סקר: 82% מהציבור מעוניין בגוף שיחליש את עוצמת השיח האלים ברשתות

סקר חדש של איגוד האינטרנט מגלה כי חלק גדול מהציבור בישראל מוטרד מסגנון השיח ברשתות החברתיות • 53% נמנעים מתגובות ברשת מחשש לתגובות אלימות • 60% חשים שאין להם למי לפנות אם חוו פגיעה רגשית ברשת

בריונות רשת / אילוסטרציה: שאטרסטוק
בריונות רשת / אילוסטרציה: שאטרסטוק

סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי עם מכון גיאוקרטוגרפיה מצביע על חוסר שביעות-רצון מקיר לקיר בקרב הציבור בישראל מסגנון השיח ברשתות החברתיות. הסקר, שנערך בקרב 700 נשאלים מהציבור היהודי והערבי בני 18 ומעלה, מצביע על שיעור ניכר מקרב הציבור שמוטרדים מרמת האלימות שמבוטאת ברשתות, כמו גם מהיעדרם של גורמים חיצוניים שיסייעו במיתון התופעה או ישמשו כתובת לפניות הציבור.

על-פי הסקר, שנערך במהלך חודש דצמבר האחרון, 53% מהציבור נמנעים מתגובות ברשת מחשש לתגובות אלימות, 60% חשים שאין להם למי לפנות אם חוו פגיעה רגשית ברשת, ואילו 86% מהציבור חושבים שהשיח האלים ברשתות גורם לשסע בציבור. החשש מתגובה אלימה נפוץ יותר בקרב נשים. 23% מהגברים הביעו חשש כזה, לעומת 30% מהנשים.

באופן כללי, יותר נשים חוות את השיח ברשת כמאוד אלים - 35% מהגברים, לעומת 43% מהנשים. בהתאם גם שיעור הנשים שדיווחו על החמרה בשיח בשנת הקורונה הוא גבוה יותר משל הגברים - 33% מהגברים מסכימים שהשיח היום הרבה יותר קיצוני מאשר לפני המשבר, לעומת 39% מהנשים.

הקורונה הקצינה את השיח ברשת

השיח האלים ברשתות הוא אומנם חדשות ישנות, אך אם לשפוט מהסקר, הציבור חש כי במהלך שנת הקורונה חלה החרפה. 66% מהציבור, על-פי הסקר, סבורים כי השיח היום קיצוני יותר משהיה לפני פרוץ המגפה.

תחת המונח "פגיעה רגשית" נכללים תופעות רשת כמו סטטוס או פוסט פוגעניים, הפצת תמונה מביכה, הדרת חבר מקבוצה (לדוגמה לא לצרפו לקבוצת וואטסאפ), שימוש באינטרנט כדי לעקוב אחר מישהו (סטולקינג), להטריד או ליצור קשר עם אדם אחר בצורה שהוא אינו מעוניין בה, תגובות משפילות או מעליבות במטרה ישירה לפגוע באדם או בקבוצה, איומים והפחדות, חשיפת פרטים אישיים, שליחת תוכן מיני מאיים, סחטנות וארגון או השתתפות בחרם. בין 55% ל-79% מהנשאלים בסקר הגדירו את אחת ההתנהגויות הללו כפוגענית.

תשובות הנשאלים הצביעו על שיעור לא זניח מקרב הציבור שייתכן שמנותקים מהמציאות שחווים ילדים בהקשר לשיח אלים ברשת. 26% כלל לא דיברו על ילדיהם על הנושא, ו-52% מההורים לילדים מעל גיל 7 כלל לא יודעים אם ילדם חווה פגיעה ברשת. ממצא מעניין מהסקר הוא ששיעור גבוה של 38% טוענים כי ילדם לא חווה פגיעה כזו.

ומה באשר לאמינות התשובות? 10% מהנשאלים הודו דווקא כי "קרה שכתבתי דברים פוגעניים", אך כיום היו "מעדיפים למחוק אותם". שיעור לא זניח הודו כי נחשפו לפגיעה רגשית ואף השתתפו בשיח, ו-9% אף הוסיפו תגובה משלהם. שיעור עצום של נשאלים - 82% - הכחישו התנהגות פוגענית מצדם, וטענו כי "לא קרה שכתבתי דברים פוגעים למישהו או על מישהו ברשת", בעוד ש-44% בכלל טוענים כי כלל לא נחשפו לפגיעה רגשית ברשת.

הסקר בדק גם את התייחסות הציבור לאפשרות שאדם יוכל למחוק תוכן פוגעני שכתב, וגילה פער גדול בין אלה שחוו בעצמם פגיעה ברשת לבין מי שלא חוו פגיעה כזו. 20% ממי שחוו פגיעה היו רוצים למחקו תוכן פוגעני שכתבו, לעומת 6% בלבד מקרב מי שלא חוו פגיעה רגשית.

מי אחראי על השיח?

באשר לפתרונות, הסקר בדק שורה של אמצעים ושל גורמים שהציבור חושב שהם הכתובת לטענותיהם. 63% חושבים שהפתרון הוא לחסום מגיבים אלימים, להגיב בצורה ממתנת - 31%, ולהציף את חוסר שביעות-הרצון של הגולשים המתונים - 19%.

לשאלה "מי הגורם או הגורמים שתפקידם לטפל בתופעת השיח האלים ברשתות החברתיות, לדעתך?", השיבו 62% כי הרשתות החברתיות הן האחראי, 51% חושבים שהאחריות בידי מנהלי הקבוצות והעמודים, המשטרה - 45%, המשתמשים עצמם - 52%, והממשלה - 26%.

רק 5% טענו כי אף אחד לא אחראי בשל "חופש הביטוי". 82% אמרו כי הם "מאוד מעוניינים" או "די מעוניינים" שיהיה גוף שתפקידו לבחון ולהחליש את עוצמת השיח האלים ברשתות.

צרו איתנו קשר *5988