ערד לפני ברלין: למה החיסון שפותח בגרמניה לא זמין לגרמנים?

ביום ראשון השבוע נפתח בקול תרועה רמה מבצע החיסונים נגד קורונה של האיחוד האירופי. נשיאת נציבות האיחוד פרסמה וידיאו שבו היא מדברת על "רגע היסטורי", שר הבריאות הגרמני דיבר על "האופרציה הבריאותית הגדולה ביותר בהיסטוריה" וכלי התקשורת הציגו משאיות שנשלחו לרחבי היבשת ומגשי חיסונים מוכנסים לתוך מקררים להקפאה עמוקה. אחיות, קשישים, רופאים ופוליטיקאים בכירים מבולגריה ועד צרפת, מדנמרק ועד איטליה, הצטלמו בחיוך כשהפכו למחוסני הקורונה הראשונים בארצם.

יומיים לאחר מכן, במרכז החיסונים היחיד שנפתח עד כה בברלין, היה תור של שלושה אנשים בלבד.

השלישית בתור הייתה נאדין, בת 50, עובדת בבית אבות מקומי בברלין, שסיפרה עד כמה היא שמחה על האפשרות לקבל את החיסון. "זה היה חורף נורא עד כה", סיפרה בעודה ממתינה לכניסה לאולם, שבו נקבע לה תור מראש ושם תקבל את המנה הראשונה של חיסון "ביונטק-פייזר". "מתו לנו הרבה קשישים במוסד וגם אחת מאנשי הצוות. אחרים מהצוות היו חולים מאוד", אמרה. "אני חושבת שאם גרמניה כולה הייתה רואה את מה שראיתי בחודשים האחרונים, היה פה תור הרבה יותר גדול".

אבל זה רחוק מלהיות המצב. מבצע החיסונים בגרמניה ובאירופה כולה מדשדש כבר עם פתיחתו, על רקע מספר זעום של חיסונים שהושגו מ"ביונטק-פייזר", תוכניות חיסון מינימליות שנגזרו מכך וגם חוסר התלהבות בציבור לאמץ את החיסונים החדשים. בתום אותו יום במרכז החיסונים שברובע טרפטו, על גדות נהר השפרה, חוסנו בסך הכול 650 בני אדם. חלק גדול מהם היו כבאים ושוטרים שהוזעקו למקום ברגע האחרון כדי למנוע השלכת מנות בבקבוקונים שנפתחו. בעוד ישראל חיסנה עד כה יותר מ-800 אלף בני אדם, בכל גרמניה נרשמו עד כה 78 אלף חיסונים. בחישוב לאוכלוסייה, ישראל פתחה פער של פי 90 בשיעור החיסונים מול גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה.

נדמה שהאכזבה היא הדדית. הרשויות מאוכזבות מאנשי הצוות הרפואי שלא באים להתחסן בהמונים, אבל גם הציבור מאוכזב מהממשלה שלא דאגה לכמויות חיסון מספיקות כדי ליצור אפקט משמעותי שיגן על הציבור. התמונות מישראל, שבה כמעט כל ישראלי נחוש מצליח לקבל את החיסון לפני גרמנים קשישים או חולים החוששים לחייהם, או מארה"ב וקנדה, עוררו ביקורת רבה. "גבירתי הקאנצלרית, זה לא יכול להימשך כך", הייתה הכותרת הראשית של ה"בילד" הבוקר; "כך הזניחה הממשלה מיליוני קשישים", הייתה הכותרת הראשית של ה"שפיגל".

הכמויות הנמוכות נובעות בעיקר מכך שהאיחוד האירופי נשא ונתן כגוף אחד מול "ביונטק-פייזר", התמהמה עם הליך האישור הרפואי והסכים לפריסה ממושכת על פני זמן, אולי משום שהעריך שיהיו חיסונים נוספים בשוק. גרמניה כולה קיבלה 1.3 מיליון מנות בחודש דצמבר, ותקבל עוד פחות משלוש מיליון מנות בינואר. אפילו באופן אבסולוטי, זה פחות מכמות החיסונים הצפויה להתקבל בישראל (5 מיליון חיסונים עד סוף ינואר לפי הדיווחים), אף שאוכלוסיית המדינה גדולה פי תשעה והחיסון פותח במיינץ, על ידי רופאים גרמנים, בעזרת ידע אוניברסיטאי גרמני. במצב העניינים הנוכחי, החיסון הגרמני זמין לתושבי ערד הרבה לפני שיהיה זמין לתושבי פרנקפורט.

מחכים להגדלת מלאי החיסון

אבל גם הציבור במדינה אינו מתלהב מהחיסונים באותה זריזות ואימוץ מיידים שנרשמים בישראל. סוזאנה וקוני, שתי תושבות השכונה שהלכו עד גדות השפרה ביום שמשי יחסית בבירת גרמניה, שבו הטמפרטורות נעות סביב האפס והרוח אינה חזקה במיוחד, עברו ליד מרכז החיסונים ואמרו כי גם אם יאפשרו להן - אין להן כוונה להתחסן. "אני לא הולכת לעשות זאת, הם זירזו את אישור החיסון הזה לשישה חודשים במקום עשר שנים בדרך כלל", אמרה סוזאנה. היא ציינה כי "שמעה מספיק סיפורים מחברה שעבדה בתעשיית התרופות", כדי לא לסמוך על חברות התרופות או על הממשלה. "אני לא מכחישת קורונה. אני מאמינה שהנגיף קיים ולא הייתי רוצה להידבק. אבל אני סומכת על הגוף שלי להתמודד איתו באופן טבעי, ולא רוצה להכניס את החיסון, לא משנה באיזו טכנולוגיה היא".

הרשויות הגרמניות אומרות כי מהרגע שבו מלאי החיסונים יגדל, בחודשים הקרובים, התמונה תשתנה. "זה לא משנה איך מתחילים את המבצעים, אלא העובדה שהפער בינינו לבין מדינות אחרות יכול להיסגר בתוך ימים אם יהיו מספיק חיסונים", גרסה פרשנות בעיתון FAZ השבוע. בנוסף למיליונים המועטים של החיסונים מביונטק-פייזר, הגרמנים מחכים למיליוני חיסונים ממודרנה, וגם לעשרות מיליוני חיסונים מהחברה הגרמנית CureVac, שעובדים בטכנולוגיה דומה אבל נחשבים לזולים יותר וקלים יותר לייצור. התקווה היא שגם ביונטק תתחיל לייצר מקומית במתקן שרכשה בעיר מארבורג כבר בפברואר.

מול הביקורת ההולכת וגוברת, שר הבריאות הגרמני יינס שפאן אומר כי המבצע "מתנהל היטב" וכי מדובר בכמה "תקלות נקודתיות" שמאפיינות את ההתחלה של אופרציה גדולה. הוא שב והזכיר את הסולידריות האירופית, שמשמעותה היא שגרמניה לא פעלה באופן ישיר מול החברות, אלא במסגרת האיחוד האירופי. כמו ממשלות אחרות באירופה, גם זו הגרמנית נמצאת במלכודת שהיא בנתה לעצמה - היא אינה יכולה לעודד את הציבור להתחסן עד שיתקבלו כמויות משמעותיות, אבל בינתיים כל יום שעובר הולך וצובע את מבצע החיסון בצבעים של כישלון.

הצרפתים הכי סקפטים 

התמונה אפילו עגומה יותר מעבר לגבול. גם צרפת החלה את מבצע החיסונים שלה ביום ראשון, אולם מאז ועד יום חמישי בבוקר ניתנו בסך הכול 332 חיסונים ברחבי המדינה. צרפת היא המדינה היחידה שדורשת נכון לעכשיו אישור חתום בכתב מצד כל מקבלי החיסונים (או האפוטרופוסים שלהם, מה שיוצר סיבוכים לוגיסטיים בבתי האבות שהם מוקד החיסונים הראשון). אם חלק מהגרמנים מסתכלים על ישראל בקנאה, חלק מהרופאים הצרפתים מסתכלים בקנאה על הגרמנים - שמעבר לפעילות הזעומה במרכזי החיסון שולחים אמבולנסים לחיסונים בבתי אבות.

הפוליטיקאים הצרפתים אינם מתנצלים על איטיות המבצע. "טוב שאנחנו לא מתקדמים מהר מדי", אמר אתמול לתקשורת הצרפתית ד"ר אלן פישר, האחראי על מאמצי החיסון הלאומיים, "זה נותן לנו את הזמן לעשות את הדברים היטב מבחינת בטיחות, יעילות, ארגון ואתיקה, מבחינת הסכמה". שר הבריאות אוליבייה וראן אמר כי "לוקח לנו קצת יותר זמן להתחיל, אבל חשוב לא לבלבל בין חיפזון למהירות". הוא הגן על הקצב הקיים ואמר כי "ניתן היה לצפות לפער לעומת מדינות אחרות".

הצרפתים נחשבים לסקפטיים ביותר באירופה כלפי החיסונים החדשים, לפי סקרי דעת קהל. סקר מקיף שהתקיים על ידי רשת BFMTV באמצע-דצמבר מצא כי 49% מהצרפתים אמרו באופן ברור כי "יסרבו לקבל חיסון". סקר אחר, שבדק ספציפית את המוכנות לקבל את חיסון ביונטק-פייזר המשתמש בטכנולוגיית רנ"א-שליח, מצא כי רק 44% מהנשאלים בצרפת אמרו שיהיו מוכנים להתחסן. "ניקח את הזמן כדי להסביר לאנשים", אמר שר הבריאות. קשה ליישב את הגישה הנינוחה הזו עם העובדה כי 12 אלף מקרי קורונה חדשים נרשמים מדי יום בצרפת בשבוע האחרון, ו-350 קורבנות מתווספים מדי יום למניין של 65 אלף המתים מהמגפה במדינה עד כה. אבל הפוליטיקאים הצרפתים בהחלט מנסים.

גם במזרח אירופה אין התלהבות גדולה מהחיסונים. רק 40% מתושבי פולין למשל, ו-40% מתושבי בולגריה, אמרו בסקרים עדכניים כי הם מתכוננים להתחסן נגד קורונה. בבולגריה, לפי הדיווחים, רווחות תיאוריות קונספירציה רבות בנוגע לחיסון, והממשלה מנסה להיאבק בהן על ידי חיסון הפוליטיקאים קודם.

בחזרה בברלין, בכניסה למרכז החיסונים אפשר לראות יותר אנשי ביטחון מאשר מתחסנים, וגם בתוכו בולטים בעלי התפקידים השונים - פרמדיקים, רוקחים ונציגים ממשלתיים - על רקע כיסאות ריקים ותאים חשוכים. ד"ר קארל לאוטרבך, אפידמיולוג ופוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, שהפך לאחד הקולות המשפיעים בדיונים על הקורונה בחודשים האחרונים, אמר לתקשורת כי הוא "משתגע" מהעובדה שרופאים ואחיות רבים אינם רוצים להתחסן. לדבריו, יש לשקול לחייב אותם לעשות זאת על ידי שימוש בחקיקה המתאימה לענייני מגפות.

אבל בגלל העבר הנאצי, גרמניה "אלרגית" לכל מראית עין של כפיית חיסונים. אפילו הצעות, כמו בישראל, להעניק זכויות מסוימות למי שיתחסנו בתחום התיירות והתנועה נתקלות בגרמניה בדיון מקיף על "הפערים שייפתחו" בין אוכלוסיות, ותהיות אם זה הוגן לחברה בכללותה.

בינתיים, היכן שהישראלים מסתערים, הגרמנים זהירים. אין להם ברירה אחרת עם כמות החיסונים הנמוכה המוצעת כרגע. מצב התמותה במדינה גרוע בהרבה. שיאי התמותה מקורונה נשברים בגרמניה מדי יום, וביום רביעי השבוע עמדו על 1,129 בני אדם ביום אחד. הסגר שהוטל לפני שבועיים עוד לא עובד, או שאינו עובד ברמה המצופה, וההגבלות על החיים כולל סגירת בתי הספר צפויים להימשך עוד מעבר ל-10 בינואר. אתמול אובחנו כ-32 אלף מקרים חדשים של קורונה.

אבל מרכז החיסונים בטרפטו ייסגר בסוף השבוע. "בקושי נפתח וכבר הוא נסגר", נכתב בצהובון המקומי. לדברי הרשויות הרקע לכך הוא שילוב של השנה החדשה והעובדה ש"אין צורך ממשי בפעילות נכון לעכשיו על סמך הביקוש הנמוך". "בתי האבות והמרפאות שלחו מעט מדי סגל מכיוון שבימים אלה יש ממילא מחסור בבני אדם בגלל חג המולד והשנה החדשה", הסבירו. ברלין, העיר הגדולה בגרמניה, עם ארבעה מיליון תושבים, לא תציע חיסונים במסגרת המרכז שהוכשר במהירות למשך ארבעת הימים הקרובים. המגפה תחכה.