כדורגל | ניתוח

הבור הכלכלי של ברצלונה: אפילו מסי כבר לא יכול לעזור

בעיות ניהוליות ותשלומי שכר מטורפים פגשו את הקורונה, והובילו את מועדון הכדורגל של ברצלונה לחובות של כ-900 מיליון אירו • איך נקלע המועדון המכניס בעולם למשבר כלכלי, מדוע תוכננה העונה הנוכחית מתוך מחשבה שהקהל יחזור ליציעים, ומאיזה מועדון כדורגל צריכה בארסה לקחת דוגמה

ליאו מסי במדי ברצלונה ב-2019 / צילום: Daniel Ochoa de Olz, AP
ליאו מסי במדי ברצלונה ב-2019 / צילום: Daniel Ochoa de Olz, AP

ברצלונה מקרטעת על המגרש, היא מרוחקת עשר נקודות מפסגת הטבלה הספרדית אחרי שהפסידה כבר ארבע פעמים העונה, וליאו מסי בחוץ אחרי שהורחק בכרטיס אדום. אפשר לדבר על צירוף מקרים ותקופה רעה שתחלוף במהרה. אבל אם להיות ריאליים, זה לא משברון. יותר מדי דברים שמתרחשים בחוץ מחלחלים לדשא.

ברצלונה עומדת בפני מצב כלכלי גרוע, ובתקשורת הספרדית נשמעות מילים גדולות כ"קריסה" ו"קטסטרופה". בעיות ניהוליות ותשלומי שכר מטורפים פגשו את משבר הקורונה והובילו את המועדון לחובות כבדים, שחלק עצום מהם אמורים להיות מוחזרים כבר בתקופה הקרובה מאוד, כשהקופה ריקה לחלוטין.

נתחיל בשורה התחתונה: ברצלונה היא המועדון המכניס ביותר בעולם הכדורגל בחמש השנים האחרונות, הראשון שייצר הכנסה של יותר ממיליארד דולר בעונה. אבל בחודש שעבר התברר כי טעויות פיננסיות חמורות וחוסר תכנון הוביל את המועדון לחובות של כ-900 מיליון אירו - 420 מיליון אירו מתוכם חובות לטווח קצר, כאלו שעליו להחזיר עד תום העונה הנוכחית.

מה הסיכוי לשים כסף בצד מהעונה הקרובה לטובת החזר חלק מהחוב הזה? אפסי. את עונת הקורונה הקודמת סיימה ברצלונה בהפסד כבד של 97 מיליון אירו, למרות שרק שליש עונה נפגעה בגלל משבר הנגיף.

הטעויות בהערכת המצב נמשכו גם בעונה הנוכחית (2020/21), שאותה בנתה ברצלונה לפי תקציב הכנסות מופחת של 791 מיליון אירו בלבד, מתוך הערכה כי הקורונה תמשיך להכות. רק שההנחה המוקדמת הייתה שגויה לחלוטין - בהצהרה של המועדון בתחילת העונה נכתב כי התקציב נבנה על בסיס ההערכה כי החל מדצמבר 2020 תשחק הקבוצה עם קהל בתפוסה של 25% מקיבולת האצטדיון, ו"כי החל מפברואר כבר יחזור המועדון למלא את קאמפ נואו בתפוסה מלאה" של 99 אלף אוהדים למשחק.

הנחת יסוד נוספת הייתה כי התיירות תחזור לעיר, וכבר בחודשים האחרונים של העונה יוכל המועדון ליהנות מפתיחת החנויות הרשמיות, שיזרימו כסף ממכירת מרצ'נדייז ומביקורים של תיירים במוזיאון של המועדון.

ההמשך ידוע: פברואר עוד רגע כאן, עד כה לא נכנס אוהד אחד בשערי קאמפ נואו, ועם התחלואה שמשתוללת באירופה סיכוי סביר מאוד שהעונה הזאת תסתיים ללא קהל בכלל ביציעים. תיירים לא נראים באופק, ולא בחנויות. ואם העונה הקודמת הסתיימה בכמעט 100 מיליון אירו מינוס, העונה הזאת צפויה כרגע להיות רעה יותר.

הצרה המרכזית: שכר השחקנים

יש לא מעט סיבות שהכניסו את ברצלונה לצרה שהיא נמצאת בה היום. הניהול של המועדון והריצה אחרי תארים בכל מחיר הם הקו המחבר. אם נכנסים לפירוט, הרי שהצרה המרכזית לאורך השנים האחרונות היא שכר השחקנים, שהפך את המועדון למשלם הגדול ביותר בהיסטוריה של הספורט.

כעת המועדון מתחיל לנסות ולמזער את הנזק - בין השחקנים למועדון הושגה הסכמה לקיצוץ שכר של יותר מ-100 מיליון אירו שייפרס על פני שלוש שנים. אבל שכר שחקנים הוא עניין קצת כולל מדי, כולם יודעים שהסעיף הזה תלוי ועומד כמעט כולו על שחקן אחד בודד, והוא זה שמעוות את התמונה הכללית: ליונל מסי.

ברצלונה עשתה הכול כדי שמסי יהיה מרוצה ולא יעזוב. כל סכום שנזרק על השולחן הפך לחוזה חתום. לפי פרסומים בתקשורת הספרדית, עכשיו מתברר כי גם את החוזה של מסי היא לא הצליחה לשלם כשהמצב התחיל להיות קשה, ואפילו כשהמועדון עוד היה רווחי. למשל, אחד מנושאי המפתח שעליו מדברים כעת הוא הבונוס שהובטח למסי בנובמבר 2017 כשחתם על הארכת חוזה במועדון - הבונוס הסתכם ב-78 מיליון אירו, והיה אמור להיות משולם בשתי פעימות של 39 מיליון אירו כל אחת.

לפי התקשורת הספרדית, בברצלונה משכו ומשכו את הבונוס ודחו אותו מספר פעמים, ורק ביולי האחרון - בשלוש שנים איחור - שילמו לו את המענק הראשון. חלק מהפרשנים טוענים כי הסחבת בתשלום המענק הייתה חלק מהתסיסה של מסי על המועדון, והרצון לעזוב. מה לגבי המענק השני, איך הוא ישולם אם כל השחקנים הסכימו לקיצוצי שכר? שאלה טובה. כסף, כאמור, אין.

עול המחלקות ה"אחרות"

השאלה הגדולה היא כמובן האם הכלכלה תכריע את ברצלונה, עד כדי כך שלא יהיה דומה למועדון שעולם הכדורגל הכיר ב-15 השנים האחרונות. למועדוני כדורגל כידוע יש מחזוריות. מנצ'סטר יונייטד הענקית והעשירה חווה את הצד האפל של המעגל הזה עכשיו. ליברפול הגדולה של שנות ה-80 חוותה אותו כמעט 30 שנים. למילאן לקח יותר מעשור כדי לחזור רק עכשיו - ואולי מוקדם בכלל לומר - למאבק האליפות באיטליה. מה הסיכוי שגם ברצלונה נכנסת בחסות המצב הכלכלי למעגל הזה?

חלק מהעניין קשור גם למודל של ברצלונה: היא מתעקשת למתג את עצמה כמועדון ספורט שהוא לא רק כדורגל. אבל מה שמתאים לימים רגילים לא בטוח שטוב במצב הקיים. המחלקות ה"אחרות" - כדורסל, כדוריד, הוקי, כדורגל אולמות ומחלקת הנוער - מפסידות לברצלונה כסף בכל שנה, ונכנסות לתחשיב החוב הכולל של המועדון. לפי הדוחות של המועדון, בעונת 2018/19 הפסידו המחלקות הנלוות 88.5 מיליון אירו, ולמעשה "אכלו" מחצית מהרווח שהצליחה קבוצת הכדורגל לייצר.

בשבועות האחרונים מתפרסמים נאומים עם המועמדים השונים לנשיאות המועדון, כשכולם ללא יוצא מן הכלל מדברים לא על כדורגל, אלא על המצב הקשה של המועדון. בעיית יסוד עיקריות שכולם חוזרים עליה בנאומים היא חוסר היכולת להמיר את ההכנסות האדירות לרווחים. כל הכסף נשרף על רכש ועל משכורות, ועל הרצון להשאיר את מסי בכל מחיר.

לפי הדוחות האחרונים של המועדון, הכנסת עתק של 3.3 מיליארד אירו בארבע העונות שלפי הקורונה (2015/16-2018/19) ייצרה רווח נטו של 64.2 מיליון אירו בלבד - שיעור רווח נקי של פחות מ-2% מההכנסה. כל זה מבלי להוציא לדרך את השיפוץ הכה הכרחי של קאמפ נואו המיושן, כשהחובות רק הולכים ועולים. כאשר באה עונת הקורונה, היא הפילה את המועדון שחי על הקצה בבת אחת.

מה עשתה בינתיים, למשל, באיירן מינכן? בארבע העונות שלפני הקורונה ייצרה הכנסה של 2.67 מיליארד אירו, ממנה הפיקה רווח נקי של 154 מיליון אירו - שיעור רווח נקי של כ-6% מהמחזור. היא כבר אחרי השקעה באצטדיון חדש, ללא התחייבויות כלכליות וחובות. את החוב בסך 346 מיליון אירו, שהיה לה מבניית האליאנץ ארנה, היא הקדימה לשלם 16 שנים לפני המועד שאליו התחייבה.