ישראל צריכה להחליט: ריבונות על כל אזרחיה או פרידה מהאוטונומיה החרדית

מי שחרד לגורל המדינה חייב לפעול עכשיו להכפפת כלל האוכלוסייה לריבונות מוסדות המדינה • המצב הקיים, שבו הציבור החילוני סוחב על גבו את החברה החרדית, לא יכול להמשיך לאורך זמן במדינה חפצת חיים

אוטובוס שהוצת בבני ברק / צילום: דוברות המשטרה
אוטובוס שהוצת בבני ברק / צילום: דוברות המשטרה

ישראלים רבים גילו לאחרונה כי מדינת ישראל מיישמת תוכנית אוטונומיה. למעשה, ללא כל החלטת ממשלה או הצבעה בכנסת, המדינה ויתרה על הריבונות שלה בחלק משטחי ארץ ישראל. לא, לא מדובר על אוטונומיה פלסטינית ביהודה ושומרון או מזרח ירושלים, אלא באוטונומיה חרדית במערב ירושלים, בבית שמש, באשדוד ובבני ברק.

האוטונומיה החרדית אינה חדשה. כבר בפברואר 1948, למרות הסכנה הקיומית למדינת ישראל, פטר ועד הפועל בראשות דוד בן גוריון כ-400 תלמידי ישיבה מגיוס. פטור זה תפח ב-1977 בעקבות ההסכם הקואליציוני של מנחם בגין עם אגודת ישראל, וכיום מדי שנה כ-50 אלף צעירים חרדים לא מתגייסים.

הפטור מגיוס הוא אולי ההבדל הבולט ביותר בין החברה החרדית והחברה החילונית, אך המחיר הכבד ביותר של האוטונומיה החרדית בא לידי ביטוי במישור החברתי כלכלי. בתי הספר החרדים, שעוברים על החוק ולא מלמדים לימודי ליבה, דנים את הציבור הזה לבערות שמגבילה את יכולתם להשתכר ולקיום אורח חיים של לימוד תורה וריבוי ילודה, בחסות המדינה, מתאפשר רק באמצעות הטלת מסים כבדים על האוכלוסייה הלא חרדית העובדת.

עד כמה נדיבה המדינה כלפי החרדים? לפי מחקר שעורך בימים אלה פורום קהלת לכלכלה עולה כי בעוד ש-60% מהיהודים הלא חרדים משלמים למדינה יותר מסים מאשר הם מקבלים, כ-90% ממשקי הבית החרדים מקבלים מהמדינה יותר הטבות מהמסים שהם משלמים.

לפי נתוני בנק ישראל, משק בית חילוני משלם בממוצע כ-2,800 שקל יותר מסים ישירים לעומת משק בית חרדי ממוצע. במקביל, לפי עיבודי המכון הישראלי לדמוקרטיה, משק בית חילוני מקבל כ-1,000 שקל פחות קצבאות מהמדינה.

המשך המצב יוביל לאובדן של שליש מפוטנציאל הצמיחה

לאורח החיים החרדי יש גם משמעויות מקרו כלכליות. משרד האוצר מעריך כי המשך ההתנתקות של החברה החרדית מהמדינה יתבטא באובדן של שליש מפוטנציאל הצמיחה של מדינת ישראל תוך 50 שנה. בציבור החרדי טוענים כי בזכותם נשמרת הרוח היהודית, אך עם רוח לא הולכים למכולת, וכאשר החרדים הולכים בעצמם למכולת, הם עושים זאת בעזרתו הנדיבה של הציבור הלא חרדי.

משבר הקורונה חשף עוד יותר את עומקה של האוטונומיה החרדית. לדוגמה, עד אוקטובר 2020 נדבקו בבני ברק בנגיף הקורונה כ-17,127 איש, והוטלו בה רק 2,578 קנסות; בעוד בתל אביב, שבה נדבקו לאורך תקופה זו כ-829 חולים בלבד, הוטלו 14,118 קנסות, כלומר פער של פי 100 באכיפה.

למעשה, לאורך השנה האחרונה המשטרה כמעט ולא התערבה בנעשה בתוך ערים ושכונות חרדיות ואפשרה למוסדות הלימוד החרדים להמשיך בשגרת יומם. רק לאחר ביקורת נוקבת התבצעה לאחרונה אכיפה יותר משמעותית בבני ברק, ולוותה במחאות של רבים בחברה החרדית ובנזקים לנפש ולרכוש.

בסירובם להישמע להוראות הבידוד הם לא פגעו רק בעצמם. התחלואה העודפת בציבור החרדי משיתה על החברה כולה עלויות עצומות ומעמיסה על בתי החולים גם מחוץ לריכוזי החרדים להתמודד עם מציאות שעולה בחיי אדם, שלא לדבר על המחיר הכלכלי, הנפשי והחברתי שמושת על כלל החברה הישראלית בגלל אי הרצון לאכוף את חוקי המדינה בריכוזי התחלואה החרדים.

מדעני מדינה מגדירים מדינה כקהילה התובעת לעצמה בהצלחה את השימוש באלימות בתוך שטח נתון. הכוונה היא שבתוך המדינה המשטרה היא הגוף היחיד שמוסמך להפעיל אלימות בכדי לאכוף את החוק והסדר.

אירועי החודשים האחרונים מראים כי המדינה בוחרת שלא להשתמש במונופול על האלימות שיש לה בשטחי האוטונומיה החרדית. בחוסר נכונותה של מדינת ישראל להפעיל את מרותה בישובים כמו בני ברק או שכונות כמאה שערים, המדינה מודה, הלכה למעשה, שהיא אינה הריבון במקומות אלו.

אם המדינה הייתה הריבון, ראש הממשלה לא היה נדרש להתחנן בפני הרב קנייבסקי לסגור את תלמודי התורה - אלו היו נסגרים תוך ציות לחוקי המדינה, או לאחר פעולות אכיפה של המשטרה.

לפני שנים אחדות, במהלך העימותים בין החרדים לציבור הדתי והחילוני בבית שמש, שר הפנים לשעבר מר אלי ישי שלל את הקריאה לפצל את בית שמש לעיר חרדית ועיר לכל השאר. עיר ללא חילונים, אמר ישי, תיוותר ללא הכנסות עצמיות, ללא תקבולי מיסים מקומיים וללא אזורי תעשייה. תפקידם של החילונים בחלוקת הנטל ברור - עליהם לעמול ותפקיד החרדים להתפלל שיהיה לחילונים שכר בעמלם.

האבסורד במצב העניינים הנוכחי לא חמק מעיניהם של רבים בחברה החרדית, שבחרו להפנות עורף לשאיפות האוטונומיה של מנהיגי החברה החרדית. חרדים רבים היום כן עובדים ומיעוט גדל והולך בוחר להתגייס לצבא, ללמוד באוניברסיטה ולציית לחוקי המדינה - בזמן משבר הקורונה וללא קשר לקורונה.

מדינת ישראל ניצבת בפני צומת דרכים ועליה לקבל החלטה. האפשרות הראשונה היא שהמדינה תחיל במלואה את הריבונות הישראלית על כל שטחיה - כולל הערים והשכונות החרדיות - תוך מתן שוויון חובות וזכויות לכל אזרחיה.

אך אם הציבור החרדי לא מוכן לקבל את חוקי מדינת ישראל, יש לשקול ברצינות הקמתה של מדינת הלכה חרדית לצידה של מדינת ישראל. בכל אחת מהאפשרויות, יש שיקרעו קריעה ויש שיברכו על המוגמר. 

הכותבים הם חוקרים בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה

צרו איתנו קשר *5988