ישראל צריכה בדחיפות מדיניות כלכלית אחראית

בשנה האחרונה, מדינת ישראל נמצאת באי ודאות גדולה ביותר - רפואית וכלכלית • גם אם בשלב הראשון הייתה הסכמה רחבה יחסית על הצורך בתמיכת הקופה הציבורית בנפגעים, הרי שתמיכה זו הלכה והתפוגגה בגלל ההבנה כי נציגי הציבור פועלים מתוך רצון לרצות את ציבור בוחריהם באופן מיידי

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

בשיעור הראשון של מבוא לכלכלה מלמדים על מגבלת משאבים, על עלויות אלטרנטיביות ועל עקומת התמורה. מגבלת המשאבים מגדירה את אפשרויות הפעולה של המשק, העלויות האלטרנטיביות מציגות את המחיר במונחי ויתור של כל בחירה במסגרת מגבלת המשאבים ועקומת התמורה היא ההמחשה הגרפית (המופשטת) שלהן.

הסיבה לכך שאלו הם הנושאים הראשונים אותם מלמדים במפגש הראשון עם תיאוריה כלכלית היא שבסופו של דבר הכל נשען על הבסיס של עקומת התמורה. כל בחירה נובעת מכך שאנחנו מוגבלים באפשרויות שלנו - בין אם זו בחירה בבן או בת זוג, בחירת קריירה, השקעות וכו' - אנחנו מוגבלים בתשומת הלב, בזמן, ובאמצעים הכספיים שלנו. ואין מדובר ברמת המיקרו בלבד, של ההחלטות האישיות של כל אחד בנפרד, אלא גם ברמת המאקרו של המשק - בהחלטותיהם של חברי הכנסת ושרי הממשלה.

ברור לכל, או לפחות צריך להיות ברור לכל, כי המדינה אינה ישות יצרנית עצמאית העומדת בפניה עצמה, אלא זהו סוג של "ועד בית" בהיקף מאוד נרחב. כמו שוועד הבית נסמך על תשלומי הדיירים לשם מימון פעילותו, כך המדינה נסמכת על תשלומי אזרחיה למימון פעילותה, ובדומה לוועד הבית, גם המדינה מוגבלת בתקציבה. כל פעולה הדורשת מימון גורעת מהקופה, ומוציאה חלופות אחרות ממגבלת האפשרויות.

בשנה האחרונה, מאז הגיעה הקורונה לחיינו, מדינת ישראל נמצאת באי ודאות גדולה ביותר - רפואית וכלכלית. החשש הכבד מהמגפה הוביל לשורת צעדים שפגעו קשות בפעילות הכלכלית, שבתורם הובילו לשורת צעדים שנועדו להקל על הפגיעה בפעילות הכלכלית.

אך גם אם בשלב הראשון הייתה הסכמה רחבה יחסית על הצורך בתמיכת הקופה הציבורית בנפגעים, הרי שתמיכה זו הלכה והתפוגגה עם הימשכות המשבר. סיבה עיקרית להתפוגגות התמיכה היא ההבנה כי נציגי הציבור אינם שוקלים את המשמעות הכלכלית של ההחלטות שלהם כלל, אלא פועלים מתוך רצון לרצות את ציבור בוחריהם באופן מיידי.

מעידות על כך אמירות כמו של שר הבריאות שמעדיף "להכניס את היד לכיס" כאילו זהו כיסו הפרטי, גאווה בערבות הדדית כפויה של שר האוצר; והחלטות כגון דמי אבטלה למשך שנה המעודדת אבטלה ויוצרת מחסור בעובדים, או העדפת תוצרת מקומית על פני ייבוא והערמת קשיים על ייבוא מבלי להתייחס להשפעות על יוקר המחיה ועל הפריון במשק.

והכל תחת הסכמתו של "מר כלכלה". אך אין זו התנהלות השמורה לתקופת משבר הקורונה. גם לפני משבר הקורונה הועלו הצעות חוק מבלי להתייחס לסעיפי התקציב הנדרש, למקורות המימון ולעלויות במונחי הסטת תקציבים והשפעות לטווח הארוך, ובשורה התחתונה - מבלי להתייחס לעלות האלטרנטיבית - לוויתורים הנדרשים כדי להוציא לפועל את כל ההחלטות האלו, שהרי למדינה משאבים מוגבלים והוצאות נוספות דורשות הכנסות נוספות, או ויתור על הוצאות אחרות.

בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לחשיבות התנהלות כלכלית נכונה ברמת משק הבית. ספרים, קורסים והרצאות בתחום מופנים למבוגרים וכן לילדים, כדי לחנכם להתנהלות כלכלית נכונה החל מגיל צעיר. וכפי שחשוב שהציבור יבין את העקרונות הבסיסיים בכלכלה וישתמש בהם כחלק מתהליך קבלת החלטות שקול ואחראי בנוגע לחייהם האישיים, כך גם חשוב שחברי הכנסת ושאר נציגי הציבור יהיו בעלי ידע והבנה בכלכלה, וישתמשו בהם בעת שהם מקבלים החלטות בעלות השפעה על החיים של כולנו.

הכותבת היא ד"ר לכלכלה, חוקרת מדיניות כלכלית. יוזמת הפרויקט "מבוא לכלכלה לילדים ולח"כים"

צרו איתנו קשר *5988