הישג בשנת קורונה: המשק התכווץ ב-2.4% בלבד, טוב מרוב המדינות

נתוני הצמיחה שפרסמה הלמ"ס לשנת 2020 מציגים ירידה נמוכה בתוצר בהשוואה לתחזיות, ומקטינים אפשרות להורדת ריבית • בליץ של רכישות רכבים לקראת סוף השנה הוביל להטייה חיובית של הנתונים

בנימין נתניהו וישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ, אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו וישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ, אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

נתוני הצמיחה לשנת 2020 הם הגרועים מאז 1950, אז החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את נתוני צמיחה של הכלכלה הישראלית. משבר הקורונה הלם במשק, פגע בענפים שלמים, הרס את פרנסתם של רבבות וריסק את ההוצאה לצריכה פרטית. ועדיין יש "אבל" - לא אחד אלא רבים.

קודם כל, כי הנתון שפורסם פחות גרוע מהחזוי. לפי האומדן של הלמ"ס ירד התוצר של המשק ב-2020 ב-2.4% בלבד. מדובר בנתון טוב בהרבה לעומת תחזית בנק ישראל שצפה כי התוצר צפוי להתכווץ ב-3.7%. בנוסף, המשק התכווץ בשיעור נמוך בהרבה בהשוואה למדינות ה-OECD (ראה טבלה). יחד עם המדד שרשם בינואר ירידה מזערית של עשירית האחוז, נראה כי יורדת מהפרק אפשרות להורדת ריבית קרובה על ידי בנק ישראל. אם תימשך המגמה הנוכחית תירשם ב-2021 אינפלציה של 0.8% - קרוב מאוד ליעד של בנק ישראל.

במונחי תוצר לנפש רשמה ישראל ירידה של 4.1% ב-2020 לעומת ירידה ממוצעת של של 5.5% שצפויה במדינות המפותחות (OECD). למרות נתוני האבטלה הגבוהים שפורסמו השבוע והצביעו כי אחד מכל חמישה ישראלים הינו מחוץ לשוק התעסוקה, בכל זאת ניתן לפתוח את השנה הנוכחית בנימה אופטימית כאשר החששות להתכווצות חדה בהרבה התבדו לעת עתה.

 
  

הסגרים חנקו את הצריכה הפרטית

הנתון הקודר הבולט מבין אלה שפורסמו היום מתייחס להוצאה לצריכה פרטית, מנוע הפעילות העיקרי במשק, שירדה ב-2020 ב-9.4% (וב-11.1% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש). הירידה מוסברת כמובן בסגרים שהושתו על המשק.

לעומת זאת, היצוא הישראלי הפגין ב-2020 עמידות מרשימה ורשם עלייה מזערית של 0.6%. עמידות היצוא מחזקת את הרושם שענפים בולטים במשק ובראשם ההייטק לא נפגעו במשבר. ובעוד המסחר הקמעונאי, התיירות, התרבות והפנאי סופגים מכה קשה המשיכו מגזרים שלמים לשדר "עסקים כרגיל".

עוד תובנה מעניינת שעולה מהנתונים היא שהפעילות הכלכלית מתאוששת בקצב מהיר: התוצר לנפש כבר חזר לרמות משנת 2019, ונראה כי לפחות מבחינת נתוני הצמיחה משבר הקורונה יזכיר בסופו של דבר צורת V (בניגוד למשברים קשים יותר בצורה U או L).

הפיניש המוצלח בשוק הרכב

חלק מרכזי בנתוני הצמיחה קשור להקדמה של רכישות כלי רכב לרבעון הרביעי, כאשר משקי הבית התכוננו להעלאת מס על יבוא כלי רכב בתחילת 2021 והקדימו את הרכישות. נתונים אלו השפיעו בצורה משמעותית על נתוני הרבעון הרביעי ועל השנה כולה. התוצר בנטרול השפעת הגידול במסים בשל העלייה ביבוא כלי הרכב עלה ב- 2.7% - נתון זה משקף יותר נאמנה את קצב הצמיחה של המשק בכך שהוא מחליק את ההשפעה הנקודתית, אך המשמעותית, של הקדמת הרכישות.

"הנתון המרתק בעיני הוא שבניכוי עונתיות, התוצר ירד רק 0.4% ברבעון האחרון של 2020 לעומת הרבעון האחרון של 2019", אמר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות בשיחה עם גלובס. "בהתחשב בסגרים והמגבלות ששררו במהלך השנה שעברה, זו תוצאה מכובדת בהחלט, בפרט אם משווים את התוצאות לביצועי משקים מפותחים אחרים.

"עם זאת, כדאי בכל זאת לצנן מעט את ההתלהבות", מסייג מנחם. "ההשקעה בבנייה למגורים התכווצה ב-7.9% אשתקד, וזאת כשיום קודם אנו מתבשרים על עלייה של 4% במחירי הדירות במשק בשנה האחרונה. אם בסעיף זה לא יחול שיפור בשנים הבאות עלול הדבר לפעול לחוסר היצע. בנוסף, עוצמת השקל הכבידה על היצוא הכולל ולמרות שהוא עתיר טכנולוגיה מתקדמת, נרשמה בו ירידה של כ-5% ברבעון הרביעי. כמו כן, שוק העבודה במצב קשה הרבה יותר ורק אתמול התבשרנו כי 19% מכוח העבודה האזרחי (ה'הגדרה הרחבה' של הלמ"ס) היו בלתי מועסקים במחצית השנייה של ינואר".

ועל כל אלו, כמובן יש להוסיף את תמונת הגירעון. הגירעון במגזר הממשלתי קפץ מ-42.7 מיליארד שקל ל-133.8 מיליארד שקל, ומשקלו בתוצר גדל פי שלושה. תוצר השנים הבאות יצטרך לתת מענה גם להחזרי החוב המוגדלים.

"ועדיין", מסכם מנחם, "בהתחשב בחששות מהסגר השלישי, שהחל בשלהי התקופה, ובהינתן שגם היציאה מהסגר השני לא הושלמה למעשה - מדובר בתוצאות מעודדות".

צרו איתנו קשר *5988