הביקורות על דרישות המידע הפולשני ממפעילי התקשורת הולכות ונערמות

עמותת פרטיות ישראל קוראת למשרד התקשורת לעצור השימוע בו הוא מבקש מידע אינטימי על הרגלי צריכה אינטימיים של לקוחות

פרטיות ברשת / צילום: שאטרסטוק
פרטיות ברשת / צילום: שאטרסטוק

עמותת פרטיות ישראל קוראת למשרד התקשורת לעצור יוזמת המשרד לדרוש מחברות התקשורת קבלת מידע אינטימי על כל אחת ואחד מאזרחיות ואזרחי המדינה, באופן שוטף ורציף. בכך מצטרפת העמותה לביקורת הקשה שמוטחת במשרד על רקע שימוע שפרסמה לקבלת מידע שמטרתו בניית בסיס נתונים שישמש את המשרד בעבודתו ובמקביל יאפשר הגברת השקיפות לציבור על שירותי התקשורת שבאזור מגוריו.

לדברי מנכ"ל העמותה עו"ד נעמה מטרסו, "המידע שעתיד לדרוש המשרד מחברות התקשורת כולל פרטים מזהים של מנויים, בצירוף הרגלי צריכה שלהם, כגון: משך הצפייה בטלוויזיה, מספר דקות השיחה בטלפון שהם מקיימים, היקף המידע שהם צורכים מהאינטרנט, מספר ממירי הטלוויזיה בביתם ועוד. דרישת משרד התקשורת מבקשת ליצור מאגר מידע אדיר אודות כלל צרכני התקשורת בישראל, באופן חריג ובלתי מידתי, אשר יש בו פגיעה קשה בזכות לפרטיות".

עוד היא מציינת כי "הנתונים שמשרד התקשורת דורש לאסוף הם פלישה אינטימית לתוככי ביתו וחייו של כל אדם. כמו גם, ההנחה כי עצם הצפנת המידע או אבטחתו פוטרים את המשרד ו/או החברות מהחובות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 והתקנות שהותקנו מכוחו, לרבות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז- 2018 - שגויה בתכלית".

מטרסו מציינת כי לשם מימוש המטרות כאמור לא דרוש מידע פרטני ברמת מנוי, אלא ניתן ורצוי לבחון תמונת מצב אגרגטיבית וסטטיסטית שמשקפת מגמות, אנומליות ושינויים בהרגלי הצריכה. קביעת שאלות אסטרטגיות שנחוצות לשם גיבוש מדיניות ציבורית צריכה להיעשות טרם איסוף המידע ולא אחריו. באופן זה, המשרד יוכל לאפיין איזה מידע דרוש לו לשם השגת תמונת מצב וזיהוי המגמות, ויותר חשוב מכך - תהליך כזה יאפשר קבלת מידע סטטיסטי רוחבי שעונה לשאלות הנדרשות, ולא מצריך מידע שבאמצעותו ניתן לזהות מנויים ספציפיים - במישרין או בעקיפין".

"בעיקר, איננו מבינים מדוע המשרד, אינו יכול להסתפק במידע מצרפי וסטטיסטי בלבד לצורך קבלת החלטותיו בתחום התקשורת. ונזכיר כי הזכות לפרטיות היא זכות המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ופגיעה בה צריכה להיות רק באופן מידתי וסביר, וככל שהדבר נדרש. בכל הכבוד הראוי לא מצאנו במסמך השימוע ולו ראשית טיעון המבסס את הצורך בפגיעה כה חמורה בזכות היסוד לפרטיות".

היא מסיימת את דבריה בכך שראוי שהמהלך ייעשה בשיתוף עם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים אשר לה המומחיות בממשלה בתחום זה.

ממשרד התקשורת נמסר: "דרישת המידע המדוברת נמצאת בהליך שימוע והמשרד פתוח לקבל את תגובות הציבור והחברות לנושא. יש לציין כי המשרד נמצא בעיצומו של פרויקט להקמת מערכות שיאחדו את כלל דרישות המידע, מהלך שצפוי לקצר ולפשט את תהליכי העבודה של החברות והמשרד. כפי שפורסם בשימוע, המהלך נועד לצמצם פערי מידע באופן שיבטיח שהרגולציה תשרת את האינטרס הציבורי באופן מיטיבי, כאשר במצב כיום, אעדר המידע פוגע באיכות הרגולציה באופן המשליך ישירות על הצרכנים בהיבטי איכות תשתיות התקשורת, רמת התחרות והמחירים בשוק, אפלייה בין מנויים וכו׳. בהיבטי הגנת הפרטיות נדגיש כי הנתונים המבוקשים אינם חושפים את זהות המשתמש ויאובטחו כנדרש".

לדברי עו"ד עדי שי המתמחה ברגולציה ודיני פרטיות ומי שייסדה את עמותת יסוד (עמותה הפועלת בנושאי קידום והסברה של זכויות יסוד בישראל), "מהלך כזה יהווה הפרה בוטה של הזכות לפרטיות אזרחי מדינת ישראל. הזכות לפרטיות היא זכות יסוד, מעוגנת בחוק יסוד כבוד אדם וחירותו - ניתן לבצע את הניתוח הזה שמטרתו לוודא תקינות פעילותם של תאגידי הטריפה מבלי לשלם את מחיר הפגיעה בפרטיות והחשיפה לתקיפות סייבר. ישראל אולי יודעת לחסן מהר והרבה אבל בגל הקשור להגנה על הפרטיות של אזרחיה היא הרבה מאחור, העולם הרי כבר מנהל תביעות משפטיות כנגד פייסבוק שסוחרת במאגרי מידע ומדינת ישראל מקימה מאגרי מידע, יעד לפריצות הסייבר של מחר".

צרו איתנו קשר *5988