אסון אקולוגי שחור: זפת נפלטת לחופי ישראל, מבצע הניקיון החל

ביממה האחרונה נפלטים אלפי טונות של זפת לחופי ישראל, ופוגעים בסביבה הימית ובבעלי החיים • בשל הקושי הרב לאתר את הגוף שגרם לזיהום, פנה המשרד להגנת הסביבה לקרן לזיהום ים בבקשה למשוך באופן מיידי כסף למימון מבצע הניקיון

צב מכוסה זפת / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים
צב מכוסה זפת / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים

אירוע "זפת בסערה" נמשך. ב-24 השעות האחרונות נפלטים אלפי טונות של גושי זפת - נפט גולמי שהתפרק והפך גושי, לאחר שנשפך אל הים. עם שוך הגשמים, צוותי רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות החלו במבצע הניקיון, שעה שגושי הזפת ממשיכים להיפלט לחוף. ההערכה כעת היא שמקורם של גושי הזפת הוא בפליטה של נפט מכלי שיט שעבר מול חופי ישראל.

גושי הזפת הרבים התגלו אתמול מחופי מטה אשר בצפון ועד חופי בת ים וראשון לציון. מדובר בזפת טרייה המאיימת על בעלי החיים והטבע בסביבה הימית האקולוגית הרגישה. ההערכה היא כי יש עדיין זפת בים והיא ממשיכה לנחות בחופים.

חרדון מצוי שנפגע מזפת / צילום: אייל כהן רשות הטבע והגנים
 חרדון מצוי שנפגע מזפת / צילום: אייל כהן רשות הטבע והגנים

נחיתות של זפת תועדו עד כה בחופי 16 רשויות מקומיות בישראל: המועצה אזורית מטה אשר, עכו, חיפה, טירת הכרמל, חוף הכרמל, ג'יסר א-זרקה, חדרה, עמק חפר, חוף השרון, נתניה, הרצליה, תל אביב, בת ים, ראשון לציון, אשדוד, וחוף אשקלון שבו התגלו הבוקר נחיתות זפת. כל הרשויות המקומיות החופיות קיבלו מהמשרד להגנת הסביבה הנחיה ליישם תוכניות החירום המקומיות ולהיערך לניקוי היום, ככל שהסערה תשכך.

חוף דור, חרדון מצוי חי מרוח בזפת / צילום: אייל כהן רשות הטבע והגנים
 חוף דור, חרדון מצוי חי מרוח בזפת / צילום: אייל כהן רשות הטבע והגנים

לפי רשות הטבע והגנים, מדובר בזיהום נפט מסיבי, כאשר עיקר הפגיעה שאותרה עד כה, הנה בחופי גלים, דור הבונים וים גדור. במסגרת עבודות הניקיון הנמצאות בראשיתן, עובדי רשות הטבע והגנים מצאו שחף שנלכד בזפת וחילצו אותו מהים ושני צבי ים קטנים שגופם נעטף בזפת. הצבים והשחף פונו לטיפול רפואי בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי לאחר שקיבלו טיפול ראשוני בשטח. בשלב זה, אין הערכה לגבי כמות בעלי החיים שנפגעו בים וביבשה כתוצאה מהאירוע.

צב שנפגע מזפת לאחר שנוקה / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים
 צב שנפגע מזפת לאחר שנוקה / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים

אירוע מורכב, הערכת נזקים כוללת תתבצע בתום הסופה

תוכנית החירום הלאומית לטיפול בתקרית זיהום ים בשמן (תלמ"ת) אשר אושרה בממשלה ומתוקפה פועל המשרד להגנת הסביבה באירועים מסוג זה, הגדירה 3 רמות (TIER) לתגובה לאירועי זיהום ים וחופים. המשרד להגנת הסביבה הגדיר את האירוע כ"בין-מקומי" ברמה TIER 2B - באירוע כזה, לא ידוע מקור הזיהום ופעולות הניקוי מבוצעות על-ידי בעלי תוכניות החירום המקומיות שנפגעו מהזיהום, בהנחיית היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה.

יונה עם רגליים מכוסות זפת / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
 יונה עם רגליים מכוסות זפת / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

באירוע מסוג זה, כאשר לא ידוע מקור הזיהום שכן איתור כלי השיט שככל הנראה פלט את הנפט, הוא מאוד מורכב, פעולות הניקוי מבוצעות על-ידי בעלי תוכניות החירום - בעיקר הרשויות המקומיות החופיות. אך בניגוד למצב שבו יש מקור ידוע, שאותו ניתן לתבוע על הוצאות ניקוי, במצב הנוכחי אין מקור זיהום, ולכן גם אין מקור לתביעה ולשיפוי בגין הוצאות הניקוי.

צב מכוסה זפת / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים
 צב מכוסה זפת / צילום: דוד חלפון, רשות הטבע והגנים

על כן, השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הנחתה את יו"ר הנהלת הקרן למניעת זיהום ים ומנכ"ל המשרד, דוד יהלומי, לפנות לחברי הקרן למניעת זיהום הים כדי לעשות שימוש בסעיף התקציבי המאושר למימון פעולות ניקוי במקרי חירום. "האירוע הנוכחי עונה לקריטריון זה ובהתאם למטרות הקרן", מציינת השרה גמליאל, "ומשום כך ניתן לסייע תקציבית לרשויות המקומיות שישלימו את ביצוע הניקוי על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה".

בקרן למניעת זיהום ים, ישנה כיום יתרה של כ-35 מיליון שקל, ובהם 15 מיליון שקל "צבועים" לצורך טיפול באירועים יוצאי דופן שאין להם כתובת. יחד עם זאת, הצבירה השנתית של הקרן הולכת ויורדת עם השנים. הכסף המופקד בקרן נועד בכדי לטפל במפגעים דוגמת זה המתחרש כעת בחופי ישראל, לצד היערכות לטיפול במפגעים שונים דוגמת שפך קונדנסט מאחת מאסדות הגז הפועלות בישראל. מדיון שנערך לאחרונה בכנסת, עולה כי ב-2019 לא גבה המשרד להגנת הסביבה כלל קנסות מגורמים מזהמי ים, מקור הכנסה נכבד של הקרן. אסדות ומתקני הפקת גז המזרימים לים תוצרים תחת היתר, אך בניגוד למסופי פריקה של גז ונפט, אלו אינם מעבירים כספי אגרות לקרן, בשל היעדר תקנות בנושא, שכן המחוקק טרם הסדיר זאת.

פטריה מכוסה זפת / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
 פטריה מכוסה זפת / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

הערכת נזקים כוללת, תתבצע בתום הסופה. ברשות הטבע והגנים חוששים כעת שהזפת תחדור לקרקע, ומנסים לאסוף אותה מפני השטח. "בשמורת דור הבונים ערך הטבע הרגיש ביותר הנו טבלאות גידוד (משטח סלעי ש גלי הים כרסמו בו עד לגובה פני הים הממוצע, ש.א). בגלל סערת הים שעדיין נמשכת, מוקדם להעריך את הנזק כיוון שהמים עדיין מכסים את טבלאות הגידוד. הדאגה הגדולה ביותר הנה שהזפת תדבק אליהם ותפגע בהם. ביום ראשון כשהים ירד, נוכל לדעת את מידת הנזק. החילזון צינוריר הבונה, שמסייע בהגנה על החוף והמצוק שמעליו באמצעות חומר שהוא מפריש, כמעט ונעלם כליל ולא נצפה באזור ב-25 השנים האחרונות. אבל בסקר חדש של רשות הטבע והגנים, התגלו חלזונות כאלה בכמה אזורים בארץ. אנחנו מאוד חוששים שהזפת תהרוג אותם".

התצטברות זפת על החוף / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
 התצטברות זפת על החוף / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

ביממה האחרונה, החלו אזרחים להתנדב למבצע הניקיון, שעשוי להיערך במשך מספר ימים. עמותת אקואושן בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, מובילה ומפעילה את הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים. מתנדבים מארגונים כמו אנשי הים התיכון הצטרפו ליוזמה והם פרוסים היום בשטח בחופים השונים ומובילים את פעולות הניקוי. מבצע גיוס המתנדבים, עדיין נמשך, דרך עמותת אקואושין ומוקד רשות הטבע והגנים

ד"ר מיכל שטרן רכזת הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים בארגון אקואושן, מסבירה כי הניקוי עצמו הוא ידני, מפני שלא ניתן לאסוף את הזפת יחד עם החול באמצעים מכניים, כדי לא לפגוע בסביבה החופית ובבלי החיים המצויים בה. לדבריה, "לא ברור עד מתי יארך מבצע הניקוי, נכון לעכשיו זפת ממשיכה להפלט בחופים. במהלך סוף השבוע מתוכננים להימשך סקרי חוף כדי להעריך את מצב הזפת החופים שמשתנה כל הזמן בהתאם למזג האוויר. אנחנו מבקשים מכל מי שפנוי להצטרף לקבוצות הניקוי ולהיות חלק מהמאמץ הלאומי לניקיון החופים. אם לא ננקה זאת אנחנו נראה בעלי חיים נפגעים וחופים ישארו מזוהמים".

לגושי הזפת הרבים, מצטרפים גם חלקיקי פלסטיק שביכולתם לפגוע בבלי החיים ובסביבה האקולוגית. במרכז מחקר סביבתי חיפה, מספרים הבוקר כי "חופי הים מלאים גושי זפת ושיירי פלסטיק בהיקפים שלא ראינו. אסון אקולוגי שחור, פועל יוצא של שימוש בנפט ותוצריו. המחדל ששטף את החופים שלנו - לאורך קילומטרים ארוכים צריך להדליק נורה אדומה מהבהבת על הצורך למצוא פתרון ארוך טווח להתמכרות לנפט. החוף זועק בריחות חריפים וחמוצים של נפט. בעלי חיים על החוף ואנשים שהגיעו לחוף כדי לעשות ספורט נפגעים מהמחדל, וזה עוד לפני שבדקנו מה קורה בתוך רצועת הים. אנחנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה להכריז על חירום-חופים ולטפל בשפך ולאתר את מקור הזיהום".

צרו איתנו קשר *5988