עליות שכר אוטומטיות ופי 4.5 יותר ימי חופשה: כך נראה השכר במגזר הציבורי

תנאי העבודה במגזר הציבורי הם מהטובים במשק, לא בהכרח עם קשר ישיר לרמת הביצועים של העובדים • דוח הממונה על השכר באוצר חושף כי רובם נהנים מעליות שכר אוטומטיות, ולחלקם יש לא פחות מ-96 ימי חופשה בשנה - פי 4.5 מהמקובל במשק • מדובר בנתונים שנאספו טרום עידן הקורונה, אשר ככל הנראה הגדילה אף יותר את הפער ביחס למגזר הפרטי

תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי
תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי

רוב עובדי המגזר הציבורי מרוויחים יותר מהשכר הממוצע במשק, נהנים מביטחון תעסוקתי ועליות שכר אוטומטיות ללא קשר לביצועיהם, ולחלקם יש 96 ימי חופשה בשנה, לעומת 21 ימי חופשה שיש לשאר המשק. למרות זאת, רבים מהם מצויים בסכסוכי עבודה מול המדינה (כ-67% מהעובדים במשרדי הממשלה) וכ-49% מסכסוכי העבודה שלהם נשארים פתוחים יותר משנתיים.

הנתונים הללו ונתונים נוספים על תנאי העסקתם של עובדי המגזר הציבורי מתפרסמים בדוח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2019, שערך הממונה על השכר והסכמי עבודה באוצר, קובי בר נתן.

מהדוח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2019 עמד על 16,991 שקל. במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,990 שקל, ובמערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל-13,688 שקל.

בדוח מפורטים נתוני הוצאות השכר במגזר הציבורי לפני משבר הקורונה. כך, ב-2019 השכר הממוצע לכלל עובדי משרדי הממשלה עלה ב-2.2%. הרופאים ממשיכים להוביל את טבלאות השכר עם שכר ממוצע של כ-37 אלף שקל למשרה מלאה.

למרות שהדוח אינו מתייחס לשינויים בשכרם של עובדי המדינה ב-2020, שנת הקורונה, בר נתן מתייחס לאתגרים החדשים שעומדים בפני השירות הציבורי. לדבריו, "המשבר, והצורך בצמצום הגעת העובדים למקום העבודה במהלכו, הדגיש את החשיבות של מתן גמישויות העסקה להנהלות. המשבר יצר הזדמנות חשובה לקידום שינויים מבניים ארוכי טווח, שישפרו את פריון העבודה, ייעלו את המערכות הציבוריות ובכך יתרמו לחיזוק המשק".

 
  

גמישות ניהולית: ניוד עובדים ושינוי משרות

הדוח מציין כי משבר הקורונה הציב בפני המגזר הציבורי בישראל אתגר כפול - מצד אחד, עליו לצמצם במידה ניכרת את הגעת העובדים למקומות העבודה, ולהפסיק כמעט לחלוטין את השירותים הפרונטליים לאזרחים. מצד שני, עובדי המגזר הציבורי - ובראשם צוותי הרפואה והחירום, לצד עובדי הביטוח הלאומי ועובדי ההוראה - נדרשו לתת מענה מוגבר.

"המשבר והשלכותיו דחפו את המגזר הציבורי להתייעלות של ממש, ובכלל זה השאת יותר תפוקות, לרוב בפחות תשומות", אומר בר נתן. על פי הדוח, במהלך המשבר הושגו הסכמות עם ההסתדרות, המאפשרות התמודדות טובה יותר עם משבר הקורונה.

"הגמישות והיוזמות הניהוליות אפשרו בין היתר ניוד עובדים מתפקידים שהתייתרו לכאלה שדורשים חיזוק", נכתב שם, וכן "שינוי שעות העבודה וימי העבודה ללא תוספת תגמול, מעבר לעבודה במשמרות, שינוי שיעורי משרה הכנסת טכנולוגיות והטמעתן לטובת שירותים דיגיטליים ומקוונים ועוד".

במסגרת אותה גמישות ניהולית יכלו הנהלות לשנות הגדרות תפקיד לעובדים במגזר הציבורי, לנייד אותם ולהגמיש את שעות העבודה. כך, למשל, עובדים במעברי הגבול במכס, שכמעט ולא הייתה להם עבודה בשל הפסקת הטיסות, נוידו למוקדים הטלפוניים לטיפול במענקים לעסקים; מצילים הועברו לעמדות לחלוקת מזון לאזרחים ותיקים, ובקרי גבול הועברו לפעילות פיקוח של הגבלות הקורונה.

 
  

הסכמי שכר: אין הפחתות, אין תוספות

במהלך המשבר לא פוטרו כמעט עובדים במגזר, ולא נעשתה הפחתת שכר, אך במקביל לא ניתנו תוספות שכר, וכל עליית שכר התבססה על הסכמי עבר. בנוסף, נעשו הסכמים שלא היו מתאפשרים בימי שגרה מול עובדי המגזר הציבורי, וביניהם החופשה הכפויה שאליה יצאו העובדים בסגר הראשון. כמו כן, צומצמו מאוד התשלומים עבור שעות נוספות וירדו החזרי ההוצאות.

במקביל, השנה היו אמורים להיחתם הסכמי שכר חדשים למגזר הציבורי, בין היתר למורים ולרופאים שההסכמים שלהם פתוחים, וכל אחוז בהם מבטא תוספת של כ-1.3 מיליארד שקל. מ-2018 כמעט כל ההסכמים פתוחים בעקבות הבחירות ובהמשך הקורונה, וכך, בלי להתכוון, "חוסכת" המדינה כמה מיליארדים בהוצאות השכר. ברגע שתהיה ממשלה יציבה, כולם יתדפקו על דלתה כדי לסגור את ההסכמים הללו.

לכל זה, כאמור, לא מתייחס הדוח, שמתייחס לנעשה ב-2019. עם זאת, צוין בדוח כי המגזר הפרטי מגיב מהר יותר, תדיר יותר ובאופן עצמאי למשברים ביחס למגזר הציבורי. "משברים הם הזדמנות לביצוע רפורמות חשובות, ומשבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להצעיד את המגזר הציבורי קדימה... תוך כדי התאמת ההון האנושי, הסדרי העבודה ועולם יחסי העבודה לאתגרים החדשים", נכתב בדוח.

הוצאות שכר: מדווחים בלי לעבוד באמת

על פי הדוח, ההוצאה בגין שכר עובדי המגזר הציבורי עומדת על כ-190 מיליארד שקל. מערכת החינוך והביטחון הן שתי המערכות שבהן ההוצאות הגדולות ביותר.

עוד על פי הדוח, במשרדי הממשלה יש 36,295 משרות, בשכר ממוצע של 16,991 שקל למשרה מלאה. כ-80% מהעובדים במשרדי הממשלה מרוויחים שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק, כ-13% מתוכם מרוויחים יותר מ-25 אלף שקל בחודש ורק 1% מרוויחים פחות מ-6,000 שקל בחודש. הוותק החציוני במשרדי הממשלה (13 שנים) גבוה משמעותית מהוותק החציוני במקום העבודה בכלל המשק (5 שנים).

עוד עולה מהדוח, כי כחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל, נתון השקול ליום עבודה בשבוע.

 
  

פערי שכר מגדריים: נשים עובדות פחות שעות

הפערים המגדריים בשירות הציבורי ממשיכים להצטמצם לאורך העשור האחרון, כאשר פערי השכר בשירות הציבורי נמוכים מפערי השכר במשק. מערכת הבריאות הממשלתית היא המערכת עם פערי השכר הגבוהים ביותר (27%), ואילו במערכת החינוך פערי השכר הנמוכים ביותר (6%).

על פי הדוח, הפערים נובעים מסיבות של תמהיל שונה של נשים וגברים בין מקצועות ודירוגים שונים, היקף משרה ממוצע, היקף עבודה נוספת ותגמול עבורה.

מהדוח עולה כי נשים במשרדי ממשלה מרוויחות 84% משכר הגברים, המתבטאים בפער של 2,977 שקל. חלק מהפער נובע משכר היסוד, וקשור לבחירות מקצועות שונה ולרמת הבכירות. חלק קטן יותר נובע מפער הקשור לתגמול על שעות עבודה נוספות.

על פי הדוח, נשים בגיל 35-45 עובדות בממוצע כ-150 שעות פחות בכל שנה מגברים באותה קבוצת גיל, כאשר כ-45% מהפער נובעים מימי מחלה. הממונה על השכר צופה כי נתוני הנוכחות והפערים השתנו מאוד בשנת 2020, בשל היקף העבודה מהבית.

מערכת הבריאות: לא עוברים לפריפריה

מהדוח עולה כי במערכת הבריאות הממשלתית מועסקים 33,675 עובדים בשכר ממוצע של כ-19 אלף שקל למשרה מלאה. עובדי המערכת מובילים את השכר בסקטור הממשלתי, ולצד ביטחון תעסוקתי, עבודתם גם מאופיינת בשכר גבוה ביחס למגזר הפרטי - 81% מהעובדים מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק.

עובדים בדירוג הרופאים הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר במערכת הבריאות, בפער משמעותי. כמו כן, דירוג הרופאים מאופיין בפערי השכר הגבוהים ביותר בין הצעירים לוותיקים - פי 5.

על פי הדוח, הסכם הרופאים ב-2011 הביא לעלייה משמעותית בשכרם, אך גם יצר שונות בקצב העלייה הזו, בהתאם לתפקיד. שכרם הממוצע של מומחים בכירים עלה בעשור האחרון בשיעור הגבוה ביותר - 83%.

מכיוון שהמדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים, שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז - 41,400 שקל לעומת 33,400 שקל בהתאמה.

הדוח כולל מחקר מיוחד שבחן את אפקטיביות הרפורמות שנעשו ב-2011 כדי למשוך מתמחים ברפואה לפריפריה ולמקצועות במצוקה, ובפרט תוכנית המענקים. נמצא כי הרפורמות, שעלותן מוערכת בכ-2 מיליארד שקל, השפיעו במידה מועטה על משיכת מתמחים לפריפריה ולא נמצאה עדות מובהקת על משיכת מתמחים למקצועות במצוקה. תוצאות אלו מעלות סימן שאלה בנוגע לכדאיות ביחס לעלות.

מערכת החינוך: לעבוד פחות, ולהרוויח

במערכת החינוך הממשלתית היו בשנת 2019 כ-112 אלף משרות, בשכר ממוצע של 13.7 אלף שקל למשרה מלאה - שכר הגבוה ב-27% מהשכר הממוצע במשק באותה שנה. על פי הדוח, הרפורמות במערכת החינוך הגדילו את תקציב שכר עובדי ההוראה בעשרות אחוזים, וב-2019 הוא עמד על כ-38.6 מיליארד שקל. עם זאת, לא חל שיפור במיומנויות עובדי ההוראה, והם בין הנמוכים במדינות ה-OECD.

ישראל מובילה גם בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב מדינות ה-OECD. זאת בשל רכיב הוותק, שהוא הדומיננטי ביותר בקביעת שכרם. בנוסף, רכיב הוותק של המורים מהווה תמריץ שלא להתקדם לתפקידי ניהול.

עם זאת, שכר המורים אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. אם בוחנים בין שכרם בהשוואה לשכרם של עובדים אחרים בעלי השכלה על-תיכונית במשרה מלאה בישראל, הרי שהוא גבוה מאותו יחס (בממוצע) במדינות ה-OECD. זאת למרות שעובדי ההוראה בישראל עובדים משמעותית פחות שעות מעמיתיהם באירופה, בשיעור ממוצע של 23%-34%.
הדוח מצביע גם על חוסר חפיפה בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה במערכת החינוך - 96 ימי חופשה שנתיים לעובדי ההוראה, לעומת 21 בלבד להורים. הנושא הזה, המהווה כשל שוק, מביא לאובדן תוצר של מיליארדי שקלים בשנה למשק.

מערכת הביטחון: בקצה פירמידת הפנסיה

שיעורי המשרה במערכת הביטחון הם הגבוהים ביותר מכלל המערכות. הם נמצאים בממוצע של 100% משרה, והשכר משולם באופן גלובלי. על פי הדוח, הבדל זה עוזר לצמצם פערי שכר בין גברים לנשים, שלעיתים נובעים מפערים בעבודה נוספת.
עם זאת, הפערים בין שכר ה"צעירים" לשכר ה"ותיקים" במערכות הביטחון גבוהים מאוד. מקבלי השכר הממוצע הגבוה ביותר בגופי הביטחון נמצאים ביחידות הסמך של המשרד. מקבלי השכר הממוצע הנמוך ביותר הם משרתי הקבע הראשוני בצה"ל.

 
  

סכום תשלומי הפנסיה לפורש מצה"ל (בממוצע) עומד על 7.72 מיליון שקל (לא מהוון) - סכום גבוה יותר מהמשולם ביתר הגופים. בנוסף, פורשים מצה"ל מקבלים הגדלה בקצבתם ("הגדלות רמטכ"ל"). בחינת תקינות תשלום זה נמצאת כיום בדיון בבג"צ.

תשלומי הפנסיה התקציבית לגמלאי גופי הביטחון גבוהים במיוחד, וממקמים אותם בעשירונים העליונים של הכנסה מפנסיה, עם יותר מ-11 אלף שקל בממוצע. גמלאים קצינים בצה"ל, במשטרה ובגופים החשאיים זוכים לקצבה של כ-20 אלף שקל בממוצע, הממקמת אותם בעשירון העליון של הכנסות מפנסיה בכלל המשק.

עוד עולה מהדוח כי צה"ל לא יעמוד ביעד שנקבע על פי חוק שירות קבע (גמלאות) משנת 2016, הקובע כי עליו להתכנס לקצבה ממוצעת בגובה של 12 אלף שקל עבור קצינים שיפרשו משנת 2025 ואילך (במחירי 2015). כיום, הקצבה הממוצעת המשולמת לקצינים פורשים עומדת על 19,708 שקל, ורחוקה מאוד מהיעד המיוחל.

צרו איתנו קשר *5988