גז טבעי | פרשנות

מיליארד שקל למדינה בתמלוגים וירידות מחירים: הגיע הזמן לפרק כמה מיתוסים על מתווה הגז

השבוע דיווח משרד האנרגיה כי המדינה קיבלה מיליארד שקל כתמלוגי גז ב־2020 • ניצלנו את ההזדמנות כדי לבדוק מה נשאר מכל האיומים המפחידים וההבטחות המפליגות שפוזרו ביד רחבה בימי המאבקים הסוערים בעשור הקודם • 5 מיתוסים - ושברם

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

מיליארד שקל קיבלה מדינת ישראל ב-2020 מבעלי הזכויות במאגרי הגז שלה תמר ולוייתן. כך גילה דוח שפרסם השבוע משרד האנרגיה. ממצא לא פחות מעניין הסתתר בין השורות בדוח: מחיר הגז ממאגר תמר ירד בשנת 2020 ב-10.4% (במונחים שקליים). נדמה שהדוח הזה מגיע בשעה שענייני הגז איבדו מעדיפותם בסדר היום הציבורי אחרי כמעט עשור של סערות שחוללו כאן. זו יכולה להיות הזדמנות לבחינת ביניים של כמה מהמיתוסים שהתקבעו סביב הגז בשנים האחרונות.

1. "לא תהיה תחרות. המחירים לא יירדו" 

המחיר המופרז שמשלמת חברת החשמל על הגז שהיא רוכשת ממאגר תמר מאז שנת 2013 תדלק בשנים האחרונות מאבקים חברתיים, אינספור מאמרים נוקבים ולפחות דוח מקיף אחד של מבקר המדינה. המחיר היה אמור להתחיל לרדת רק בשנת 2021 - נקודת הפתיחה (הראשונה) שנקבעה בהסכם בין חברת החשמל ליזמי תמר (כי מחיר הגז בהסכם צמוד למדד המחירים לצרכן האמריקאי בתוספת אחוז ריבית שנתית בשבע השנים הראשונות להפעלתו, אם אתם ממש רוצים לדעת).

מה גרם למחיר הגז מתמר לרדת שנה לפני הזמן? התשובה היא תחרות. חברת החשמל הקטינה משמעותית ב-2020 את כמויות הגז שהיא רוכשת מתמר במחיר הגבוה (6.3 דולר ליחידת חום) - ורכשה במקום זאת גז ממאגר "לוויתן" במחיר נמוך יותר של 4.79 דולר. ב-2021 המחיר צפוי להמשיך לרדת גם בזכות גז זול שחברת החשמל תוכל לרכוש משותפיו של תשובה ונובל בתמר, שמתחרים בלוויתן. תמר מוכרת גז לא רק לחברת חשמל וללקוחות האחרים היא מוכרת את הגז הרבה יותר בזול - לכן המחיר הממוצע של הגז ירד.

התחרות הורידה את מחיר הגז שמשלמת חברת החשמל ובעקיפין את תעריף החשמל שמשלמים הצרכנים. התחרות נוצרה בשני שלבים. בשלב ראשון נכנסה לשוק חברה זרה בשם אנרג'יאן, שקנתה מיצחק תשובה (בעל השליטה בקבוצת דלק) ומשותפתו נובל אנרג'י שני מאגרי גז קטנים - והתחילה למכור גז במחירים נמוכים בעשרות אחוזים מאלה של המונופול (בינתיים 'על הנייר' כי המאגרים הקטנים יפותחו רק ב-2022).

בשלב שני נוצרה תחרות גם בין שני המאגרים הגדולים - תמר ולוויתן, על-רקע משבר אמון בין תשובה ונובל לבין השותפים שלהם במאגר תמר. שני השלבים האלה בתחרות הם תוצאה של יישום מתווה הגז, אותו הסכם שנוי במחלוקת שאושר בממשלה באוגוסט 2015. הכנסת תחרות למשק הגז הייתה אחת משתי המטרות של מתווה הגז. המטרה הראשונה - והעיקרית - של המתווה הייתה פיתוח מאגר הגז לוויתן (שהחל לפעול כמתוכנן בסוף 2019).

אז בשורה התחתונה מתווה הגז הוריד את מחיר הגז לצרכנים. האם היו לממשלה דרכי פעולה טובות יותר לקדם את האינטרס הציבורי - כמו הלאמת המאגרים או הטלת פיקוח על מחירי הגז? על זה אפשר להתווכח.

האם הממשלה התקפלה ללא צורך, כשלא הכריחה את נובל לצאת מתמר לחלוטין ושלא כפתה על תשובה למכור את חלקו במאגר בפחות משש שנים? ייתכן. אבל לפחות לשאלה אחת יש היום תשובה חיובית: מתווה הגז השיג את מטרותיו ולו בצורה חלקית.

2. "הגז יכניס מאות מיליארדים לקופת המדינה"

לניפוח המיתוס על השווי האגדי של הגז הטבעי אחראים רבים. החל מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, שהבטיחו לא פעם הכנסות במאות מליארדים שעומדות לזרום לקופת המדינה, דרך אקטיביסטים כמו פרופ' ירון זליכה, שהכריזו "שיש לנו גז בשווי טריליון שקל" ועד ליצחק תשובה עצמו שדיבר על מציאת הגז במונחים של ימות המשיח.

השנה נכנס סופסוף התשלום הראשון לפי מס רווחי היתר, שהמדינה חוקקה בעקבות המלצות ועדת ששינסקי ב-2011. המס הזה צפוי להכניס לקרן היוחדת שהוקמה עבורו כ-200 מיליארד שקל עד שנת 2064(!) כך קובעת התחזית האחרונה שפרסמה בקיץ שעבר רשות המסים. 200 מיליארד שקל זה עדיין לא מעט כסף, גם כשתשלומו מתפרס על-פני 40 שנה.

צריך גם לזכור שמעבר למס רווחי היתר צפויה קופת המדינה להתעשר בעוד כמה עשרות מיליארדים מהתמלוגים וממס החברות שמשלמות למדינה שותפויות הגז. אלא שגם הסכום הזה צפוי להתעדכן בקרוב למטה כשברשות המסים יסיימו להכין תחזית עדכנית. מחיר הגז יורד כתוצאה מהתחרות והביקוש לגז בעשורים הקרובים צפוי להיות נמוך בהרבה מהתחזיות, כתוצאה מהכניסה המואצת של אנרגיות מתחדשות.

3. "הממשלה מבריחה מכאן משקיעים זרים"

טיעון קבוע של יזמי הגז, שבגללו הוכנסה למתווה הגז פסקת היציבות - התחייבות ממשלתית דרקונית לא לבצע שינויי רגולציה לעשר שנים שבוטלה על ידי בג"צ בעילה של חוסר סמכות. ביטול פסקת היציבות לא הבריח מכאן משקיעים זרים ומשקיעים חדשים נכנסו לשוק הישראלי למרות הרקורד הבעייתי כביכול של הממשלה.

4. "מונופול הגז הוא סכנה לדמוקרטיה"

האחראי העיקרי לניפוח המיתוס הזה הוא מכתב פנימי שהפיץ בדצמבר 2014 מי שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט. "גורם פרטי יחיד מרכז בידיו השפעה ללא תקדים על תשתית חיונית", הזהיר ליכט והוסיף כי מדובר ב"ריכוז עוצמה ברמה הכלל משקית", שיש לו "יכולת השפעה על תהליך קבלת ההחלטות במשק". החשש מכוחו המופרז של מונופול הגז הוציא לרחובות לא מעט ישראלים מודאגים להפגנות נגד מתווה הגז המסתמן.

תשובה זכה מאז לחיזוק משמעותי, כשאת שותפתו נובל אנרג'י החליפה שברון הגדולה פי כמה. חמש שנים מאוחר יותר נראה כי אם יש סכנה לדמוקרטיה מצד מונופול הגז - היא טרם התממשה בפועל. מתווה הגז בוצע כלשונו, מאגר לוויתן פותח בזמן ומונפול הגז אינו מצליח למנוע תחרות מצד יריבים עסקיים שפוגעים בהכנסותיו. לדמוקרטיה הישראלית יש היום סכנות בוערות יותר.

4. "לא יישארו לנו עתודות גז"

גם את זה היה לנו. בשנת 2012 הקימה הממשלה את ועדת צמח על רקע מאבק ציבורי שהובילו אישים כמו הגיאולוג יוסי לנגוצקי, שהזהירו שתשובה "הולך למכור את כל הגז וישראל תישאר ללא מלאי אסטרטגי לשעת חירום". נכון ל-2021 אין חשש שכל הגז יימכר: בתמר ובלווייתן יש עדיין מאות מיליארדי מ"ק (מתוך רזרבות של קצת פחות מטריליון), שאין להם קונה - וספק אם יימצא אי פעם. העולם משתנה ואנרגיות מתחדשות דוחקות את מקומו של הגז הטבעי (שתורם להתחממות כדור הארץ).

צריכת הגז באירופה כבר נמצאת במגמת ירידה וחזונו של שר האנרגיה שטייניץ להזרים לאיטליה גז בצינור - הופך ללא רלבנטי. אז לא רק שהגז של ישראל לא עומד להיגמר, ייתכן שבעוד מספר לא רב של שנים לא נצטרך יותר גז - וטוב שכך.