אילת סגורה, והישראלים מסתערים על הצימרים: "כאילו ירו קליע מתותח"

נתוני התחלואה הקשים באילת לא מאפשרים לפתוח את המלונות, והעירייה מציעה סגר ממוקד של שבוע על העיר • בינתיים הביקוש לצימרים בשיא, ובענף בטוחים שתיירות הפנים היא התשובה למשבר

אילת בימי קורונה / צילום: סי מדיה
אילת בימי קורונה / צילום: סי מדיה

כשאזרחים רבים "כלואים" במדינות שלהן, בין אם לאור סגירת שמיים או לנוכח מדיניות נוקשה של הכנסת תיירים למדינות אחרות, יש תעשייה שאמורה להרוויח מזה, או לכל הפחות למזער את הנזקים הקשים שהיא - ותעשיית התיירות - ספגו.

בהנחה כמובן שמתקני התיירות פתוחים לקהל בתו סגול מחמיר בדרגה כזו או אחרת - המלונות, שחלקם בקרוב יסגרו שנה של חוסר פעילות - משוועים לתיירי הפנים, שמצידם משוועים לחופשה. וכשהכסף נשאר בארץ, הוא יכול לא רק לשמש לרכישת מכוניות מיד שנייה (השוק משגשג מסתבר) אלא גם לרכישת חוויות באמצעות חופשה. כולנו זקוקים לאחת כזו.

באילת קיוו כי עם סיום הסגר יחזור מודל האיים הירוקים שיאפשר את פתיחת המלונות בעיר, אלו שמהווים את עיקר הפרנסה לתושבים - אלא שנתוני התחלואה באילת מונעים זאת. והעיר שרויה במשבר. רעיון שהציעה עיריית אילת הוא להטיל סגר של שבוע על העיר, במטרה להוריד את נתוני התחלואה ולהחזיר את מתווה האיים הירוקים אותו מגדירים בעירייה כ"הצלחה כבירה".

ההצלחה המדוברת היא לא רק הודות לתיירים שהגיעו מכל הארץ בשבועות הספורים בהם פעל המתווה, אלא גם ליכולת לשלוט על הכניסה בעיר בה הוצבו מחסומים ורק מי שביצע בדיקה הורשה להיכנס. כעת, אומרים בעירייה, כל אחד רשאי להיכנס לאילת ו"זאת הסיבה לעלייה בתחלואה". עוד בונים על כ-4 מיליון האזרחים הישראלים שמחזיקים בתעודת המתחסן - שיוכלו לבקר בעיר ולאושש את כלכלתה. ובינתיים, אילת חזרה להיות עיר רפאים, שיעורי האבטלה זינקו מחדש והנשענים על תעשיית התיירות בקיפאון כלכלי.

עד כמה הציבור צמא לחופשה, יכולים ללמד העוסקים בתיירות כפרית. "זה נראה כאילו ירו קליע מתותח. הצימרים בתפוסה מלאה", אומר עודד פורת, מנהל אגף תיירות גולן. "הביקוש דומה לתגובות שחווינו אחרי הסגרים הקודמים, ועכשיו תוסיפי לזה את החרמון המושלג ואת החורף האביבי כשהכול ירוק והטבע בשיאו. הכוחות חוזרים ואנשים מחייכים".

מרב עמית, מנהלת התיירות במועצה האזורית הערבה התיכונה, מגדירה את הביקוש לחדרי האירוח והחאנים כ"עצום", כשהיא מציינת שלמרות זאת המחירים נשארו ברמת המחירים של השנה שעברה. אווירה דומה משדרת גם בת חן ישועה, מנכ"לית רשת מלונות מטיילים: "הציבור הישראלי צמא לחופשה ואנו בהחלט מרגישים את זה במרכז ההזמנות.

"אנחנו רואים כי קיימת עלייה מתמשכת בדרישה לתיירות תוכן, הבאה להיות חלק מהתרבות המקומית. בתוך התהליך הזה, המרחב הכפרי מקבל ערך הולך וגדל בתפקיד של חיבור אנשים לאדמה ולטבע. אנו מקווים כי מגמה זו תימשך ותלווה עוד שנים רבות. עם זאת, חשוב להדגיש כי אי הבהירות הממשלתית בכל הנוגע לענף ממשיכה להקשות על כל העוסקים במלאכה. בעוד שהממשלה דנה על הסכמי תיירות עם יוון ושאר מדינות, את ישראל המדינה משאירים מאחור, וזה גורם לנו נזק לא פשוט".

ההסכם המתגבש עם יוון שיאפשר לישראלים לנפוש מעבר לים מגביר את התסכול של המלונאים, שמסתכלים בקנאה על המתרחש בענף התיירות הכפרית. גם הם רוצים ליהנות מהכסף שנשאר בארץ ומהצמא לחופשה. חלקם החליטו לפתוח, ואחרים מחכים לאישור רשמי.

הישענות על תיירות הפנים אינה רק השאיפה של המלונאים בישראל. במדינות העולם מבינים את חשיבותה של תיירות הפנים ככזו שיכולה לאושש את התעשייה המקרטעת של התיירות. כך למשל בסין מציינים בסוף השבוע הזה את חגיגות ראש השנה, תזמון מצוין לחופשה. לפי נתוני חברת המידע GlobalData, בפעם האחרונה שנחגג ראש השנה הסיני בצורה "נורמלית" - קרי ב-2019 - נרשמו 999 מיליון טיולים של סינים בתוך ארצם למטרות של ביקור קרובי משפחה או מכרים.

נתח החופשות מן הסוג הזה היווה כשליש מכלל טיולי הפנים שהיו בתוך סין בתקופה הזו. בשנת 2020 נרשמה ירידה של 26% בכמות הטיולים לאור מגבלות המגפה שהייתה בשיאה, אלא שבסוף 2020, לקראת חודש דצמבר, חלה התאוששות בביקוש לטיולים בתוך סין.

הממשלה, שזיהתה את הרצון לנפוש, לא הטילה מגבלות תנועה אבל לקחה מקדם זהירות דרך חובת ביצוע בדיקות ובידוד בחלק מהאזורים במדינה. בחלק מהמחוזות ניסו לעודד את התושבים לתייר בגבולותיהן דרך תמריצים שכללו שוברים לאתרי תיירות: בעיר Hangzhou הציעו למהגרי הבודה שוברים בשווי של 1,000 ין (כ-155 דולר) ובעיר Yiwu הכניסה לאתרי תרבות ובילוי הייתה חינמית. בערים אחרות הוצעו קופונים לקניות או למסעדות.

מה שעוד נלקח בחשבון הוא סקר שנערך בקרב התושבים הסינים באשר למצבם הפיננסי בעקבות המגפה. ממצאי הסקר הצביעו על שיפור במצב הכלכלי, לפי 47% מהנשאלים. את הדחף לטייל מממשים הסינים בטיולי פנים, בעיקר ברדיוס הקרוב למקום מגוריהם וביחד עם קרובים, וכך הכלכלה המקומית מרוויחה.

גם ברוסיה, שהייתה יצואנית תיירים למדינות כמו יוון או תאילנד, מצפים לגידול בתיירות הפנים בשיעור של 15%-20% במהלך 2021. בהנחה שלא יהיו סגרים, מעריכים במשרד התיירות הרוסי כי יירשם גידול בתיירות הפנים, כך שעד 2022 היא תחזור לממדים של לפני המגפה. גם שם מתחילים במאמצים לעידוד תיירות הפנים, בדומה למאמצים שנעשים גם בתאילנד, מדינה שנשענת על תיירות כמשאב כלכלי קריטי ושיודעת שהיא לא תוכל לקלוט תיירים ממדינות שונות כמו בעבר.

גם שם מבינים שתיירי הפנים הם העוגן. באי פוקט יוצאים בקמפיין שימשוך אזרחים תאילנדים להגיע לנפוש באי ולהחליף את התיירים שכל כך חסרים. בפוקט מקווים שהתאילנדים יבואו לאי שהתברך במשאבי טבע וב"אנשים נחמדים במיוחד".

צרו איתנו קשר *5988