למרות הקורונה: עלייה בנפגעי קורקינטים ואופניים חשמליים ב-2020

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חלה עלייה של 12% במספר הפצועים ב–2020 ועלייה גם במספר ההרוגים • בסגרים נפגעו יותר רוכבים של כלים דו גלגליים לעומת תקופות רגילות

רוכב על קורקינט חשמלי בתל אביב. / צילום: שלומי יוסף
רוכב על קורקינט חשמלי בתל אביב. / צילום: שלומי יוסף

על אף הציפייה שב-2020 - שנת הקורונה - נראה ירידה במספר ההרוגים והפצועים בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים, בפועל נראתה המגמה ההפוכה: כך עולה מדוח סיכום השנה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), ומניתוח נתונים נוסף שנמסר לבקשת גלובס. בתאונות מעורבים בעיקר הרוכבים עצמם, אך גם עוברי אורח תמימים, לרבות קשישים וילדים.

לפי הנתונים, ב-2020 הייתה עלייה של 12% במספר הפצועים, שנובעת מעלייה משמעותית במספר הפצועים קל מ-399 ב-2019 ל-501 ב-2020 (במספר הפצועים קשה הייתה ירידה מ-187 ב-2019 ל-158 ב-2020). סך הפצועים ב-2020 הגיע ל-659.
כמו כן נרשמו עוד שלושה הרוגים בהשוואה ל-2019: סך הכול 24 הרוגים בתאונות אופניים חשמליים וקורקינטים ב-2020.

 
  

יותר נפגעים בכלי רכב לא "מרושיינים"

ברלב"ד בחנו גם את השיעור מתוך סך הנפגעים קשה וההרוגים בתאונות דרכים (לפי משתמשי הדרך), בחלוקה לפי הסגר הראשון והסגר השני, ובהשוואה לשנים קודמות. בשני הסגרים רואים שהחלק שתפסו בסך הנפגעים וההרוגים נהגי אופנוע וקטנוע ונהגים של כלי רכב לא מרושיינים (שאינם מצריכים רישיון, אופניים חשמליים, קורקינטים ואופניים רגילים) גבוה יותר בהשוואה לחלקם בעוגת הנפגעים בשנים קודמות, שנבחן לפי ממוצע בשנים 2019-2015.

למשל בסגר השני חלקם של הנהגים בכלי רכב לא מרושיינים היה 18% ואילו חלקם בממוצע בשנים 2019-2015 מתוך סך הנפגעים וההרוגים היה 10%. מגמה דומה, אך פחות חזקה, נראתה גם בסגר הראשון. ייתכן שהסיבה לכך היא שאנשים עברו לנהוג בכלי רכב אלה בתקופות הסגר כי התחבורה הציבורית צומצמה מאוד וגם תנועת הרכבת הושבתה לפרק זמן מסוים בסגר הראשון.

באיכילוב דווקא נרשמה ירידה

מבית החולים איכילוב דיווחו באחרונה לגלובס כי אצלם דווקא נרשמה ירידה במספר הנפגעים בתאונות קורקינטים ואופניים, כך שעד סוף נובמבר נרשמו 2,974 נפגעים, ירידה של 20% בהשוואה ל-2019 (ייתכן שהנתון הסופי ישתנה בהתאם למספר הפצועים בדצמבר, שטרם נמסר). בכל זאת, דובר בית החולים אבי שושן שיתף השבוע ברשתות החברתיות סמסים שקיבל משירה פלג האחות האחראית במחלקה לרפואה דחופה, ומפרופ’ יונתן רוט, נוירוכירורג בכיר ביחידה לנוירוכירורגיה ילדים. השניים ביקשו ממנו לחדד ש"מכת התאונות" בכלי הרכב האלה עדיין נמשכת. רופאים מאיכילוב ששוחחנו עמם בעבר בנושא סיפרו על "פגיעות שהולכות ומחמירות; טרגדיות של ממש".

"פשוט נורא מה שהולך בזמן האחרון", כתבה פלג לשושן, "פגיעות קשות, נכות לכל החיים, רוכבים בלי קסדות, בלי אחריות, צעירים ומבוגרים". המנתח, פרופ’ רוט, סיפר על רוכב קורקינט בן 14 שנקלע לתאונה קשה ונקבע לו מוות מוחי. "ההורים עומדים כעת לידו, ממש עכשיו", כתב רוט, "פעם ראשונה מאז האירוע שהם רואים אותו. הם גמורים, החיים שלהם השתנו. הם לעולם לא יהיו מי שהיו קודם. עצוב, מיותר. חבל".

מאז נובמבר שעבר בית "איכילוב" וגלובס עוקבים באופן יומיומי אחר מספר הנפגעים בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים, כדי להעלות מודעות לבעיית הנפגעים בתאונות בכלי רכב אלה, שנובעות בעיקר מהיעדר אכיפה מספקת. החוקים כוללים איסור רכיבה על מדרכות; הגבלת מהירות הנסיעה ל-25 קמ"ש; הגבלת גיל הרכיבה ל-16 ומעלה; וחובת מעבר של "תיאוריה". החוק גם מחייב חבישת קסדה ברכיבה על כלים חשמליים, ובתנאים מסוימים גם באופניים רגילים. בעוד שחוקים כמו חבישת קסדה כן נאכפים יותר בשנים האחרונות, יש אכיפה קלושה במקרים של שימוש בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה ובמקרים אחרים. 

בסך הכל ב-2020 היו 302 הרוגים בתאונות דרכים - 53 הרוגים פחות בהשוואה ל-2019. זהו מספר ההרוגים הנמוך ביותר מאז 2013, שמיוחס גם לירידה בתנועה ובעומסים בכבישים בשל השפעות הקורונה.

מכיוון שכך, לפי מנכ"לית הרלב"ד, תא"ל (מיל') רחלי טבת-ויזל, לא מדובר בנתונים מייצגים או כאלה שיש להתבשם בהם. לפיה, "הנתונים מחייבים את המשך השקעת המשאבים והגדלתם לטובת שיפור התשתיות, פעילות חינוך והסברה, הפיכת כלי הרכב לבטוחים יותר, והגברת האכיפה והכשרת הנהגים. בהנחיית שרת התחבורה, אנו מגבשים בימים אלו יחד עם משרדי הממשלה השונים, השלטון המקומי וגורמים נוספים תכנית לאומית ארוכת טווח, בעלת יעדים מדידים ומלווה בהערכה תקציבית, במטרה לצמצם 50% בתאונות הדרכים עד שנת 2030. תכנית זו תוצג לממשלה בראשית חודש מרס 2021".

צרו איתנו קשר *5988