לאומי מוביל מימון של מעל 200 מיליון דולר להקמת מפעל האמוניה בנגב של חיפה כימיקלים

שווי החברה נחתך בקרוב לחצי בעקבות סגירת מכל האמוניה במפרץ חיפה והמעבר ליבוא • שווי החברה בעסקה עם קרן טנא מוערך בכ-600 מיליון דולר לעומת כמיליארד דולר לפני מספר שנים

ג'ולס טראמפ, מבעלי חיפה כימיקלים / צילום: שלומי יוסף
ג'ולס טראמפ, מבעלי חיפה כימיקלים / צילום: שלומי יוסף

בעוד שהאחים אדי וג'ולס טראמפ, הבעלים של קבוצת חיפה, לשעבר חיפה כימיקלים, מנהלים מגעים למכירת השליטה ביצרנית הדשנים והכימיקלים לידי קרן טנא לפי שווי חברה של כ-600 מיליון דולר, ממשיכה החברה עצמה בקידום הקמת מתקן לייצור אמוניה בנגב. לגלובס נודע כי קבוצת חיפה התקשרה עם בנק לאומי, שפועל להקים ולהוביל קונסורציום שיכלול גם גופים מוסדיים, אשר יעמיד לחברה מימון בהיקף של יותר מ-200 מיליון דולר, לצורך הקמת מתקן אמוניה חדש.

המימון של הקמת מפעל האמוניה החדש לא קשור לעסקת המכירה הנרקמת של בעלי השליטה בקבוצת חיפה, ככל שזו תקרה, והוא נעשה על-ידי החברה עצמה. החברה שבניהולו של מוטי לוין נדרשת לאשראי האמור על מנת להשיב לעצמה את יכולות ייצור והפקת האמוניה בישראל.

ככל הידוע קבוצת חיפה פנתה לבנק לאומי עוד לפני תחילת המגעים של בעלי החברה ושל קרן טנא כדי לארגן לעצמם את המימון המדובר. עוד על פי הערכות, קבוצת חיפה אינה נחשבת לממונפת והיא צפויה להביא להקמת המתקן בדרום הון עצמי בהיקף מוערך של כ-15% מהעלות הכוללת.

מקבוצת חיפה נמסר בתגובה, כי "החברה הודיעה על תוכנית ההרחבה וההשקעה להכפלת כושר הייצור, בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל, הכוללת בין היתר את הקמת מתקן האמוניה, והיא פועלת לקדמה. לאחרונה, חתמה החברה על הסכם הקמת המתקן, בהשקעה מוערכת של מעל ל-200 מיליון דולר, ובנייתו צפויה להיערך כשלוש שנים. הקמת המתקן היא מהלך אסטרטגי שמחזק את מעמדה של קבוצת חיפה כמובילה עולמית בייצור ואספקה של חומרי הזנה מדייקים, ויאפשר לחברה אספקה רציפה, יציבה ובלתי תלויה של חומר הגלם המרכזי בתהליך ייצור מוצרי הקבוצה".

על פי הערכות בשוק, הקבוצה עשויה לקחת אשראי נוסף מגופים זרים, מעבר לקונסורציום בהובלת לאומי, למימון צרכים נוספים מעבר להקמת מפעל האמוניה.

שחיקה ניכרת בתוצאות החברה

קבוצת חיפה עוסקת בייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה והיא מייצאת את מוצריה ללמעלה מ-100 מדינות. הקבוצה מייצרת בעיקר חנקת אשלגן ופוספטים שונים לצורך הפקת דשנים מיוחדים לחקלאות, ולצורך הפקת מוצרים המשמשים למגוון יישומים תעשייתיים ולהפעלת תחנות כוח תרמו-סולאריות. חומרי הגלם המשמשים את החברה בתהליכי הייצור הם אשלג, פוספטים ואמוניה (שכאמור יוצרה בעבר בארץ וכיום מיובאת). החברה הוקמה בשנת 1966 על-ידי ממשלת ישראל, והיא פועלת באמצעות 16 חברות בנות הפרוסות ברחבי העולם.

לפני כשש שנים, במרץ 2015, נחשפה בגלובס כוונתם של האחים טראמפ למכור את חיפה כימיקלים, או חלק ממנה, לפי שווי של כ-1 מיליארד דולר (קצת יותר מ-4 מיליארד שקל דאז). כיום מדובר כאמור על עסקה בשווי של מחצית מכך - כ-600 מיליון דולר (כ-1.9 מיליארד שקל), על פי הערכות בשוק.

הצניחה בשווי נובעת ככל הידוע משחיקה ניכרת בתוצאות החברה, ששולי הרווח שלה נפגעו לאחר שאולצה לרוקן ולסגור את מכל האמוניה שלה במפרץ חיפה ב-2017 ובהמשך סגרה גם את מפעל ייצור האמוניה שלה בצפון. זאת, בין היתר, בצל החשש מאיומים ביטחוניים והעובדה שהמתקן של החברה נמצא בלב אזור מיושב בצפיפות. בעקבות זאת עברה החברה להסתמך על יבוא אמוניה, דבר ששינה את מודל העלויות שלה, ופגע קשות ברווחיות ובשווי החברה.

בסוף 2020 הודיעה קבוצת חיפה, כי חתמה על הסכם לבניית מתקן לייצור אמוניה, במפעל "חיפה נגב" שבמישור רותם, כשלשם ההקמה היא בחרה בקבוצה בינלאומית שבראשות החברה האיטלקית SAIPEM. עם ההודעה הזו פירט לוין כי הקמת המתקן לייצור אמוניה מצריכה השקעה בהיקף של מעל 200 מיליון דולר, ושהמפעל החדש צפוי לייצר כ-100 אלף טונות אמוניה בשנה.

עוד פירטה החברה כי הקמת המתקן תארך כשלוש שנים, כשבכוונת הקבוצה להשתמש בכ-70% מהאמוניה שתיוצר בו ולמכור ללקוחות בארץ את יתרת התפוקה, במגוון שימושים: דשנים, תרופות, צבע, קירור, סיבים סינתטיים ועוד.

עוד על פי הודעת החברה מלפני כשבועיים, "הקמת המתקן היא ההשקעה הגדולה ביותר שחיפה ביצעה מאז ומעולם במתקן יחיד", והיא "מהווה שלב נוסף ביישום תוכנית ההרחבה של קבוצת חיפה להכפלת כושר הייצור של חיפה נגב שבמישור רותם", כך שמבחינת הקבוצה מדובר במהלך "אסטרטגי" שמטרתו לחזק את מעמדה "כמובילה עולמית בייצור ואספקה של חומרי הזנה מדייקים לצמח".

היקף השקעה של 300 מיליון דולר

על פי הערכות בשוק, קרן טנא שבהובלת אריאל הלפרין מנהלת מגעים לרכוש כמחצית ממניות קבוצת חיפה בהיקף השקעה של כ-300 מיליון דולר, כשהיא פועלת לצרף אליה לעסקה גופים מוסדיים, בדגש על משקיעים בקרן שיצטרפו ב-Co-Invest. כפי הנראה מדובר בעסקה מורכבת, כשטנא ומי שיצטרף אליה ישלם הון למוכרים ועשוי להזרים הון לחברה עצמה.

טנא שבהובלת אריאל הלפרין נוסדה ב-2004 והיא נחשבת לאחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הבולטות בישראל, וכאמור מתרכזת בחברות תעשייה ויצואניות, אחרי שבתחילת דרכה הדגש שלה היה השקעות בחברות קיבוציות, והיא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-1 מיליארד דולר. את הקרן האחרונה שלה, שבהיקף 410 מיליון דולר, גייסה טנא לפני כשלוש שנים והיא הגדולה שגייסה. בין האקזיטים שהקרן ביצעה בעבר ניתן לציין את החברות נטפים, SCR ואבן קיסר - שבה חזרה הקרן לסיבוב שני של השקעה.

כפי הנראה ישנם מוסדיים שמביעים חששות מהצטרפות לעסקה עם טנא, שנובעים ממצבה של קבוצת חיפה. נציין כי מבחינת המוסדיים השקעה בקבוצת חיפה מצריכה התייחסות לסוגיות ESG (אחריות סביבתית וחברתית) שהחלו לתפוס לאחרונה משקל כבד יותר ויותר בשיקולי ההשקעה שלהם. 

צרו איתנו קשר *5988