תמרור אזהרה: בית המשפט העליון מתפקד כאשר רוב הציבור שלא נותן בו אמון

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי רק 42% מהציבור נותנים אמון בבית המשפט העליון • היועמ"ש נהנה היום מאמון גבוה בשמאל הפוליטי, במרכז כמחצית נותנים בו אמון, ובימין מיעוט בלבד

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

42% בלבד מאוכלוסיית ישראל נותנת אמון בבית המשפט העליון, כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך באוקטובר 2020 ומתפרסם זה עתה. האמון זהה כמעט באוכלוסיה היהודית והערבית שעומד על 42% ו-40% בהתאמה.

מדובר בירידה תלולה יחסית, זאת כיוון שבמדד קודם מחודש יוני 2020 בקרב האוכלוסיה היהודית האמון עמד על 52% ובקרב האוכלוסיה הערבית האמון עמד על 60%.

בקרב האוכלוסיה היהודית, האמון תלוי מאוד באמונה הדתית של הנשאל. 70% מקרב האוכלוסיה החילונית נותנים אמון בבית המשפט העליון, זאת לעומת 7% בלבד בקרב האוכלוסיה החרדית. באמצע נמצאים מי שמגדירים את עצמם מסורתיים לא דתיים עם 58%, מסורתיים דתיים עם 45%, ורק 20% מתוך מי שמגדירים את עצמם דתיים נותנים אמון בבית המשפט העליון. גם לשייכות הפוליטית יש השפעה ישירה על האמון בבית המשפט העליון. 84% ממחנה השמאל היהודי נותנים אמון בבית המשפט העליון, 70% מקרב מחנה המרכז, זאת לעומת 38% בלבד בקרב מחנה הימין.

האמון ביועץ המשפטי לממשלה עומד על 42%, נתון זהה לשנת 2017, אולם ירידה של 4% יחסית לשנת 2019. פילוח של שיעור נותני האמון ביועץ המשפטי לממשלה לפי מחנה פוליטי מעלה הבדלים גדולים, אך צפויים: בשמאל הוא נהנה היום מאמון גבוה ממש, במרכז כמחצית נותנים בו אמון, ובימין מיעוט בלבד. ממצא מעניין הוא שרק לפני שלוש שנים ההבדלים בין שלושת המחנות בעניין זה היו קטנים.

הבדלים גדולים עוד יותר מצא המכון הישראלי לדמוקרטיה בפילוח האמון במוסד היועץ המשפטי לממשלה לפי הצבעה בבחירות 2020 לכנסת. רוב לנותני האמון ביועץ יש רק בקרב מצביעי מפלגות המרכז והשמאל וכי שיעור האמון הנמוך ביותר בו הוא בקרב מצביעי המפלגות החרדיות. בקרב מצביעי כחול לבן האמון במנדלבליט עומד על 64%, בקרב ישראל ביתנו 55%, העבודה-גשר-מרצ 54%, הרשימה המשותפת והליכוד 32%, ימינה 30%, והמפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה 15% ו-13% בהתאמה.

מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "על פי המדד שפורסם היום, בית המשפט העליון הישראלי זוכה גם השנה לרמת האמון הגבוהה ביותר (בפער משמעותי) מבין רשויות השלטון האחרות בישראל, אחרי הצבא ונשיא המדינה.

"מהמדד שפורסם עולה כי מדובר במגמה כלל עולמית של שחיקת אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים שלא פסחה גם על מדינת ישראל. כך למשל, בית המשפט העליון האמריקאי זוכה, על פי מחקרים שנערכו בארצות הברית, לרמת אמון של 38% בלבד. מגמה זו בהחלט מעוררת דאגה ומחייבת בחינה ולימוד. הרשות השופטת אינה מקלה ראש בשחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט העליון בכללם. היא שוקדת ותמשיך לשקוד כל העת על בדיקה ותיקון של הטעון תיקון והיא תלמד את הדוח ותבחן דרכים להתמודד עם שחיקה זו.

"אולם, יש להבחין הבחן היטב בין חתירה לחיזוק ולשימור אמון הציבור ברשות השופטת, ובין הרצון לרצות ולעורר אהדה ציבורית. אמון הציבור ברשות השופטת מותנה בראש ובראשונה בהיותה מערכת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית. נאמנותה נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו, ואין על החלטותיה מרות זולת מרותו של הדין.

"זהו 'המערך הגנטי' של הרשות השופטת והוא הכרחי כדי להבטיח שהציבור יקבל ויקיים את הכרעותיו של בית המשפט - שהן לא אחת הכרעות קשות ולא פופולריות - גם אם הן אינן תואמות את השקפותיו של מי מן הציבור בעניין כזה או אחר".

צרו איתנו קשר *5988