הדילמות שנובעות מההצלחה המרשימה של מבצע החיסונים

האם ישראל תצליח לשמור על מעמדה כמדינה שמובילה את טבלת החיסונים לנפש (לא בטוח), מה חושבים המומחים על האפשרות של ויתור על מנת החיסון השנייה (רק בתנאים קיצוניים), ומתי החיסונים עלולים להיגמר

חיסונים בקופת חולים באשדוד. יש גם חריקות / צילום: Reuters, Amir Cohen
חיסונים בקופת חולים באשדוד. יש גם חריקות / צילום: Reuters, Amir Cohen

השבוע פורסם שוב ושוב הגרף שמעיד על המובילות של ישראל במספר המתחסנים לנפש. כמדינה קטנה, תמיד היה נוח לנו עם נתונים פר נפש. לאיש אין ספק כי מבצע החיסון מרשים - מתחמי ענק של התחסנות פועלים ביעילות והקצב האבסולוטי, לא רק לנפש, מרשים.

אבל יש גם חריקות. חלק מהמבוגרים שעומדים בקריטריון ההתחסנות אינם מצליחים להשיג תורים, וכבר הקופות מכריזות כי בקרוב יחסנו גם צעירים. מהרגע שהמדינה וקופת חולים החלו להימדד לפי מספרי המתחסנים, נפתחו המחסומים ונהיה יחסית קל לצעירים נחושים להגיע למתחמים בשעות מתות או בסוף היום ולקבל חיסון.

זה הגיוני משום שלפעמים הצעירים מקבלים חיסון ממגשית שכבר נפתחה ועלולה להתקלקל ללא שימוש, אך שוב יש כאן חתירה תחת התעדוף.

החשש הגדול הוא שמרוב שאצים לחסן כמה שיותר מטופלים בזריזות, ייווצר צוואר בקבוק כשיגיע תור מנת החיסון השנייה. איש אינו יודע כמה חיסונים של פייזר נמצאים היום בישראל, אך נרמז שהם עשויים להספיק ללא יותר מ-2 מיליון מתחסנים - כלומר עד סוף השבוע הבא. או אז יחלו הטענות מצד מי שאינם מקבלים חיסונים, ממי שהיו זכאים ונעקפו בתור.

אז מה עושים? בינתיים כבר הוצעה הצעה, כמו בבריטניה, לעבור להתחסנות במנת חיסון אחת ורק כשיושלם תהליך החיסון של כל האוכלוסייה, להשלים במנת חיסון שניה (ראו מסגרת). כל התרחישים הללו מובילים לשאלות רבות בקרב הציבור. ננסה לענות כל כמה מהן. 

 
  

כיצד צפויה ההתחסנות להשפיע על הדינמיקה של המגפה?
כדי להגיע לחיסוניות עדר יש לחסן כ-50%-60% מהאוכלוסייה בשתי מנות החיסון שיעילותן המשולבת היא 95%. עד היום התחסנו כמיליון איש, כ-11% מהאוכלוסייה, ועוד כ-400,000 ידועים כמחלימים ולרובם הגנה חיסונית מסוימת. זה לא מספיק בינתיים לשינוי הדינמיקה של התפשטות המגפה, אך על פי מודלים של פרופ’ ערן סגל ממכון ויצמן, בגלל שיעור ההתחסנות הגבוה בקרב הקשישים, אנחנו צפויים לראות ירידה במספר החולים הקשים החדשים, שרובם מבוגרים, כבר בשבוע הקרוב. אם החיסון יעיל כבר מהמנה הראשונה ואם לא יבוצעו צעדי סגר נוספים, נראה למעשה ניתוק בין העלייה במספר החולים הכולל לבין מספר החולים הקשים. מספר הנדבקים ימשיך לעלות באופן אקספוננציאלי בחודשים בקרובים, בעוד העלייה במספר החולים הקשים תתמתן או אפילו תואט.

מה יקרה אם נתחסן רק במנה אחת בטווח הקצר?
נתונים שעלו מן הניסויים של פייזר ומודרנה, מעידים כי כבר לאחר המנה הראשונה של החיסון החל להיווצר פער בין מספר החולים בקבוצת הניסוי לבין מספר החולים בקבוצת הביקורת. לדברי פרופ’ מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה: "על פניו אם החיסון שלך יעיל ב-50% וחיסנת 100% מהאוכלוסייה, או אם הוא יעיל ב-100% וחיסנת 50% מהאוכלוסייה - הרי שקיבלת את אותה התוצאה".

אם הוא יותר יעיל מ-50% במנה הראשונה, יש כבר היגיון ברעיון של "מנה יחידה תחילה". גרין: "מהניסוי של פייזר עולה האפשרות שמנה אחת מספקת הגנה של 85%-90%, אולם תוצאה זו עולה מבדיקת התחלואה רק בימים הספציפיים שבין כניסת המנה הראשונה לתוקף לבין מתן המנה השנייה - כלומר רק במעט מאוד ימים ומעט מאוד חולים, הן בקבוצת הניסוי והן בקבוצת הביקורת. זו תוצאה מצוינת, אבל הביטחון שלנו באמיתות שלה, הוא נמוך".

ד"ר דיצה לוין, אימונולוגית, חברת עמותת מדעת שהייתה לאחרונה חוקרת אורחת ב-FDA, אומרת כי ממילא לא ניתן להגיע עם המנה הראשונה לכל האוכלוסייה. היא מעדיפה להגיע להגנה המקסימלית האפשרית אצל מי שכן מתחסן, כלומר שתי מנות. "אם לא כל האוכלוסייה רוצה להתחסן, וממילא אי אפשר לחסן ילדים, הרי שלא בטוח שנוכל בכלל להגיע לאחוזי התחסנות גבוהים באוכלוסייה, גם אם יהיו לנו כל החיסונים שבעולם. לכן יש דווקא היגיון לחזק כל מתחסן כמה שיותר".

התגובה הרשמית של מדעת, כפי שנמסרה על ידי ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של העמותה, היא כי: "המחקרים בחיסון הראו שדרושות שתי מנות כדי להעניק הגנה טובה לאורך זמן. כרגע אין מידע מבוסס לגבי היעילות לאורך זמן של מנה אחת בלבד, ולכן חשוב להשתמש בחיסון כפי שנבדק ונמצא כיעיל".

לדברי פרופ’ נדב דוידוביץ’, ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון וחבר בצוות המומחים של מגן ישראל: "שינויי מינון במדינות שונות מסיבות של אילוצים וחיסכון, זה דבר שנעשה מעת לעת, אבל זה צריך להיבחן מול מידע. מבחינה רגולטורית אנחנו קודם כל מחויבים להוראות היצרן".

מה לגבי מתן שתי מנות, בהפרש של כמה חודשים?
בבריטניה, המובילה של מדיניות המנה האחת, לא הוחלט לוותר על המנה השנייה, אלא לדחות אותה בכמה חודשים. לאופציה הזו המדענים שראיינו פתוחים יותר. לדברי פרופ' ג'וני גרשוני, אימונולוג וחוקר נגיפים מאוניברסיטת תל אביב: "נראה כי שלושה שבועות בין מנה למנה, נבחרו כי הם זמן המינימום הנדרש על מנת שהמנה השנייה תיתן את מלוא התגובה הרצויה של חיזוק ההגנה וייצוב הזיכרון החיסוני. דחיית זריקת הדחף לא נבדקה ע"י החברות פייזר ומודרנה. יתכן שלדחיית מנת הדחף למועד מאוחר יותר לטובת כיסוי יותר אנשים בזריקה אחת יש הגיון ביולוגי, אך כאמור זה לא נבדק.

"הרי כולנו רצינו שהחיסון יגיע לשוק אחרי ניסוי קליני כמה שיותר מהר, ושהחיסון של האוכלוסייה יתבצע כמה שיותר מהר, ולכן נבחר הזמן המהיר ביותר ההגיוני לפי המדע ולפי הניסויים של החברה בבעלי חיים, לתת את המנה השנייה מוקדם ככל האפשר, ברגע שנראה שהיא עשויה להפוך לאפקטיבית. בתוכנית החיסונים לילדינו, את חיסון הפוליו נותנים בגיל חודשיים והדחף נותנים כעבור חודשיים, ואת החיסון לחצבת נותנים בגיל שנה ואת הדחף נותנים רק בכיתה א' (כעבור 6 שנים)".

ההיגיון המדעי אומר שלא צפויה בעיה בבטיחות וביעילות לדחות את המנה השנייה בחודש חודשיים, אולם אין הרבה ניסיון בחיסוני mRNA, ולכן אולי עדיף בשלב זה לא לאלתר ובכל זאת לעבוד לפי הפרוטוקול של היצרן, קל וחומר כשאנחנו מדינה קטנה, ושמלאי החיסונים של פייזר ומודרנה עשוי להגיע תוך החודש הקרוב. 

פרופ' ג'וני גרשוני / צילום: יח"צ
 פרופ' ג'וני גרשוני / צילום: יח"צ

האם ניתן לערבב מנות, אחת של פייזר ואחרת של מודרנה?
גרין: "על פניו אין בעיה ביולוגית ידועה בערבוב מנות של חברות שונות, אבל זה לא מה שסוכם מול החברות".

גרשוני: "אנחנו יודעים שבחיסון הרוסי, ספוטניק V, ממילא מחסנים בשתי מנות שהן שונות זו מזו, וזאת מתוך תכנון החיסון. יש היגיון ביולוגי שטוען שבשני חיסונים שהם מעט שונים זה מזה יתכן יתרון מסוים, אבל בינתיים זה לא מה שנבדק ובוודאי לא נדרש".

איך משפיעה המוטציה הבריטית על פרוטוקול החיסונים?
דוידוביץ’: "אם, כמו בבריטניה, נראה שינויים דרמטיים לרעה בהתפשטות של המגפה, ייתכן שנצטרך לקבל החלטות יותר קיצוניות ופחות שמרניות". 

צרו איתנו קשר *5988