האב קיבל פיצוי כי העירייה שיתפה פעולה עם הגרושה מאחורי גבו

אנו מצויים כיום בעיצומה של תקופת הרישום למוסדות החינוך עבור שנת הלימודים הבאה, נושא המהווה מוקד סכסוך מרכזי עבור הורים גרושים רבים. לכן חשוב לדעת כי החוק קובע חזקה משפטית, על-פיה הורה מסכים לפעולתו של ההורה האחר ביחס לילדים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. הסכמתו של ההורה, גם אם ההורים גרושים, לא חייבת להינתן מראש ובמפורש, אלא ניתן גם להסיקה בדיעבד ובמשתמע.

הוראות חוק אלה מנוצלות לא פעם לרעה, מאחר שהן מאפשרות לכאורה להורה גרוש, לפעול לרישום או העברת הילד ממוסד חינוך אחד למשנהו ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש מההורה האחר, וכך לקבוע עובדות בשטח שקשה לשנותן בדיעבד מבלי לפגוע בילד.

משום כך הוציא משרד החינוך חוזר מנכ"ל, שכותרתו "רישום והעברות תלמידים - רישום למוסדות חינוך: המלצות להתמודדות עם בעיות של רישום כוזב לגני ילדים ולבתי ספר", במסגרתו הומלץ לרשויות המקומיות לקבל אסמכתאות ומסמכים שונים בעת רישום ילדי הורים גרושים לבתי הספר, כדי לוודא את מעורבות ההורה האחר ברישום.

בשנים האחרונות הוגשו שתי תביעות נזיקין על-ידי אבות נגד הרשויות המקומיות או מוסדות החינוך, אליהם נרשמו הילדים על-ידי אימותיהם מאחורי גבם. האבות טענו כי לא רק האמהות אשמות בפעולתן חסרת תום-הלב, אלא גם הרשויות, ששיתפו עימן פעולה בעקיפין, כשהתרשלו מלברר ולוודא את הסכמת האב.

בתביעה הראשונה עמד האב ביום האחד בספטמבר בשער בית הספר ביבנה, כדי ללוות בהתרגשות את בתו ליומה הראשון בכיתה א', אך זו לא הגיעה. רק אז גילה האב לתדהמתו כי אמה של הבת עברה להתגורר בחודש אוגוסט בחיפה ללא ידיעתו, והעבירה גם את רישומה של הבת לבית הספר בחיפה.

האב פנה מיידית לבית המשפט לענייני משפחה, כדי להשיב את הבת למגוריה וללימודיה בעיר יבנה, והגיש בנוסף תביעת נזיקין נגד עיריית יבנה ועיריית חיפה, על כך שאפשרו את המעבר.

בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי מאחר שפקידי הרישום ביבנה ובחיפה היו מודעים לעובדה שמדובר בהורים גרושים, היה עליהם לצפות כי ביטול רישומה של הבת ביבנה ורישומה החדש בחיפה, עלולים להסב נזק להורה שאינו שותף לרישום, ולכן היה עליהם לוודא כי הוא מודע לפעולה זאת.

יחד עם זאת, נפסק כי הייתה גם רשלנות מסוימת מצד האב. על-פי חוק "עדכון כתובת", הורה גרוש שמעוניין להיות מעורב באופן ישיר בכל המתרחש עם הילד במוסדות החינוך וברשויות השונות, יכול להוסיף את כתובתו ככתובת נוספת למשלוח דואר הקשור לקטין. מאחר שהאב לא פעל כך, הופחת מסכום הפיצוי שנפסק בגין עוגמת-הנפש שנגרמה לאב, 10% כאשם תורם מצד האב, והפיצוי הועמד על סך של 36 אלף שקל.

בתביעה אחרת שהתבררה השבוע, אב גרוש גילה לתדהמתו כי ילדיו התאומים בני ה-16, מהם הוא מצוי בנתק מאז מלאו להם שלוש, חיים מזה ארבע שנים בפנימייה ולא בבית האם, על אף שהוא משלם עבורם דמי מזונות מלאים כולל מדור, ותבע את הפנימייה.

בית המשפט לא פסק הפעם פיצויים לאב, לאחר שהגיע למסקנה כי במקרה זה אשמתו התורמת של האב למצב עומדת על 100%, לאחר שהלה לא התעניין בילדיו כמעט כל חייהם.

עם זאת, גם במקרה זה חזר בית המשפט על העיקרון, לפיו על מוסדות החינוך ועל הרשויות המקומיות המנהלות רישום של ילדים להורים גרושים, מוטלת חובה ליידע את ההורה האחר על הרישום, כדי לאפשר לו להתנגד לכך במקרים המתאימים.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה