מצגות הקורונה שוחררו לציבור: מושחרות, מצונזרות וללא הקשר

ב-25 בדצמבר, אישרו חברי הממשלה את החלטת קבינט הקורונה להטיל סגר שלישי על תושבי ישראל. בין היתר, התקבלה החלטה לסגור באופן חלקי את מערכת החינוך, כך שכיתות ה'-י' יחזרו ללמוד דרך הזום, ואילו הגנים, כיתות א'-ד' וי"א-י"ב יפעלו בין השעות 8 עד 13:00. ההחלטה התקבלה בציבור בתמיהה רבה. שוב ההורים אמורים היו לשלם את מחיר הקורונה, אבל הפעם ללא כל היגיון נראה לעין. ההורים התבקשו לסיים את יום עבודתם לאחר שעות בודדות, כדי להוציא את הילדים מהמסגרות בשעת צהריים מוקדמת.

● לכל המצגות שהוצגו לקבינט הקורונה ולממשלה לחצו כאן

הזעם האמיתי התפוצץ רק בבוקר למחרת ההחלטה, לאחר שאחד הגורמים שנכח בישיבות קבינט הקורונה, אמר שההחלטה התמוהה התקבלה בשל רצון השרים "ליצור תחושה של סגר" בקרב הציבור. בעקבות הביקורת ולאחר שמספר ראשי ערים הודיעו שיחפשו פרצה משפטית כדי להפר את ההנחיה, החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין לחזור בהם, ולאפשר קיום יום לימודים במתכונת מלאה.

עד היום, לא ידוע האם המשפט המקומם אכן נאמר, או שמדובר בפרשנות של המדליף שנכח בדיונים. אבל, הערפול סביב ההחלטה הנקודתית בעניין הלימודים, הוא רק דוגמה לשגרת קורונה בת כמעט שנה: ישיבות קבינט שרים חסויות ופרוטוקולים חשאיים לחלוטין. הציבור נאלץ להסתפק בשברירי אינפורמציה חלקית, אולי מסולפת, המודלפים על ידי גורמים - חלקם בעלי אינטרס - מתוך ישיבות הקובעות כיצד יתנהלו חיי האזרחים ומה יעלה בגורל פרנסתם.

בעקבות עתירת גלובס וכלי תקשורת נוספים הועברו לבית המשפט חומרי הרקע שהוצגו בישיבות הקבינט. מדובר בעיקר במצגות של משרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי. מהמצגות לא ניתן ללמוד דבר על אופן קבלת ההחלטות, רמת המקצועיות של הדיון שנערך בממשלה או השיקולים הפוליטיים, ככל שהיו כאלו, שהכריעו בעת קבלת החלטה כזו או אחרת בעלת השפעה על ציבורים רחבים.

מסקירת המצגות הרבות אנו נותרים בעיקר עם שאלות פתוחות. כמעט מדי דיון, הוצגו בפני השרים מצגות עמוסות בגרפים - שאת רובן מכיר הציבור:  מגרפים של העלייה בתחלואה, דרך גרפים של מקדם ההדבקה  ועד למגמות ההדבקה באוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. אך לא ברור מהו הדיון הענייני שהתקיים בחדר, מהן החלופות שהוצגו לדרכי טיפול שונות בתחלואה, ומהם הנתונים שעמדו לצד הנתונים הבריאותיים. הנה כמה דוגמאות להתנהלות הממשלה.

● אווירת מלחמה וצעקות: כך מתארים באוצר את חודשי המשבר הראשונים

רמיזות לאי-ציות ובתי כנסת נמחקו

מצגות רבות ששוחררו לציבור כוללות שורות מצונזרות בהשחרה, אותן בחרו בממשלה שלא להציג לתקשורת, למרות שלא ברור מדוע מדובר לדעת הממשלה במידע מסווג. כך למשל, שקף אחד בולט, מציג את צנזור החומרים כפי שנמסרו לתקשורת.

מעת לעת, מציגים מומחים שונים מול הקבינט. למשל, צוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית שעוקב באופן קבוע אחר מגמות התחלואה, והשפעות צעדי הממשלה על התפשטות המגפה. בשקף שהוצג מול השרים ב-14 בנובמבר, סוקרים החוקרים את מצב התחלואה; אחוז החיוביים והעלייה בתחלואה. בשקף שהועבר על ידי הממשלה, מצונזרים שני חלקים.

 מתוך מצגת האוצר שצונזרה. למה אסור לציבור לדעת איזה כלים נוספים נשקלו היו ללא סגירת המסחר?

לאחר ישיבות הקבינט עולים לאתר של האוניברסיטה העברית ניתוחי צוות המחקר, ושם מופיע המידע באופן מלא. אלו השורות שנמחקו ממצגות המל"ל בנוסח שהועבר על ידי הממשלה: "להערכתנו, ההאטה הנוכחית בירידה בקצב התחלואה נובעת מחוסר היענות להנחיות - ריבוי קונים, צפיפות בבתי תפילה. נדרש להגביר ניטור לאימות הגורם ואכיפה למניעה". השורה הנוספת - "מומלץ לחזק את האטת ההדבקה על ידי ביצוע מלהכים משמעותיים לחיזור ניטור ואכיפה בבתי מסחר ובתי תפילה".

מה כוללות ההשחרות הרבות בפרוטוקולים? בין היתר, מושחרות שורות בשקפים בהן נראה כי ישנו מידע גנרי. לדוגמה, "אתגרים ופעולות מרכזיות", שבו נכתב כי יקודמו בדיקות מהירות, ישופר מערך הקטיעה ויופעל פיילוט איים ירוקים. שורה אחת בשקף, מושחרת. שקף אחר, מסתיר סעיפים ב"עקרונות", בהם לא מושחרים סעיפים דוגמת "פשטות, גורף ואחיד - ללא החרגות, אכיפה, הסברה, רשת ביטחון כלכלית". תחת סעיף ד', "ההיגיון", כתוב המשפט: "מניעת התקהלות וצמצום מגעים", ומושחרות מספר מילים. גורמים שהשתתפו בישיבות ואיתם שוחחנו, העריכו כי ייתכן שההשחרות לא נוגעות למידע בטחוני, אלא להצעות או עקרונות שלא התקבלו לבסוף והושחרו בדיעבד, או הערכות שהתבררו כלא נכונות.

כמעט כלל ההשחרות, מוסתרות תחת ההגדרה "דיון פנימי". האם יש לכך הצדקה? רחלי אדרי מהתנועה לחופש המידע, סבורה שלא. לדבריה, "קשה להסביר את התסכול כאשר המידע שמתקבל בתום 8 חודשים ושלושה הליכים הוא מידע מאוד לא ממצה כפי שנמסר וכאשר משרד ראש הממשלה עושה דין לעצמו. לבסוף נמסרו רק מצגות מושחרות לאחר שאלו הודפסו ונסרקו הן בגדר לעג לרש. אנו יודעים שחלק מהמצגות האלו הודלפו בסמוך לדיונים, ודווקא אנחנו שהלכנו בדרך הארוכה והחוקית לבסוף מקבלים מידע חלקי ביותר, עם השחרות שרירותיות, ללא כל הגיון או הצדקה. אנו נאלץ לשוב אל בית המשפט לצורך בירור הסוגיה".

ממזכירות הממשלה נמסר, כי במסגרת המענה שנשלח לבקשת חופש המידע בנושא, נמסרו לפונים כלל חומרי הרקע שהוגשו למזכירות הממשלה לקראת ובמהלך דיוני הממשלה וקבינט הקורונה, מעבר להצעות ההחלטה שכבר התפרסמו בפומבי באופן יזום. מכלול ההיבטים נמסר באופן מפורט ומקיף, מלבד חלק מצומצם מחומרי הרקע שהושחר נקודתית בהתאם לחוק חופש המידע מטעמים של מדיניות בשלבי עיצוב ודיון פנימי.

 למעלה: שקף שהופץ על ידי המדינה למטה: אותו השקף כפי שמופיע באתר האוניברסיטה העברית

רוב המצגות של המל"ל

המצגת הראשונה הסוקרת את ההתמודדות עם הקורונה, היא מצגת של המל"ל, המופקד על מרבית ההצגות בקבינט, כפי שמשתקף מהחומרים החלקיים שהועברו לתקשורת. המצגת העוסקת במגמות התחלואה ובהיערכות הלאומית לנוכח אתגר הקורונה הוצגה ב-8 במרץ, יומיים לפני חגיגות פורים, שנערכו ללא הגבלות משמעותיות של ריחוק חברתי, ויצרו הדבקה המונית.

המל"ל הציב מטרות, ובהן האטת ההתפשטות כדי לאפשר הכלה ומוכנות להסלמה שמשמעותה בידוד המוני. במצגת שהועברה לתקשורת, מושחר שקף שכותרתו "היערכות כלכלית - החלטות ראש הממשלה", ושקף נוסף שכותרתו היא "שעון פעילות". המצגת עצמה, הודפסה ונסרקה, וגם שקפים שאינם מושחרים - בלתי ניתנים לקריאה.

נשאלת השאלה מדוע הממשלה לא הטילה מגבלות דרמטיות והסתפקה במגבלת אירועים בהם משתתפים יותר מ-5,000 בני אדם, למרות שכבר אז ברור היה שמדובר בנגיף המתפשט במהירות במגע הדוק ובחללים סגורים. לפי מחקר שבוצע במכון הביולוגי, חגיגות הפורים היוו נקודת מפנה שלילית. עד החגיגות, התגלתה הקורונה בעיקר בקרב השבים מחו"ל, ששהו בבידוד לאחר ההחלטה לסגור את השמים. לאחר חגיגות הפורים, החלה הקורונה להתפשט ביתר שאת בקהילה. אך תשובה לכך לא נמצאת בין דפי המצגות, והפרוטוקולים, כאמור, אינם חשופים לציבור.

ב-14 במרץ החליטו השרים על סגירת המשק ומערכת החינוך, נאסרה התקהלות של למעלה מ-10 אנשים, והתחבורה הציבורית צומצמה מאוד, ולא הותר תשלום במזומן. ישראל, אם כן, נכנסה לסגר ראשון. לתקשורת לא הועברו חומרי רקע שהוצגו בדיון בו הוחלט על כך. המצגת הבאה, שבה כ-60 שקפים, הוצגה על ידי המל"ל ב-24 במרץ.

בין היתר, סקרו במל"ל את המצב בעולם, לרבות תוכניות הסיוע הכלכליות שהעניקו ממשלות. משרד הבריאות סקר את התחלואה בארץ.

מלבד נתונים סקירה רוחביים, לא ברור מהם הנתונים ששכנעו את הממשלה להכריז יום לאחר מכן, ב-25 במרץ, על הגבלת יציאת האזרחים מהבית. ייתכן שנערך דיון בחלופות השונות, שכן בסקירה שביצע משרד המודיעין הוצגו דרכי ההתמודדות השונות. מבריטניה שבחודש מרץ "הציגה מדיניות חריגה להתמודדות, אשר כתוצא לוואי חיובי שלה, האוכלוסייה תפתח 'חסינות עדר' לאחר חשיפה של כ-60%", למדינות אסיה, ש"יישמו מודלים יעילים ומוצלחים להתפשטות, והכילו בהצלחה את הגל הראשון של ההדבקה".

למה פתחו את גני האירועים?

הכשל הגדול של תום הסגר השני, נותר ללא מענה בין השקפים הרבים. ב-19 במאי, הנחה יולי אדלשטיין את מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב ואת המשנה למנכ"ל משרדו, פרופ' איתמר גרוטו, להגות מתווה פתיחה לאולמות וגני אירועים מ-14 ביוני. גם במקרה הזה, אין כל חומרים רלוונטיים שיש בכוחם להסביר את ההחלטה שקיבלו השרים, למרות האזהרות.  הידע שהצטבר ברחבי העולם היה ברור: אירועים הם "מדגרת" קורונה כמעט ודאית.

בדיון שהתקיים ב-8 ביוני הוצג שקף של האוניברסיטה העברית, לפיו מקדם ההדבקה גדול מ-1 ויש לנקוט צעדים מידיים כדי להורידו, וכי יש צורך בצעדים ברמה הארצית. למרות זאת, ההחלטה לפתוח את האולמות לא שונתה.

עד היום, לא ידוע מדוע התקבלה ההחלטה לפתוח את אולמות האירועים בניגוד להחלטות המומחים, והאם על קבינט הקורונה הופעלו לחצים שהובילו להחלטה שסימנה את גל הקורונה השני. בסוף יוני, החלה התחלואה לעלות במהירות, וב-6 ביולי, הוחלט לסגור את גני ואולמות האירועים.

 המצגות שצונזרו. משמעויות החלטות הממשלה חסויות לציבור

"סיכום ראש הממשלה" הושחר

ימים ספורים לפני שמונה פרופ' רוני גמזו לפרוייקטור, ב-16 ביולי, דן הקבינט בהצעת המל"ל להטיל צעדי מגבלות משמעותיים או סגר שני על ישראל. הממשלה אישרה מגוון מגבלות, ששונו או בוטלו כעבור מספר ימים על ידי ועדת הקורונה. ישיבות ועדת הקורונה, בראשה עמדה ח"כ יפעת שאשא ביטון, שקופות לציבור, בניגוד לישיבות קבינט הקורונה החסויות. הדיונים הפומביים בוועדת הקורונה, הצליחו לעורר כעס רב בציבור סביב החלטות הממשלה.

ב-3 באוגוסט, עם התגברות התחלואה, הציגו במל"ל יעדים להפחתת התחלואה, לצד עיקרי תמונת המצב ונתונים על ירידה בכמות הדו"חות. שקף שכותרתו "משמעויות", מושחר לחלוטין. ב-5 באוגוסט, "סיכום ראש הממשלה" במצגת המל"ל הושחר לחלוטין. גם בישיבה שהתקיימה ב-13 באוגוסט, צונזר אחד הסעיפים תחת פרק ה"משמעויות והערות". לא ברור מה מהות ההשחרה, שכן לא נראה שישנו מידע רגיש בנושא. בין היתר, נכתב בשקף כי תמונת התחלואה משקפת התנהגות הציבור לפני שבועיים, וכי חידוש החתונות והשמחות גרמו לעלייה בתחלואה, לצד הסיכון מאירועי החמרה פוטנציאליים ובהם חידוש הלימודים בישיבות.

בתחילת ספטמבר, החלה התחלואה לעלות בחדות. בפני הקבינט הוצג ב-3 בחודש ניתוח מצב של חוקרי האוניברסיטה העברית וב-13 בספטמבר, ביום שבו הצהיר ראש הממשלה שישראל תיכנס בערב ראש השנה לסגר, הוצגו תרחישי משרד האוצר להשלכות הכלכליות של הסגר, לצד מצגות מגן ישראל והמל"ל. ב-23 בספטמבר, הוחלט להחמיר את המגבלות.

המל"ל הציג לשרים את התפתחות התחלואה ואת הצמצום במשק. ההחלטה להטיל סגר הדוק וחמור יותר מזה שהוטל בפסח, עוררה תרעומת בציבור, לצד דיון ער באשר להחלטות להגביל את ההפגנות. לדיוני השרים בנושא ולהנחות או לנתונים שהובילו להחלטה, אין זכר במצגות שהועברו לתקשורת.

מה כן אפשר ללמוד?

אפידמיולוגים דרשו מן הרגע הראשון לפתוח את הדיונים לציבור, כך שיוכל לא רק לקבל הוראות מלמעלה, אלא להרגיש שותף במערכה ולהיות מחויב לביצוע ההנחיות. בסופו של דבר, צורת הניהול דומה יותר לניהול שדה קרב. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, סבור שמדובר בטעות. לדבריו, "הסתרת הדיונים והנתונים פוגעת ביכולת לקיים דיון ציבורי ומקצועי ובכך מובילה לקבלת החלטות פחות טובה. יתר על כן, היעדר השקיפות פוגע באמון הציבור ולכן פוגע ביכולת ליישם את צעדי המניעה ובבריאות הציבור. בשונה מפעילות מלחמתית, אין כאן אויבים שמנסים לאסוף מידע. מדינות שבהן יש שקיפות בקבלת בהחלטות מתמודדות טוב יותר עם המשבר בטווח הארוך".

מהמצגות הרבות שהועברו לתקשורת, אי אפשר ללמוד כמעט דבר על אופן קבלת ההחלטות ומערך השיקולים המלא שהוצג בפני השרים בצמתים מרכזיים, דוגמת הטלת סגרים או החלטות שנויות במחלוקת באשר לפתיחת הסגרים, הטלת מגבלות שונות או אפילו ההחלטה לכפות בידוד במלוניות על השבים לארץ.

לפי גורמים שהשתתפו בישיבות הממשלה, לא כל המידע שהוצג בפני השרים הועבר לתקשורת לאחר בקשתנו, למרות שמידע רב הודלף בין הישיבות לתקשורת על ידי גורמים שונים, וכך גם אמירות של שרים מפרוטוקולי הישיבות.

ובכל זאת, האם השרים מקבלים מידע מלא לפני קבלת ההחלטות ומה טיב הדיונים בקבינט? קבלת הפרוטוקולים נותרה סגורה בפנינו. לכן, פנינו לגורמים שנכחו בישיבות ולשרים וחברי כנסת, כדי להסתייע בפרספקטיבה שלהם לאורך החודשים האחרונים.

מחד, אומרים שרים בקבינט כי לאחר תחלופת שרי הבריאות והקמת קבינט השרים, מידע רב יותר זורם לשרים - מה שמשתקף גם מכמות הגרפים והנתונים המתרבים בחודשים האחרונים. זאת, לאחר שבחודשים הראשונים אמר ראש הממשלה כי "החלטות מתקבלות לפי אינסטינקט".

מאידך, גורמים הנוכחים בישיבות מעת לעת, מעידים כי התמונה לוקה בחסר. "מצד אחד, כשמסתכלים ימינה שמאלה, רואים שבכל העולם מדינות נכנסות לסגר שני. מאידך, נציגי משרד הבריאות מאוד נוקשים, ואין אדם מתחום ניהול הסיכונים והסטטיסטיקה שיציג תמונה מלאה יותר של מה שמתרחש בשטח. ביקשנו, למשל, שוב ושוב שיהיה נציג של בריאות הנפש לצד גורמי המקצוע של משרד הבריאות, וזה לא קורה, בזמן שיש יותר פניות למערכות בריאות הנפש. זה לא משתקף לשרים", אומר שר בקבינט.

"המדד היחיד בהיבט הבריאותי הוא תחלואה ישירה של קורונה, ואין מי שיאזן. אין ניהול סיכונים וחלופות, גם כשהחיסונים בנמצא. זה משפיע על הלך הרוח ועל החלופות המוצגות בקבינט. החלופות הן בתוך ספקטרום הסגר. לכלכלה אין מעמד דומיננטי בהתייעצויות המוגבלות".

מצד שני, אומרים גורמים פוליטיים שהשתתפו בישיבות לאורך החודשים האחרונים, כי מול השרים מציגים פרופסורים בסגנון 'אפוקליפסה עכשיו" ואז השרים הולכים הבייתה ורואים בטלוויזיה מומחים "כמו חגי לוין שמדברים אחרת, ולא מגיעים לקבינט".