הייטק | דעה

המוסדיים צריכים להיות עמודי התווך של ענף ההייטק הישראלי

חברות הזנק בשלבים הראשונים, הן הנפגעות העיקריות עד כה ממשבר הקורונה בענף ההייטק • מהלכים לעידוד השקעה של הגופים המוסדיים המקומיים בקרנות הון סיכון, יכול לשנות את התמונה

תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק
תעשיית ההייטק / צילום: שאטרסטוק

בחודש שעבר פרסמה IVC דוח המלמד על ירידה ניכרת בהשקעות בחברות הזנק בשלבי הסיד והפרה-סיד וציינה כי זה הפלח במגזר ההייטק אשר נגרם לו הנזק הגדול ביותר כתוצאה ממשבר הקורונה. ההשלכות של מגמה זו, באם תימשך, יכולות להיות הרות אסון לתעשיית ההייטק המקומית, ולכלכלה הישראלית כולה.

ממשלת ישראל רואה כמובן חשיבות רבה בעידוד ענף ההייטק, והשנה לאור התקופה הקשה, יצאה עם תוכנית מיוחדת לעידוד השקעות בתחום ההייטק הידועה בשם "מסלול 43". התוכנית מבורכת כמובן אולם בפועל היא מעודדת את הגורמים המוסדיים בישראל להשקיע סכומים ניכרים בחברות הנמצאות בשלבי תחילת המכירות והצמיחה, קרי: חברות בוגרות יחסית. ההיגיון שמוביל את המהלך ברור - ההשקעה בחברות פרטיות ובשלות יכולה להקטין את הסיכון ועדיין לגלם סיכוי לרווחים גבוהים.

אי אפשר לדון בהתערבות הממשלתית הנוכחית בענף ההייטק מבלי להיזכר בתוכנית הממשלתית "יוזמה", משנות ה-90, שהגה המדען הראשי יגאל ארליך, ואשר הייתה הטריגר להקמת ענף ההייטק בישראל.

התוכנית של ארליך, שהתבססה על תקציב של 100 מיליון דולר בלבד, עודדה משקיעים מחו"ל להזרים ממון וידע במטרה להקים את קרנות ההון סיכון הראשונות בישראל. ההצלחה הפנומנלית של התוכנית התפרסמה בכל העולם, היא תרמה ליצירת מקומות עבודה למאות אלפי אנשים, הניבה הכנסות לקופה הציבורית והכי חשוב - יצרה את גלגל התנופה שאפשר את צמיחת ה"סטרט-אפ ניישן" של היום.

לעודד השקעה באופן אקטיבי

אז איך פותרים את הבעיה הנוכחית? מעודדים באופן אקטיבי את הגופים המוסדיים הישראליים להשקיע בקרנות ההון סיכון המקומיות המתמקדות בשלבים מוקדמים. כאמור, קרנות אלה קיימות בישראל כ-30 שנה ובעשור האחרון חלקן אף הצליחו להניב החזרים מצוינים למשקיעים. לראיה, הן מצליחות למשוך משקיעים מכל העולם - מאירופה, צפון ודרום אמריקה, אסיה, ועכשיו גם מהמזרח התיכון, ובהיקפים הולכים וגדלים.

אבל כיום כבר ברור לכולם כי השוק המקומי יכול לייצר כמות משמעותית של חברות מעולות ותפקידינו כעת לשמור על נכס לאומי זה מכל משמר תוך הורדת התלות במימון של גורמים זרים. לכן, הגיעה השעה להחליף חלק מן המשקיעים הזרים במשקיעים מקומיים, מהלך שבו גלומים יתרונות משמעותיים לכל הגורמים המעורבים.

חברות הזנק צעירות מהוות את היסודות עליהם נשען כל הענף. בלעדי היזמים והמימון הראשוני המאפשר את הבשלתן - המשק הישראלי ימצא את עצמו, עד מהרה, ללא חברות בוגרות להשקעה.

מאידך, אם המוסדיים ישקיעו בקרנות הון סיכון המתמקדות בשלבים מוקדמים - הסטארט-אפים יוכלו להתבגר ולצמוח וכך בהמשך יוכלו המוסדיים לקבל את הזכות להשקיע בהם ישירות, בשלבים בהם קרנות הון סיכון של early stage כבר אינן משקיעות.

חשוב לזכור כי הזדמנויות חדשות אלה להשקעה בחברות מתקדמות לא יזדמנו, ככל הנראה, בפני המשקיעים המקומיים ללא תוכנית העידוד המוצעת כאן. בנוסף, תאפשר התוכנית למוסדיים הישראליים ללמוד את התחום באופן מסודר בהתבסס על נתונים המגיעים מהקרנות בהן הם מושקעים.

לסיכום, ראשיתו של מחזור החיים של חברת הייטק בשני יזמים ורעיון וסופו באקזיט, או טוב מכך, בחברה גדולה בקנה מידה גלובלי, המעסיקה עובדים רבים ותורמת לכלכלת המדינה. היום אין ספק כי היכולת להקים סטארט-אפים, כמו גם היכולת לנהל קרנות הון סיכון ייעודיות שיתמכו בהם - קיימת בשוק המקומי וכל אשר נותר לממשלה, שהמעוניינת לעזור באמת, זה לוודא כי גורמים מוסדיים מקומיים ייקחו אחריות על ניצול אופטימלי של משאבים אלו. ברבות הימים נוכל כולנו לקצור את הפירות. 

הכותב הוא שותף מנהל ב-i3 Equity Partners

צרו איתנו קשר *5988