"הציפייה שישראל תהיה המדינה הראשונה להתחסן תורמת להתחזקות השקל"

כך לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון • הדולר נופל ב-0.76% לרמה של 3.15 שקלים, האירו מאבד 0.8% לרמה של 3.84 שקלים • אמיר כהנוביץ', אקסלנס: "השקל על סטרואידים, מזנק מול כל המטבעות המובילים בעולם, כעת גם על רקע מבצע החיסונים המהיר"

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור? / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"למרות הסגר, הפצת החיסון בישראל מהירה ביחס לעולם, כשהציפייה שישראל תהיה המדינה הראשונה שיוצאת ממשבר הקורונה מחוסנת תורמת להתחזקות השקל, ומאזנת את החדשות הרעות לגבי התחלואה, הסגר וחוסר היציבות הפוליטית שאמורים לתרום להיחלשות השקל", כך לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון.

בנוסף לוי מציין את המכירות מט"ח של המוסדיים כחלק מאילוצי גידור נוכח העליות בשווקים. "המוסדיים היו בגידור חסר של מיליארדים בחודש נובמבר, בעקבות עלייה חדה במניות, ויציבות בהיקפי הגידור שלהם. כנראה שהמשך העליות במניות בחודש דצמבר וינואר מחייב אותם למכור כדי להגדיל גידורים ולחזור לרמות שהם רגילים להיות בהם (כ-85% גידור מהנכסים המט"חיים). מעבר לכל זה, הכוחות הבסיסיים של עודף בחשבון השוטף ובתנועות ההון הנכנסות לישראל נמשך ותומך אף הוא בהתחזקות השקל, השקל הוא המלך".

לאחר שסיים את השנתיים האחרונות כמטבע החזק ביותר בעולם כנגד הדולר והאירו מבין כל המטבעות המרכזיים, שער השקל שומר בינתיים על התואר כמטבע החזק ביותר כנגד הדולר והאירו מתחילת השנה. התחזקות השקל היא חלק ממגמה מתמשכת של כניסת הון לישראל, מסיבות רבות בהן הריבית הריאלית הגבוהה, שגשוג סקטור הטכנולוגיה שמתבטא גם ביצוא החזק, רזרבות המט"ח של בנק ישראל שנמצאות בשיא, עודף בחשבון השוטף, השיפור הגיאו-פולטי כמו גם הדירוג של ישראל שנותר בהינו למרות משבר הקורונה.

היום במסחר התחזק השקל מול האירו והדולר ב-0.87% ו-0.76% בהתאמה לרמה של 3.158 שקלים לדולר, ושל 3.838 שקלים לאירו. בכך השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שנרשמה בשנתיים האחרונות (בכ-16.4% מול הדולר ובכ-9% כנגד האירו), וזאת עוד בתקופה בה בנק ישראל רכש במצטבר יותר מ-25 מיליארד דולר.

"השקל חזק בפני עצמו. יש פה כוחות שפעלו וממשיכים לפעול, בעיקר העודף בחשבון השוטף שיגיעה השנה ל-5.2% תוצר, שזה בעצם שווה ערך לכ-20 מיליארד דולר. בנוסף לזה נכנס מט"ח באופן משמעותי כתוצאה של פעילות הזרים בישראל ומנגד בנק ישראל רוכש דולרים ברמות שיא שמאז תחילת תוכנית הרכישות. בשנה הקלנדרית של 2020 נרכשו 20 מיליארד דולר על ידי בנק ישראל - יותר מפי 3 משנה קודמת. בחודש דצמבר לבדו נרכשו 4.4 מיליארד דולר גם כן יותר משנים קודמות. בנק ישראל יורה בכל התותחים, אך בסופו של דבר למרות המעורבות המשמעותית של בנק ישראל, שתימשך גם בשנה הבאה, אז בנק ישראל יכול לכל היותר להאט את קצב ההתחזקות של השקל אך לא להפוך אותו", אמר לוי בשיחה עם גלובס. "מול ה-20 מיליארד דולר שרכש בנק ישראל מנגד נכנסו לישראל עד 20 מיליארד דולר אז נותרו 20 מיליארד דולר שנותרו לכוחות השוק, המכירות שלהם תומכים בהתחזקות השקל.

"מה שרואים כרגע זה עוד נדבך לפעילות הפיננסית כאשר המוסדיים בגלל העליות החדות בבורסה בחודשים האחרונים, ועוד כמה אירועים נקודתיים, כדי לשמר את הגידור שלהם אז הם צריכים למכור דולרים".

לוי המשיך וציין את הסגר עם התחלואה הגבוהה וחוסר הוודאות הפוליטית אבל "כאשר מסתכלים לעתיד, האווירה האופטימית שולטת בשווקים באופן כללי, ונראה כי מדינת ישראל תחסן ראשונה את אזרחיה ולחזור לפעילות כלכלית רגילה. זוהי אופטימיות שמאזנת את החדשות השליליות", אמר לוי. "לא מדובר בכיוון אחד, החלשות מדדים המניות בעולם או בארה"ב עשויות להביא לשינוי באופן זמני ובר חלוף במגמה".4

לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, "החשיפה הגבוהה מאד של המוסדיים למט"ח הובילה בשנה האחרונה למתאם גבוה מאד בין התנהגות שוקי המניות לשער הדולר-שקל - כאשר שוקי המניות הגלובאליים עולים חשיפת המוסדיים למט"ח עולה, והיות וזו כבר שוהה ברמות שיא, המוסדיים נוטים למכור דולרים בתקופות של עליות בשוקי המניות, במטרה לצמצם מחדש את חשיפתם למט"ח (כדי לעמוד במדיניות החשיפה שהוגדרה בכל אחד מהגופים). מאידך, כאשר שוקי המניות יורדים, המוסדיים (אשר חשופים לשווקים גם דרך שוקי הנגזרים) צריכים להגדיל את הביטחונות ולרכוש מט"ח". על רקע העליות החדות בשוקי המניות בעולם, שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים למט"ח עלה בנובמבר לרמת שיא של כ-21.3% מכלל התיק (כולל הגידורים), מצייין שפריר.

לדברי אמיר כהנוביץ' הכלכלן הראשי של אקסלנס "השקל על סטרואידים, מזנק מול כל המטבעות המובילים בעולם, כעת גם על רקע מבצע החיסונים המהיר - מהלך שלוחץ להתקררות האינפלציה המקומית ודוחק כך בבנק ישראל להוריד ריבית אך בשוק המגמה בימים האחרונים דווקא הפוכה, כשהציפיות לאינפלציה וריבית דווקא עולות, בהתאם למגמה העולמית. להערכתנו זאת תהיה שוב מאותן הפעמים שהשוק צופה אינפלציה והעלאות ריבית שלבסוף לא מתממשות".

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים אמר לגלובס כי "התנועה של שערי חליפין בטווח הקצר אינה הילוך מקרי (random walk), כלומר לשינויים בשער החליפין יש מומנטום מסוים. ההנחה היא שבטווח הארוך התנאים הבסיסיים של המשק יקבעו מה יהיה שער החליפין, לדוגמה זרמי היצוא והיבוא שקובעים את מצב החשבון השוטף של מאזן התשלומים. אלא שעד שנגיע לטווח הארוך הזה, הרבה יכול לקרות בדרך. היצוא והיבוא לא מגיבים בזמן אמת לשינויים בשערי החליפין, ובייחוד לא כשהשמים סגורים וגם הצריכה מוגבלת. התנאים המיוחדים האלו מחזקים את השפעת המומנטום בשער החליפין, כי גם השחקנים בשוק מודעים להם.

"אם הזכרנו את שיווי המשקל של הטווח הארוך שנקבע על-ידי זרמי הסחר, ההשקעות והאשראי, אז בטווח הקצר, אנו רואים השפעה של "מלאי" המט"ח שמתורגם לזרם, לדוגמה, יצואנים שממהרים לצמצם פוזיציות מט"ח שיש להם, בלי קשר למצב העסקים, וזאת לאור המומנטום שנוצר. דוגמה נוספת יכולה להיות משקיעים פיננסיים בחו"ל שנרתעים מהפסדי המטבע וממהרים לגדר את שער החליפין. אז אפשר לטעון שבדיוק בשביל זה נועדו רכישות המט"ח של בנק ישראל, אלא שגם 20 מיליארד דולר שנרכשו ב-2020 לא הצליחו לעצור את המגמה הזו. אף אחד לא באמת יודע אם בעוד שנתיים מהיום שער החליפין הנוכחי יחזיק מים, אולי חברות יצואניות יהפכו לפחות רווחיות, והיבוא יחליף חלק מהייצור מקומי, ואז נראה תיקון בשער החליפין, אבל בינתיים הנרטיב שנוצר בעקבות הקורונה, תומך בשקל חזק, וגם בנק ישראל טרם הצליח להתמודד איתו", אמר בהר.

צרו איתנו קשר *5988