"אחרי כל משבר גדול, באילת היה רנסנס. אני מאמין שזה יהיה גם הפעם"

שבוע לפני שנכנסו לתוקפן מגבלות הקורונה בישראל, עדיין חגגו בחוות הגמלים באילת. "הייתה כאן מסיבה של 5,000 איש שרקדו כל הלילה", מספר הבעלים, טל פריטל (46). "ב-19 במרץ היה אמור להתקיים פסטיבל יין שעבדנו עליו חודשים, ומכרנו אלפי כרטיסים, וב-12 סגרו לנו את הכול במכה. ספגנו נזקים כלכליים גדולים - גם היינו מושקעים בזה, וגם היינו צריכים להחזיר כסף לרוכשי הכרטיסים, זה מאות אלפי שקלים".

את החווה, שקיימת 33 שנה, פתח אביו של פריטל. "במקור זה היה עסק לגמלים בטקסס ראנץ'. לפני 27 שנים קיבלנו את השטח שבו אנחנו היום, בנחל שלמה". במהלך השנים העסק עבר אבולוציה. "מגמלים התפתחנו לתחום האירועים - אירועי חברות, מסיבות גדולות ופסטיבלים גדולים כמו לייף אין קולור. היה גם שלב של ייצור גבינות עיזים, עד שהביורוקרטיה של משרד הבריאות רצחה אותנו. לפני הקורונה היה פה צוות קבוע של 19 איש, היום אנחנו עומדים על ארבעה עובדים".

ומה עם הגמלים?
"יש 26. למען האמת אלה רק נאקות, כי הן הרבה יותר רגועות ופחות אגרסיביות, נוחות לאילוף. יש גם חמורים, כלומר אתונות - מאותה סיבה בדיוק - ופינת חי גדולה. אנחנו מציעים גם טיולי כרכרות. זו הפעילות השגרתית של החווה: אטרקציות למשפחות ובודדים. אני בטוח שזה יחזור, רק לא יודע מתי".

איך התמודדתם עם המצב החדש?
"כל העובדים יצאו לחל"ת. ראיתי, ולצערי צדקתי, שזה ייקח לפחות שנה ושנושא האירועים עומד להימחק בתקופה הנראית לעין. היה ברור לחלוטין שמי שיצירתי וחושב מחוץ לקופסה, הוא זה שישרוד. הקורונה זה להיות או לחדול. אם לא נמצא מהר משהו להתפרנס ממנו, אין לנו זכות קיום.

"במשך שנים הקמנו בתי מלון ניידים לקבוצות, בכנרת ובאגם ניצנים. הבנתי שנושא בתי המלון יהיה בעייתי, ולכן פתחנו מתחם קמפינג. בנינו אותו במשך חודשיים, וברגע שהתיירות באילת נפתחה, גם אנחנו פתחנו. בגדול, זה מה שהציל אותנו. אנשים התחברו לזה, יצרנו אווירה כייפית".

זה הספיק לכם כלכלית?
"בשביל להתפרנס עשינו עוד כמה פרויקטים, שהם לא באזור הנוחות שלנו. למשל, הקמנו רשתות צל בחופים בשביל עיריית אילת, ובכל יום שישי אנחנו עושים מכירה של בשר מעושן. גם ניהלנו את מתחם הבידוק והדרייב אין במרחב אילת. תוך שבועיים גייסנו 100 עובדים, והפעלנו שלושה מוקדים: בשדה תעופה רמון, ביטבתה ובבית הספר רבין באילת, שהוא עדיין מתחם פעיל. זה מילא את זמננו לחלוטין. כלכלית זה לא הכי רווחי שיש, אבל זו הכנסה מכבדת שמשאירה אותנו פעילים. זו הפקה לכל דבר, קרוב לעולם התוכן שלנו.

"בחצי השנה האחרונה הגענו לנפח עבודה מסוים שאנחנו יכולים לרוץ איתו כמה שנידרש, בתקווה שהחיסונים יצעידו אותנו לסיום המשבר. אחרי כל משבר גדול באילת היה רנסנס. אני מאמין שזה יהיה גם הפעם, ונחזור לפעילויות".

גם קודם למשבר, פריטל לא הסתפק בגבולות החווה. "חלק מהפעילות שלנו היה משחקי משימות קבוצתיים בחו"ל, סטייל המרוץ למיליון והישרדות. כשלקחו קבוצה לאירופה - מדינות כמו יוון, איטליה, מונטנגרו, ספרד או גיאורגיה - סיפקנו את התוכן והיינו אנשי הביצוע.

"זה משהו שמתאים לחברות הייטק עם תקציבים גבוהים. למשל, הייתה קבוצה שנסעה ליוון והם רצו את עברי לידר להופעה, אז אנחנו עשינו את ההפקה הטכנית. סחבתי איתי במטוס מחשב תאורה, ארגז של 150 ק"ג, כי אין כזה ביוון. היינו אמורים לעשות באפריל פרויקט גדול בטנזניה, ולצערנו הקורונה מחקה אותו. במאי היה אמור להיות משהו בברצלונה. הכול נעלם".

למה אתה הכי מתגעגע?
"לאירועים של 5,000 איש באירוע בחווה. מדובר בימים ולפעמים שבועות של הכנה. ביום האירוע עצמו עשרות עובדים רצים, צועקים ועצבניים, טרפת בחווה. אני הכי מתגעגע לשקט של ה-20 דקות לפני שהאנשים מגיעים. החווה חשוכה, יש דממה, אף אחד לא מדבר ומחכים לאוטובוסים. מהרגע שהם נכנסים, מבחינתי סיימתי. הצוות מתורגל, והכול זורם כמו שצריך".

בעקבות המצב עברתם לחיות בחווה.
"היה קצת מוזר בהתחלה, אבל כיף לגור פה - להתחבר לטבע, ולשקט שיש בערב. הקורונה חיברה אותנו חזרה לשורשים. בשבוע שעבר שני שועלים רבו מחוץ לחלון שלנו, והעירו אותנו. לאשתי יש גן ירק שהיא בנתה צמוד לבית והוא מגודר, כי אחרת היעלים יבואו ויאכלו הכול. יש לנו גם הרבה טווסים שמנסים לחסל את הגן. כשתחזור הפרנסה כמו שצריך, עדיין נישאר פה.

"עולם האירועים מאוד לחוץ, וכשעובדים זה מבוקר עד לילה. יש לנו כאן ביטוי: 'בחווה מתחילים בשמונה וחצי, מתי מסיימים זו שאלה אחרת'. אפשר לסיים גם בארבע או חמש לפנות בוקר, ואז להתחיל שוב בשמונה. עכשיו זה אחרת. יש לנו יותר זמן משפחה, ויש גם זמן לטייל במדבר".

>>>>

טל פריטל, בעל חוות הגמלים באילת ● בן 46, נשוי ואב לשניים ● העסיק 19 עובדים, כ-75% הוצאו לחל"ת ● עד לקורונה התגורר ביישוב באר אורה, מאז הקורונה מתגורר עם משפחתו בחווה ● "השכרנו את הבית שלנו, כי הגענו למצב של להיות או לחדול"

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il