קיבוצים | ניתוח

המלצות הוועדה בעניין ההסדר הקבוע לקיבוצים: קיצוץ משמעותי בזכויות

לאחר סבך של החלטות מורכבות וסותרות הוגש דוח של הצוות המקצועי לבחינת ההסדר הקבוע בקיבוצים • אם יתקבל, הקיבוצים יהיו בבעיה

קיבוץ נחל עוז / צילום: איל יצהר
קיבוץ נחל עוז / צילום: איל יצהר

לאחרונה פורסם דוח הצוות המקצועי לבחינת ההסדר הקבוע בהחלטה מועצת מקרקעי ישראל מס' 1524, שעניינה הענקת זכות לרכישת זכויות למגורים על ידי האגודה החקלאית השיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי.

"איך אפשר להגיד שאנחנו עשירים?": דרור פויר בעקבות הדוח שמרתיח את הקיבוצים 

■ רקע: בעבר היו רשאים הקיבוצים לבנות ב"שטחי המשבצת" (השטחים של הקיבוץ שאינם חקלאיים) כמה יחידות דיור שרצו תחת מגבלות התכנון. ואולם, הם בשום אופן הם לא היו רשאים להעביר את זכות החכירה לחברים או להשכיר יחידות דיור למי שאינו חבר הקיבוץ.

המרת הגדרת הקיבוץ המסורתי לשלושה סיווגים חדשים (שיתופי, מתחדש ועירוני) בשנות ה-80 הובילה בהכרח גם לבחינת הצורך בעיגון זכויות החברים בקיבוץ המתחדש, תוך שמירה על עקרונות הערבות ההדדית והשוויון.

מכאן צמחו החלטות השיוך על גלגוליהן, שתכליתן לאפשר לחברי הקיבוץ לרכוש מגרשי מגורים ממאגר הזכויות של הקיבוץ ואף להירשם כבעלי הזכויות אל מול הרשות.
כפועל יוצא ובלחצה של התנועה הקיבוצית, אשר ראתה בהחלטות השיוך פגיעה אפשרית במבנה הקיבוצי וסיכון לעתידם של הקיבוצים, הוקמה ועדת ליברמן שהוציאה תחת ידה את החלטה 1380, שלפיה הקיבוץ הוא זה אשר ירכוש הזכויות בקרקע מאת הרשות והוא זה שיעניק זכות חכירת משנה לחבריו. כך הושגה מחד גיסא - השמירה על אופיו של הקיבוץ, ומאידך גיסא הוקטן "החיכוך" בין חבר הקיבוץ לבין הרשות.

בעקבות כשלים ביישום ההחלטה, נוצר צורך בתיקונה בדמות החלטה נוספת, 1447, ובסופו של דבר במינוי צוות מקצועי אשר יערוך בחינה כוללת של ההסדר הקבוע.
בנובמבר 2017 מינה שר האוצר דאז, משה כחלון, את הצוות כאמור. מלאכתו של הצוות התארכה (בשלהי 2019 נמסר על ידי כחלון כי "הדוח הוקפא") ורק באוקטובר האחרון פורסמו המסקנות.

■ המסקנות: עיון בדוח מעלה כי לעמדת חברי הצוות, הוראות החלטה 1524 היה בהן כדי מתן הנחות בלתי סבירות ושאינן הולמות את עקרון הצדק החלוקתי ומשום כך המליץ הצוות על צמצום מכסת מגרשים שקיבוץ רשאי לרכוש לצורכי צמיחה דמוגרפית לכדי 10%-15% בלבד מעבר למכסת החברים; הפחתת זכויות הקיבוצים בקרקעות לבנייה עתידית למגורים והותרת השליטה בשטחים שאינם ניתנים למימוש וגם בשטחים שאינם נצרכים לקיבוץ בשלב זה, בידי המדינה ולא בידי הקיבוץ; ביטול הנחה שניתנה לקיבוצים בשל רכישה לפי גודל; ביטול אפשרות רכישת זכויות בקרקע שאינה מתוכננת למגורים ועוד.

המשמעות: מדובר בסבך בירוקרטי של החלטות שחלקן אף מבטלות זו את זו. התוצאה היא שבניגוד להחלטה הקודמת שניתנה, ההמלצה כעת היא לא לתת כוח רב מדי לטעמה של האגודה, באופן שבו היא בוחרת לקעקע סמכות וכוח של האגודות השיתופיות, ולהותיר בידי רמ"י את הכוח להחליט.

לעמדתי, בהמלצותיה אלו ביקשה הוועדה לקצץ באופן משמעותי בזכויותיהם של הקיבוצים, בחלקות המיועדות למגורים באופן שבו האגודות עצמן לא יוכלו עוד לרכוש קרקעות בהנחה אלא בהיקף של 10%-15% בלבד מעבר למכסת החברים. זאת לעומת האפשרות הנקובה בהחלטה מס 1524 שלפיה רשאית הייתה האגודה לרכוש בהנחה את כל שטחי המגורים של הקיבוץ תוך הנצחת מצב שלפיו המדינה היא בעלת הזכויות בקרקע ולא האגודה השיתופית. אם מועצת מקרקעי ישראל תקבל את המלצות הוועדה, תהיה בכך פגיעה משמעותית בעצמאות הקיבוצים ובהתנהלותם.

הכותבת היא ראש מחלקת נדל"ן במשרד דנינו-שי-משה

צרו איתנו קשר *5988