חילוט | דעה

"המערב הפרוע" בתחום התפיסות והחילוטים

רשויות האכיפה עשו לעצמן נוהג "להלביש" לכל חקירה פלילית "אצטלה" מכובדת בדמות עבירות הלבנת הון המיוחסות לחשודים • מרבית הנכסים שנתפסו בשלב החקירה משוחררים בחלוף הזמן לאחר שהתמונה הראייתית מתגבשת, ואולם הנזק כבר נעשה

הלבנת הון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
הלבנת הון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

ביום שבו נפתחת חקירה פלילית, לאחר שהמשטרה תופסת ומקפיאה נכסים, ניצב החשוד בפני שוקת שבורה, לעתים ללא יכולת להוציא כסף מחשבונות הבנק שלו, ועם שלל כאבי ראש ובעיות כלכליות, שנגרמו לו החל משעות הבוקר המוקדמות, עת הודיע לו החוקר כי הוא נחקר תחת אזהרה.

כך בפשטות, על סמך אינדיקציות ראשוניות וחשד לכאורי, נותר אדם במערומיו, מופשט מזכויות הקניין שהיו לו עד לפני רגע קט, ובערבו של יום, לאחר דיון קצר בבית המשפט, יושלך ככל הנראה אותו אדם - שמעתה ייקרא "חשוד" - אל בית מעצר מעופש, וייוותר נפשית, כלכלית ורגשית, כדר רחוב בתא חנוק.

נזכיר כי אנו מצויים עדיין בשלב התחלתי של החקירה הפלילית, ובחשוד שחזקת החפות עומדת לזכותו. באקט הברוטאלי האמור לא הבאנו ל"הוצאת בלעו של הגזלן מפיו" כמאמר משורר החילוטים הנודע, אך בהחלט הנפנו מעל ראשו של החשוד את להט חרבה המתהפכת והיוקדת של האכיפה הכלכלית.

רשויות האכיפה עשו לעצמן נוהג בשנים האחרונות, "להלביש" לכל חקירה פלילית "אצטלה" מכובדת ונאה בדמות עבירות הלבנת הון המיוחסות לחשודים. ייחוס של עבירות הלבנת הון מן היקב ומן הגורן, מאפשר למשטרה לתפוס באופן זמני רכוש בשווי אדיר. הלכה למעשה, רשויות האכיפה "מדביקות" עבירות הלבנת הון למעשי החשודים באופן מלאכותי למדי, ופועל יוצא מכך הוא שהן תופסות נכסים בהיקף אנומלי, קיצוני וחריג. מדובר בלב-ליבו הפועם של טרנד האכיפה הכלכלית המשולבת.

הרשויות, חשוב לומר, יוצאות נשכרות מתחום התפיסות והחילוטים שגדל ומתרחב במרוצת השנים. באמצעות קונסטרוקציות משפטיות ויצירתיות מצד המדינה, מעשים רבים חוסים לפתע בחמימות תחת כנפי הדין בהיותם משולים בידי התביעה ל"הלבנת הון" (לטעמי תוך חריגה מובהקת ממטרתו המקורית של החוק לאיסור הלבנת הון). בנוסף, התחום מספק מורכבויות וכר פורה לחדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה, ובתי המשפט מקבלים החלטות שונות בהתאם לנסיבות, לצדדים השונים ולמותב הדן בתיק.

במילים אחרות, תחום התפיסות והחילוטים נדמה לא אחת למערב הפרוע ונעדר קוהרנטיות סדורה. הפסיקות השונות מתעצבות חדשות לבקרים, ולא נדיר למצוא ערכאות מקבילות שקיבלו החלטות סותרות.

מנגד, זכות הקניין של החשוד הפכה בהדרגה לאסקופה נדרסת, מתוך כאוס מסוים המונע על-ידי תובעים יצירתיים ששוללים זכויות יסוד חוקתיות במשיכת מכחול. לא מדובר במדרון חלקלק העוסק בפשיעה חמורה, אלא דווקא במדרון חלקלק העוסק בהפעלה של כלי רב-עוצמה באופן חסר מעצורים. אכיפה זו מנסה - ומצליחה - לשים ידה על נכסים רבים באופן גורף, תוך הגמשת והרחבת גדרי הדין הפלילי, כלפי שלל מעשים, משל עסקינן בסוגיות אקדמיות מרתקות ולא בחייהם וברכושם של אנשים.

בסופו של דבר, מרבית הנכסים שנתפסו בשלב החקירה משוחררים בחלוף הזמן לאחר שהתמונה הראייתית מתגבשת, וצוותי ההגנה של החשודים, כמו גם עיקרון המידתיות, פורצים את דלתותיו הנוקשות והכבדות מנשוא של ההליך הפלילי. ואולם הנזק כבר נעשה, והטראומה נצרבה בעורו החשוף של החשוד.

תפיסות של כספים, חשבונות בנק, דירות וכלי רכב אינן דבר של מה בכך, ולא ייתכן כי תעשנה על דרך השגרה, ככל שידן של הרשויות משגת. ממילא חמור בעיניי הדבר מקום בו מתבצעות התפיסות בהסתמך על קונסטרוקציות מלאכותיות מתחום הלבנת ההון ובאופן דרקוני למדי. לכן, מוטב כי המדינה תציב לעצמה בלמים טרם הפעלת כוחה, באמצעות גיבוש מדיניות סדורה, לרבות באמצעות תיקוני חקיקה, והכול לצורך שימוש מושכל ומידתי באמצעים אלה, ובאופן שימנע פגיעה קשה בזכויות החשודים. 

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין העוסק בתחום הפלילי ושוק ההון