"מנכ"ל מיקרוסופט הציע לי רילוקיישן וסירבתי"

אישי: בת 54, נשואה ואם לשתיים, גרה בהוד השרון

מקצועי: מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, וסגנית נשיא במיקרוסופט העולמית

אני: היפרית, לוקחת סיכונים מחושבים, חייבת ליהנות ממה שאני עושה.

משפחה: אבא, בן למשפחת סוחרים אמידה ברוסיה, היה עילוי, נשלח לבית ספר לרבנות וסולק משם בגיל 17 אחרי שנתפס קורא עיתון בעברית. הוא הפך לאנטי-דתי, השלים בגרות אקסטרנית והתכוון לעלות לארץ וללמוד בטכניון. הוא הגיע לישראל לפני מלחמת העולם השנייה, הצטרף להגנה, התגייס לצבא הבריטי ובסופו של דבר לא למד ופתח מכבסה.

אמא עלתה מפולין בגיל 5 לפני עליית הנאצים עם סבא וסבתא והם התיישבו בת"א ופתחו חנות. ההורים נפגשו כשהיא כבר הייתה מורה, ואבא היה בשנות ה-40 שלו כשביקר חבר שהיא יצאה איתו. אמא התאהבה בעיניו הכחולות והם התחתנו.

ילדות: יד אליהו, מעמד בינוני, בית שדחף למצוינות ולאינטלקט. הייתי ילדה שובבה שטיפסה על עצים והלכה מכות. אבא לימד אותי שחמט, שיחקתי כדורסל, הייתי בנבחרת אתלטיקה ושחיתי. למדתי 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה וכימיה. רציתי לעשות משהו בתחום הטכנולוגי, להיות פיזיקאית, כימאית ופסיכיאטרית, וכשהתגייסתי ללוחמה אלקטרונית בחיל האוויר, נחשפתי למחשבים.

אלן: בעלי, רופא שיניים לילדים ברמת השרון, נולד בארה"ב ועלה לארץ בגיל 13. הוא הכישרוני בינינו, שף מדהים, שר, מנגן, מדבר מהבטן, ועושה קסמים. נפגשנו בצבא, והוא התחיל ללמוד בארה"ב. באחת החופשות שלו בארץ, כשהייתי בת 20, החלטנו להתחתן והשתחררתי מהצבא. יש לנו שתי בנות ואנחנו גרים בהוד השרון.

לימודים: נרשמתי למדעי המחשב ומתמטיקה בניו ג'רזי, התאהבתי בתכנות והמשכתי למסלול ישיר לדוקטורט במדעי המחשב בקולומביה, עם התמחות בבינה מלאכותית ואופק של קריירה אקדמית. כשסיימתי את החובות למאסטר, החלטתי לצאת לחל"ת כדי לעבוד בחברת תוכנה בניו יורק, מתוך מטרה להתמקד רק בצד הטכנולוגי. בסופו של דבר, ויתרתי על הדוקטורט.

ישראל: אלן סיים את ההתמחות, התחיל לעבוד, אבל התגעגע להורים ורצה לחזור הביתה. לי היה טוב בניו יורק, הייתה לי עבודה מצוינת ונהניתי מגידול הילדה הבכורה. במשך שנה הייתי על הקו ואז עברתי סופית לארץ והתחלתי לעבוד בכרומטיקס כמהנדסת תוכנה. אחרי שנתיים עברתי לתפקידי ניהול ברדוויו. כשהבנתי שהצד העסקי מרתק אותי, עשיתי MBA. בתפקיד האחרון שלי שם הייתי מנהלת פיתוח מוצר והנדסה.

סאיוטה: מוניתי לסגנית נשיא ומנהלת מוצר, ואחרי חצי שנה קיבלתי גם את הפיתוח והמחקר. שלוש שנים אחר כך RSA קנו את החברה וכשנפתלי בנט עבר לפוליטיקה, החלפתי אותו כמנכ"לית RSA ישראל. כשנכנסתי, מכרנו במיליונים בודדים וכשעזבתי, אחרי שבע שנים, מכרנו במאות מיליונים.

מיקרוסופט: תכננתי לצאת לכמה חודשי חופשה והתלבטתי אם לפתוח סטארט-אפ. במשך כמה שנים, משה ליכטמן, המנכ"ל של מיקרוסופט, ניסה להביא אותי וזה לא צלח. כשעזבתי את סאיוטה, הם הטיסו אותי למטה בסיאטל. הייתה לי שיחה מאוד מעניינת עם המנכ"ל, סאטיה נדלה, שמאוד הרשים אותי. אמרתי לו שאני רוצה להקים את מחלקת הסייבר של החברה והם הציעו לי להגיע לארה"ב. סירבתי והסברתי שהאקו-סיסטם בארץ ישרת אותם יותר והבטחתי לטוס הרבה, כמו שעשיתי קודם. הוא הסכים.

ב-2013 הקמתי את מרכז הסייבר של מיקרוסופט בישראל, ב-2017 קודמתי לתפקיד סגנית נשיא לענן ובינה מלאכותית, ובפברואר בשנה שעברה, שלושה ימים לפני גילוי נגיף הקורונה, מוניתי למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח בישראל ולא הסכמתי לוותר על התפקיד הגלובלי.

יש לנו מעל 2,000 עובדים - בת"א, חיפה, נצרת ובקמפוס החדש והירוק שחנכנו ממש עכשיו בהרצליה, שיש בו חדרי עבודה ופינות משחק לילדים, חדרי תפילה לשלוש הדתות, מטבח מונגש לבעלי מוגבלויות - סביבת עבודה שתשמש אותנו אחרי הקורונה למודל עבודה היברידי מלא.

מרכז המו"פ: כולל 23 קבוצות עבודה שמפתחות מוצרים אסטרטגיים של סייבר לענן בכל התחומים, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית. בעבודה מהבית, הענן הוא אלמנט מרכזי והאבטחה שלו קריטית. בנוסף, יש לנו אקסלרטור לסטארט-אפים ישראלים, זרוע השקעות שאחראית גם על אירופה. תוך כדי הקורונה, בתנאים בלתי אפשריים, קנינו את CyberX, ואנחנו בעיצומו של תהליך הטמעה לא פשוט. במקביל, אנחנו עושים קורסים חינמיים למיומנויות דיגיטליות כדי לסייע למפוטרים או חסרי ידע למצוא תעסוקה עתידית.

פנאי: טריאתלונים, ובשנים האחרונות גם פילאטיס ויוגה. אוהבת היסטוריה של מלחה"ע השנייה.

תפיסת עתיד: להגיע ל-3,000 עובדים במרכז המו"פ, להיכנס לתחומים חדשים ולהמשיך להיות מחויבת לצד החברתי.