האם החיסונים עובדים ואיך עושים מבצע מוצלח: העולם מתבונן על ישראל בסקרנות

הניסיון שנצבר בישראל עקב שיעור המתחסנים הגבוה מביא אמצעי תקשורת ומומחים בעולם להסיק מסקנות ותובנות על החיסונים, ניהול המבצע וההתנהלות מול האזרחים • מומחים מציעים ללמוד מהסכם שיתוף הנתונים הישראלי, ולא לתת את המידע לחברות התרופות ללא תנאי

מתחסן בנתיבות בתחילת החודש / צילום: Reuters, AMIR COHEN
מתחסן בנתיבות בתחילת החודש / צילום: Reuters, AMIR COHEN

אחת הידיעות הפופולריות ביותר באתר המגזין הגרמני "דר שפיגל" בשבוע האחרון עסקה בהתפרצות קורונה "מסתורית" בבית חולים בעיר ביירוית, שאירעה אף שרוב הצוות הרפואי במקום התחסן נגד קורונה. "מדוע אפשר להידבק גם אחרי החיסון הראשון? מידע מישראל מסייע לענות על השאלה", הכריזה הכותרת, ובתוך הידיעה פירטו הכותבים את הניסיון שנצבר מישראל, שבה אירעו מקרים רבים של הדבקה דווקא בשבוע הראשון שאחרי קבלת המנה הראשונה של החיסון, לפני ההגנה החלקית שהוא מקנה למחוסנים ולפני המנה השנייה.

לאן נעלמו החיסונים של מודרנה שישראל קיבלה?

כמו ידיעה זו, כלי התקשורת ומומחים באירופה מסתכלים בשבועות האחרונים על ישראל כמוקד עולמי להפקת לקחים. מבצע החיסונים הישראלי הוא המקיף ביותר בעולם מבחינת השיעור באוכלוסייה, והניסיון שנצבר כעת בישראל יכול לשמש גם כדי לשפר את מבצעי החיסון המתוכננים באירופה ברגע שיושגו מספיק מנות, למנוע הדבקות במהלכו, לדעת למה לצפות מבחינת תופעות לוואי ולעמוד על הדינמיקה שעשויה להיות מושא לחיקוי במדינות אירופה בקיץ הקרוב.

בשלב זה, הדיווחים על "ההצלחה הישראלית" בעצם חיסון והגעה לחלקים גדולים מהאוכלוסייה פינו את מקומם לשאלה אם הם עובדים. "חדשות טובות מישראל", כתב השבוע אתר מגזין "נייצ'ר", "חוקרים ישראלים רואים סימנים לכך שחיסונים נגד Covid-19 מסייעים להפחית את שיעורי ההדבקה והאשפוז של חולים מבוגרים, קרוב לשישה שבועות אחרי שהחל מבצע החיסונים של קבוצת גיל זו". התוצאות שפרסם מכון המחקר של "כללית" השבוע, לגבי יעילות של 94% על סמך מאות אלפי מבוטחים, התפרסמו ברחבי העולם. "האם החיסונים לקורונה יעילים? העולם מסתכל כרגע על ישראל כדי לענות על השאלה הזו", כתב השבועון הגרמני "די צייט".

אבל המומחים מחפשים לא רק את ההצלחה הישראלית, אלא כל לקח שניתן ללמוד מהנעשה בארץ. כאמור, אחת התופעות המרכזיות שאליה שמו לב באירופה היא שבישראל דווקא נרשמה עלייה בשיעור ההדבקה בקרב המתחסנים בימים הראשונים שאחרי קבלת החיסון. חוקרים בריטים שעיבדו נתונים שפרסמו קופות החולים הישראליות על חצי מיליון ישראלים שקיבלו את המנה הראשונה, אמרו ל"גרדיאן": "להפתעתנו, מספר מקרי הקורונה עלה באופן משמעותי החל מקבלת החיסון ועד בערך היום השמיני - פחות או יותר עלייה של פי שניים".

"אנחנו לא יודעים להסביר את העלייה הזו", אמר החוקר המוביל, פרופ' פול האנטר מאוניברסיטת "איסט-אנגליה", "ייתכן שהיא קשורה לכך שמי שקיבלו את החיסון היו פחות זהירים לגבי ההתנהגות שלהם מהרגע שקיבלו את הזריקה". אחרים ניסו להסביר לציבור האירופי כי ייתכן שעצם ההתכנסות הכרוכה במבצעי חיסון המוניים מהווה סכנה. "הדבקה נגיפית עלולה להתרחש במרכזי החיסון עצמם", נכתב בניתוח של סוכנות הידיעות "בלומברג" על "הלקחים שניתן ללמוד מישראל". "אתרי החיסון צריכים להיות גדולים ומאווררים היטב כדי להקטין את ההסתברות של הדבקה בזמן קבלת החיסון".

מהי יעילות המנה הראשונה?

לקח אחר שניסו להפיק בבריטניה על סמך הנתונים הישראליים הוא לבדוק את יעילות מתן מנה ראשונה בלבד. בריטניה קיבלה החלטה שנויה במחלוקת לעכב את המנה השנייה של חיסוני הקורונה בעד תשעה שבועות אחרי המועד שנדרש, בגלל המחסור החמור בהם. אותם חוקרים בריטים שביצעו אנליזה מחדש לנתונים הישראליים מצאו כי היעילות של חיסון "ביונטק-פייזר" בהגנה מקורונה בישראל "הייתה פחות או יותר אפס עד היום ה-14 אחרי קבלת המנה הראשונה. אבל אחרי יום זה, החסינות עלתה בהדרגה עד שהיא הגיעה ל-90% עד היום ה-21". החוקרים לא יכלו לבדוק מה קורה מנקודה זו והלאה, מכיוון שרוב הישראלים קיבלו מנה שנייה של חיסון, אולם הם טענו כי העובדה שיש הגנה משמעותית כבר מהיום ה-18, על סמך הנתונים מישראל, מצדיקה בדיעבד את ההכרעה הבריטית.

תובנה נוספת שהמומחים גיבשו על בסיס הניסיון הישראלי נוגעת לחלוקה-מחדש של מנות החיסון של ביונטק-פייזר, שיוצאים מהמפעלים באירופה כשהם ארוזים בקופסאות עטופות קרח יבש ומכילות אלפי מנות. "אחת הסיבות לכך שמבצע החיסונים בישראל הוא הצלחה טמונה בדרך האספקה שלהם לתושבים", כתב האתר "מדיקל ניוז טודיי", שגם הוא ניתח את הנעשה בישראל. "צוותים ישראלים פיתחו דרך לארוז מחדש מנות למגשים בגודל מגש פיצה, ועל ידי כך לשנע כמויות קטנות יותר ליעדים מרוחקים ושוממים", נכתב. הצוותים הישראלים, מציין האתר, הצליחו ליצור מיני-מגשים של 100 מנות בלבד. "פייזר אישרה את ההליך", נכתב.

האם לשתף מידע עם פייזר?

תחום נוסף שבו המבצע הישראלי נבחן הוא בשיתוף המידע עם החברות ביונטק-פייזר. עד כה, זקפו כלי התקשורת העולמיים חלק גדול מהקרדיט לעובדה שישראל הצליחה להשיג מיליוני מנות חיסון בעוד יתר העולם נאבק עליהן בין השאר ל"שיתוף המידע" שישראל הבטיחה לחברות התרופות. כעת, לפי הודעת פייזר, היא בוחנת עסקאות דומות לשיתוף מידע עם מדינות נוספות, מה שהעלה את חשש המומחים מפני ההשלכות של מסירת נתונים. "החוזים הקיימים שקופים כמו בוץ", אמר ל"בלומברג" מומחה לחוק מאוניברסיטת ג'ורג'טאון.

למרות ההבהרות של ממשלת ישראל שלפיהן המידע יעבור "אנונימיזציה" וכי לא מדובר במידע אישי, אלא במידע שנאגר יחדיו, יש מומחים המציעים ללמוד מהניסיון הישראלי, ולא לתת את המידע לחברות התרופות ללא תנאים. השאלה היא בעיקר למי תהיה גישה למידע זה, שעלולות להיות לו השלכות עסקיות ברורות (כמו למשל בכל נושא המינונים הדרושים להגנה מספקת, שקשור למספר המנות שיסופקו). גם במקרה זה, היא נקודת הייחוס העולמית. "במה שהוא מבחן העולם האמיתי הנרחב ביותר עד כה", סיכם "ניו יורק טיימס", "ישראל הדגימה כי מבצע חיסון מקיף יכול לספק תוצאות מהירות ומשמעותיות, כשהיא מתווה לעולם דרך יציאה אפשרית מהמגפה".

התובנות מהניסיון הישראלי*

1. שיעורי ההדבקה והאשפוז בקרב קשישים יורדים 6 שבועות לאחר החיסון
2. היעילות של החיסון בהגנה מקורונה היא אפסית עד 14 ימים מרגע החיסון
3. ההימור הבריטי השתלם? החיסון הראשון מגיע ליעילות של 90% אחרי 18 ימים
4. עלייה בשיעור ההדבקה בקרב קבוצת המתחסנים בימים הראשונים לאחר החיסון
5. שיטת האספקה והשינוע של מנות החיסונים היא קריטית ביכולת לחסן בשיעורים גבוהים
6. ישראל הצליחה לאלתר משטחים קטנים של מנות בגודל של מגשי פיצה וכך להגיע לפריפריה
7. להגיע להסכמי שיתוף נתונים עם היצרניות כדי למקסם את הדיל עימם

*לחיסון של פייזר-ביונטק בלבד

צרו איתנו קשר *5988