מחכים למפולת בשוקי ההון? התאזרו בסבלנות

מי שמחכה לקריסת השווקים הפיננסיים שאוטוטו תגיע - ראוי שיזכור כי יש כאלה שהקדימו אותו ומחכים לאירוע כזה כבר מאז 2008 • כששנת 2021 מתדפקת בפתח, האם "ירידה לבונקר" היא המהלך הנכון מצד המשקיעים בשווקים?

ניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי
ניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

יש פתגם עממי שאומר כי "הצייד שצד את הצבי, לא רואה את ההרים". כאשר מתמקדים בפעולה נקודתית, נוטים לא פעם לאבד את הפרספקטיבה ביחס לסביבה. זה נכון ביחס לכמעט כל פעולה אנושית, ונכון שבעתיים ביחס להשקעות בשווקים הפיננסיים.

כשאנו שועטים בכל הכוח, בין אם מדובר בגישה של שוק שורי או חשש ממפולת בפתח, אנו נוטים להתמקד באירוע עצמו ולהתעלם מכל השאר. אני באופן אישי, הייתי פסימי מאוד ביחס להשלכות של הקורונה - וחשבתי שמגפה של פעם ב-100 שנים תשפיע באופן חמור יותר על הכלכלה הריאלית ועל השווקים הפיננסיים. בפועל, התבדיתי (וטוב שכך) - אבל למרות החשש מפני מגפה לא נודעת, המלצתי על רכישת איגרת החוב של ישראל ל-100 שנה, שהונפקה בשער של 100 סנט (1 דולר ארה"ב) ונסחרת ביומה האחרון של שנת 2020 מעל ל-1.33 דולרים, אחרי שלפני כחודשיים הגיע לרמות של יותר מ-1.5 דולרים. מכיוון שהאג"ח הונפקה באפריל, הרי שגם מי שמוכר היום, הניב תשואה של כ-35% בתוך שמונה חודשים.

גם ביחס לענפי הסחורות, שנפגעו השנה ממשבר הקורונה - יגיע בסופו של דבר היום שבו העולם יצטרך לחזור לשגרה, וזה אומר ייצור, תשתיות ופיתוח - פעולות שדורשות מתכות, והרבה מהן.

שנה שקשה לסכם אותה

לנסות ולסכם את שנת 2020 מבחינת השווקים הפיננסיים, זה מהלך שגם בדיעבד קשה להסביר אותו. קל לכתוב שהכל מווסת ושהבנקים המרכזיים מחזיקים את השווקים - אבל זה הסבר חלקי בלבד. בסופו של דבר, מה שהבנקים המרכזיים עשו הוא להחזיר את האמון שיהיה בסדר, שהעולם לא יקרוס ושגם אם תהיה תקופה קשה, היא תעבור ויש מי שמספק רשת ביטחון.

אם הבנקים המרכזיים היו פועלים את פעולתם, אבל הציבור לא היה משתכנע - אז אף כוח פיננסי לא היה יכול למנוע קריסה כלכלית.

החוסן של הציבור, קור הרוח והמהירות שבה מופץ מידע, מובילים לתנודתיות גבוהה יותר בשווקים הפיננסיים, אבל גם לתיקון מהיר יותר לאחר כל נפילה. אם במהלך המשבר הפיננסי ב-2008, השווקים נזקקו לכשנתיים כדי לחזור לרמה של טרום המשבר, הרי שכיום, אף שהעולם מתמודד עם מגפה שמתרחשת פעם ב-100 שנים, בתוך חודשים ספורים השווקים שברו את השיאים של טרום המשבר הבריאותי העולמי.

ועם כל משבר שעוברים, המשקיעים הופכים להיות אדישים יותר וסבלניים יותר למשברים הבאים, כשהם אומרים לעצמם, "למה למכור במשבר, אם זה רק עניין של זמן עד שיתקן".

ביחס לנקודת הזמן הנוכחית, זה לא רק יומרני לנסות ולחזות את העתיד - זה לא פחות יומרני לנסות ולהסביר את העבר.

 
  

מה האסטרטגיה לשנת 2021?

הניסיון לחזות שנה פיננסית ולהעריך אם תהיה משברית או לא, כמוהו הניסיון לאתר מניית "חלום", שעשויה להתגלות כחלום ושברו. כשבוחנים נכסים פיננסיים שעלו בצורה חריגה, בין אם מדובר במניית טסלה או במטבע הקריפטו ביטקוין, קל להתאהב במחשבה של "כמה כסף היה לי אם הייתי שם רק 10 אלף שקל בתחילת הדרך", אבל זו מחשבה שגויה.

בתחילת הדרך של ההשקעות המסוכנות, הסיכון גבוה ואפשר להפסיד את כל ההשקעה - ולכן, אין בר דעת שמסכן סכום משמעותי בהשקעה בסיכון גבוה.

הדרך היעילה לפעול כשיש אי ודאות, היא לייצר ודאות; לא להשקיע בחברות תעופה, אלא להשקיע בנמלי תעופה - משום שלאחר הקורונה, ייתכן כי חברות תעופה יקרסו, ייכנסו להקפאת הליכים וימשיכו לפעול כעסק תחת הקפאת הליכים תוך פגיעה במחזיקי המניות ובעלי החוב. מאידך, שדה תעופה הוא מונופול. אי אפשר להתחרות בשדה תעופה. מה יעשו, למשל, חברות תעופה שמחליטות להחרים את נתב"ג? ינחתו על כביש 1?

ביום שישי תתחיל שנה אזרחית חדשה, אבל את הכיוון של השווקים ב-2021 יקבע מאורע שיתרחש רק 20 יום מאוחר יותר - השבעתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב. בשלב הזה, הייתי מחזיק בתיק ההשקעות מרכיב מזומן שלא יפחת מ-25%, מהסיבה הפרקטית שמי שלא מחזיק במזומן בזמן אירוע משברי, לא קונה כלום. כשרואים ששאר ההשקעות מופסדות, זה משתק - ובסוף לא עושים כלום; מנגד, אם יש מזומן, אז אפשר לנצל אותו כדי לקנות במחיר נמוך יותר את מה שרק אתמול קנינו ביוקר.

אני מעריך כי השווקים יתאכזבו מהתוכנית הכלכלית של ביידן, תהיה אשר תהיה, מכיוון שאי אפשר לרצות את כולם. במידה ותהיה תנודתיות, כדאי להרכיב תיק מניות או איגרות חוב שיניב תזרים קבוע מריבית או חלוקות דיבידנד. באופן כזה, נהיה אדישים יותר לסטיית התקן - ובמקביל נניב תשואה שוטפת.

מבחינה זו, מי שמתלבט ביחס לשנת 2021 אם לרכוש דירה להשקעה או לבנות תיק מניב בשוק ההון, אז בשוק ההון יש פחות התעסקות עם שוכרים ותחזוקה של הבית - ומנגד, התשואה השוטפת גבוהה יותר מכ-3% תשואת שכירות באזור מרכז הארץ.

השקעות קצה, אם הן מתבצעות - מתבצעות לרוב בסכומים זניחים. במקום לנסות ולצוד את הצבי - ואז יש סיכוי שנצליח, ויש גם סיכוי שהצבי יברח - כדאי לעצור, להסתכל על ההרים, למצוא פינת חמד ולעשות שם פיקניק. כך גם בשוק ההון - רצוי למצוא תיק שאנחנו מרגישים עמו נוח, ובמקום להחסיר לנו פעימות לב, מייצר לנו תזרים שוטף. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988