, אך לאף אחד מהם לא הייתה תשובה מי היה אמור לקבל את החבילה.

הנמען התקשה להסביר מדוע החבילה הכילה מזומנים, למרות שנשלחה מחברה בשליטתו, וטען כי נשלחה בטעות. לדבריו, הוא אינו בעל הכספים, והשולח הוא ספק שלו מהונג קונג, שכנראה שלח כספים במקום יהלומים. הבלדרים הכחישו קשר או ידיעה על הימצאות הכספים בחבילה, כי לחברת השילוח אסור לפתוח חבילות כדי לבדוק את תוכנן, ולכן הוסר מהם החשד למסירת החבילה ביודעין. למעשה, עד למועד התכנסות הוועדה, איש לא הגיש תביעת בעלות על הכספים שנתפסו. הוועדה החליטה על תפיסת כל הכספים בסך 290,000 דולר לטובת המדינה.

40 אלף דולר בבטן של דגים

מקרה נוסף של הפרת דיווח באורח לא שגרתי היה של יורי מושייב, שנתפס בנתב"ג נושא סכום כסף מזומן בסך של 40,000 דולר (כ-155,000 שקל). מושייב עבר במסלול האדום, במטרה להצהיר על שני טלפונים חכמים, אולם בשיקוף מזוודותיו, התגלו, בין היתר, מוצרי בשר ודגים קפואים, זאת למרות האיסור על הכנסת מוצרי בשר ודגים לישראל.

כשהובהר למושייב כי אלו יישלחו להשמדה הפתיע מושייב את בודקי המכס ודיווח כי בבטן הדגים, מוסלקים כספים ואכן, בבטן הדגים נמצא סכום כולל של 40,000 דולר במזומן. מושייב, אזרח ישראל ובעל מסעדה בארה"ב, טען כי מקור הכספים בחשבון בנק של חברה בבעלות אחיינו בארה"ב, והוא התבקש על ידו להביא את הכספים לארץ. הוועדה סברה כי ניסיונו של מושייב להבריח כספים עבור אחר, במסווה של הצהרה על טלפונים סלולריים על מנת לטשטש את הימצאות הכסף ובכך להתחמק מדיווח, הוא חמור ביותר. על-כן, הטילה עליו עיצום כספי בסך 80,000 שקל.

מקרה נוסף המתואר בדוח הוא המקרה של ראש מועצת ערערה שהפר את חובת הדיווח. בסוף דצמבר 2018 נכנס ראש המועצה המקומית ערערה, נאיף אבו עראר, לישראל דרך מעבר "נהר הירדן" כשברשותו סכום כסף בשווי של כ-34,500 שקל במגוון מטבעות. זאת, לאחר שיצא מישראל יום קודם לכן כשעליו סכום שווה ערך לכ-38,000 שקל, שוב במגוון מטבעות, מבלי שדיווח על הכנסת והוצאת הכספים.

אבו עראר טען כי מקור הכספים מעבודתו, ונועדו לצורך תשלום שכר הלימוד של בנו בירדן, אך לטענתו, הוא שילם סכום חלקי בלבד ואף הציג אסמכתה לעניין יעד הכספים. אולם, מהחלטת וועדת העיצומים עולה, כי הוא לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכספים. הוועדה החליטה להטיל על אבו עראר עיצום כספי בסך 14,000 שקל.