לידיעת הזועקים מימין: מזל שיש את טוויטר

אם עד לפני 15 שנה היו דעות ורעיונות מווסתות ע"י עורכי כלי תקשורת, שקבעו מה ראוי לפרסום ומה לא, מאז פרוץ עידן פייסבוק וטוויטר כל אדם יכול להביע דעותיו • הרשתות החברתיות פתחו עידן חסר תקדים בהיסטוריה האנושית של חופש ביטוי

התראות ברשתות חברתיות / אילוסטרציה: Shutterstock
התראות ברשתות חברתיות / אילוסטרציה: Shutterstock

אך יצאה השבת, ולפתע עלתה קריאה מהדוברים הבולטים של תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו: אראל סג"ל, שמעון ריקלין וינון מגל, נגד חסימת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על-ידי טוויטר ופייסבוק. כמובן, שהקריאה לא הייתה נגד אותן רשתות אלא הופנתה משום מה "לשמאל הישראלי הצבוע".

אתחיל ואומר, לא לי ולא לשמאל אין שום השפעה על חברות הענק הללו. אני רחוק מלהיות מעריץ שלהן. יחד עם זאת, אני חושב שבמקרה הזה הן נקטו את הצעד מתבקש, נוכח אירועי השבוע האחרון.

הרשתות החברתיות פתחו עידן חסר תקדים בהיסטוריה האנושית של חופש ביטוי. אם עד לפני 15 שנה היו דעות ורעיונות מווסתות על-ידי עורכי כלי תקשורת, שקבעו מה ראוי לפרסום ומה לא, מאז פרוץ עידן פייסבוק וטוויטר כל אדם יכול להביע דעותיו. כל מי שעוסק בתחום המסחרי או הפוליטי יודע שיש לכך השפעה ניכרת - אהדת מוצר, רעיון או פוליטיקאי או לחילופין שיימינג שלהם, יכולים לחרוץ גורלות. מוצרים ולהבדיל משטרים דכאניים התערערו או אף נפלו עקב פעילות הרשתות החברתיות.

יחד עם זאת, באותו מקום בו שוכן הפוטנציאל הטוב של אותן רשתות טמון גם פוטנציאל ההרס שלהן. בעידן בו אין עריכה או בדיקת עובדות, ניתן לנצל זאת כדי לסגור חשבונות ואף לערער משטרים דמוקרטיים. הדוגמה הטובה ביותר היא "קיימברידג' אנליטיקס" ששימשה לפי רשויות אכיפת החוק האמריקאיות את משטר פוטין להשפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב ב-2016 לטובתו של דונלד טראמפ. העובדה שקיימת אחריות משפטית מאוד מצומצמת על פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ ודומיהן, גורמת לכך שאמת ועובדות הפכו למושג יחסי, ותיאוריות קונספירציה משגשגות ויוצרות תודעה אלטרנטיבית.

לכאורה, הדבר הקל היה לחייב אותן באחריות משפטית על פרסומים בפלטפורמות שלהן, אך הדבר היה בהכרח גורם לבדיקת כל ציוץ ופוסט, ופגיעה בזירת הדעות החופשית שהן מייצרות.

זו דילמה קשה, שכנראה אין לה פתרון מושלם. במצב הנוכחי, הרחוק מלהיות מושלם, הקו האדום של חסימת משתמשים צריך לעבור לדעתי בהשפעה ממשית על מעשי אלימות ופגיעה חמורה בסדרי השלטון והחוק.

שיהיה ברור, אני נגד חסימת כל אדם פוליטי מימין או משמאל. אני מתעב לדוגמה את האידיאולוגיה שמייצג איתמר בן גביר, אך אם הוא ייחסם בגינה, אצא נגד טוויטר. אותו דבר לגבי חנין זועבי.

מבדיקה שערכתי עולה שטוויטר חסמה לצמיתות חשבונות של אנשים וארגונים הקשורים בחמאס ובחיזבאללה, כולל של ערוץ הטלוויזיה אל מנאר - האם גם לכך מתנגדים סג"ל, מגל וריקלין? סביר שלא, ובצדק.

האמת? טראמפ נחסם מאוחר מדי

הנשיא טראמפ הוכיח שהוא משתמש בטוויטר כדי להניע אנשים לפעולה אלימה כנגד הדמוקרטיה האמריקאית. מאז נובמבר הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שתוצאות הבחירות זויפו כחלק מקנוניה שמאלנית נגדו, למרות שכל הערכאות המשפטיות אליהן פנה, רבות מהן עם שופטים שהוא עצמו מינה, דחו שוב ושוב טענות אלה. הוא המשיך וסימן אנשים ספציפיים כמי שאחראים לכך שהבחירות נגנבו ממנו ומתומכיו - האחרון שסומן היה לא אחר מסגן הנשיא מייק פנס שהחל גם הוא לקבל איומים על חייו וחיי משפחתו. לבסוף - הוא קרא לתומכיו לעלות על הקפיטול - מושב הקונגרס האמריקאי - והם עשו זאת, מה שגרם לסכנה המוחשית החמורה ביותר על הדמוקרטיה האמריקאית מאז מלחמת האזרחים, למותם של חמישה אנשים ולהטמנת מטעני נפץ במטות שתי המפלגות. הימין בישראל עיוור לתחושות הקשות בארה"ב לאורך כל נשיאותו של טראמפ ובייחוד בשבוע האחרון. אותם מעניין רק "העברת השגרירות לירושלים" ו"ההכרה ברמת הגולן". בביקורי האחרון בארה"ב באוקטובר נדהמתי עד כמה היהודים שם חוששים מניצחון שלו בבחירות - דואגים לביטחונם האישי ממש.

האמת היא, שחסימתו של טראמפ נעשתה מאוחר מדי - ערב עזיבתו את הבית הלבן, ולאחר שהן צוקרברג והן דורסי עשו מיליארדים משימושו בפלטפורמות שלהם.

זה מוביל אותי לצביעות האמיתית שיש כאן - זאת של אותם המזדעקים כנגד חסימת טראמפ מהימין הביביסטי. הרי הם אלה שדוגלים בקפיטליזם דורסני - כל דבר צריך להפריט, לצמצם רגולציה "לתת לשוק לעבוד". ובכן, טוויטר ופייסבוק הן חברות פרטיות. הן קיבלו החלטה שיש לה השלכות עסקיות מבחינתן, אני מניח שהן עושות את שיקול העלות והרווח - לפי האידאולוגיה שמקדמים סג"ל, ריקלין ומגל - זאת זכותן המלאה. על מה אתם מזדעקים?

אנחנו עוד רחוקים מלמצוא את דרך המלך באיזון שבין חופש הביטוי המבורך שיצר עידן הרשתות החברתיות לבין הסכנות שטמונות בהן. חייב להערך דיון בינלאומי על כך, וחייבת לבוא הסדרה כלשהי של כללי משחק. עד אז, הכוח בידיים של ענקיות המידע הללו, ומזל שנשארה להן קצת אחריות כדי לסייע ולגונן על הדמוקרטיה האמריקאית שבלעדיה לא היו באות לעולם. 

הכותב הוא יו"ר הנהלת מרצ ומייסד החזית להגנת הדמוקרטיה

צרו איתנו קשר *5988