בחירות 2021 | ניתוח

שעה קלה על כלכלה: מה מסתתר מאחורי ההצהרות האחרונות של נתניהו?

נתניהו הצהיר בראיון לאילה חסון כי כמו במקרה של החיסונים, כך הוא יהיה מחויב לשיקום המשק, והציג תוכנית פעולה • עד כמה האמירות על הורדת מסים וחלוקת מענקים הן ריאליות, כשאין תקציב והגירעון עצום?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: צילום מסך מתוך התוכנית "המטה המרכזי", חדשות 13
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: צילום מסך מתוך התוכנית "המטה המרכזי", חדשות 13

"אני אובססיבי לכלכלה", הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לאילה חסון בתוכנית "המטה המרכזי" בערוץ 13, תוך שהוא מצהיר כי "הקורונה הבריאותית ברובה מאחורינו, אבל הקורונה הכלכלית עוד פה", ובכוונתו להילחם בה. לדבריו, הוא היחיד שיכול לעשות זאת, והוא גם מבהיר כי בעוד שנפתלי בנט ו"כל אחד יכול להביא מטוסים שמטילים כסף מהשמיים" - לו עצמו יש תוכנית סדורה איך "להקפיץ" את כלכלת ישראל.

כדי להבין את דבריו של נתניהו, ניסינו לבחון לעומק מהם המהלכים להקפצת הכלכלה שאליהם התכוון, עד כמה הם ריאליים לאור המצב של המשק; וכמובן - גם שאלת התזמון עולה כאן: ההצהרות הכלכליות נאמרות כאשר אנחנו, שוב, בתקופת בחירות. ובתקופת בחירות מותר להגיד, כך אנו יודעים, כמעט הכל.

בסיס התוכנית: הכסף יגיע מצמיחת המשק

לפי נתניהו, התוכנית הכלכלית שלו כוללת שלושה מהלכים גדולים: הראשון, ראש הממשלה הצהיר כי הוא יחלק עוד 15 מיליארד שקל כמענקים למשקי הבית ולעסקים, בין השאר כתמריץ למעבר ממודל החל"ת לחזרה לעבודה; השני, נתניהו הודיע כי הוא יפחית את שיעורי המס לעסקים הקטנים והבינוניים, יקפיא את המע"מ עבורם וייתן להם הקלות; והמהלך השלישי, כך לפי ראש הממשלה - הוא קידום של חמישה "מגה פרויקטים" באמצעות שיתוף הפעולה עם איחוד האמירויות, ו-40 מיליארד שקל שהמדינה הערבית מתכוונת להעביר להשקעות בישראל.

ומאיפה הוא יביא את הכסף? מהצמיחה. במלים אחרות, מגביית מס כתוצאה מצמיחת המשק.

הצמיחה שעליה מדבר נתניהו נתונה לשני תרחישים: התרחיש המרכזי של כלכלני האוצר, כפי שפורסם החודש, מניח שמגפת הקורונה תישאר תחת שליטה לכל אורך השנה והמגבלות הבריאותיות יוסרו כליל במחצית השנייה של השנה. בתרחיש כזה צופים באוצר שהמשק יצמח ב-2021 ב-4.9%.

בתרחיש הפסימי, שבו לא תושג שליטה במגפה והמגבלות יימשכו לכל אורך השנה, המשק יצמח השנה ב-2.8% בלבד.

אלא שעל הנתונים הללו יש גם כוכבית. כל התחזיות האופטימיות של האוצר מבוססות על ההנחה שלפיה ביוני השנה יסתיימו כל צעדי הסיוע הממשלתיים הקיימים - בהם תשלומי האבטלה במודל החל"ת והמענקים למגזר העסקי. הם לא לקחו בחשבון 15 מיליארד שקל שנתניהו יחלק לציבור הרחב ולעסקים, ובטח לא הפחתות מס.

מענקים: אפשר לחלק, השאלה אם צריך

וזה מביא אותנו לצורך בחלוקת המענקים. הביקורת על חלוקת כספים באופן גורף לציבור הרחב מוכרת מהסיבוב הקודם, מימי "מענק לכל אזרח". קשה למצוא כלכלנים שיתמכו בתוכנית הזאת, ועוד יותר קשה לזהות את התועלת שצומחת מכך לכלכלה. אלה לא כספים שמייצרים צמיחה, והם לא מנותבים למי שבאמת זקוק לכך.

על פי נתוני הלמ"ס, משבר הקורונה הביא לעלייה בחיסכון הפרטי בשנת 2020 לשיא, המהווה שליש מההכנסה הפנויה. שיעור החיסכון הפרטי הנקי של משקי הבית עלה לשיא של 31.2% מההכנסה הפנויה ב-2020, לעומת 21.3% מההכנסה הפנויה ב-2019. הנתון הזה מעלה שוב את השאלה מדוע משקי הבית צריכים מענק גורף? התשובה פשוטה: הם לא צריכים.

במגזר העסקי, ובעיקר העסקים הקטנים והבינוניים, משוועים לסיוע נוסף שיעזור להם להתאושש, ובמובן הזה נתניהו פוגע בדיוק למטרה - או לבוחרים הפוטנציאלים - כשהוא אומר כי יעניק להם מענקים והקלות. אבל, וזה אבל גדול, השאלה שצריכה להישאל היא אילו מענקים יינתנו והאם הם יסייעו לעסק להתרומם ולחזור לפעילות כלכלית תקינה כדי לייצר צמיחה, או שבסופו של דבר זה יהיה עוד מאותו דבר.

זה לא שהמענקים שחולקו לעסקים לא סייעו להם, אבל מה שהתאים ל"חדר המיון" של הקורונה לא בטוח מתאים כעת, שנה אחרי.

בכל מקרה, נתניהו לא סיפק בראיון פרטים שישפכו אור על סוג המענקים שיחולקו, ולכן קשה להתייחס לתוכנית הזאת בצורה מעמיקה.

הפחתת מסים: מה ראש הממשלה יודע שהנגיד לא

נתניהו מתייחס בכלליות גם להפחתות מס שיוענקו למגזר העסקי, וגם כאן לא ניתנו פרטים. אבל כבר אפשר לדבר על שני כוחות מתנגשים בכל תוכנית הפחתת מס שכזאת: מצד אחד, הפחתות מס לעסקים קטנים ובינוניים שמהווים את המנוע של המשק הם צעד מבורך, למשל באמצעות הארכת תקנות הפחת המואץ (הקובעות פחת מואץ כפול בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) או הפחתת מסים הקשורים לתעסוקה (היטל עובדים זרים וכדומה).

מצד שני, איך נתניהו יצליח לבודד, מבחינה תפעולית אפילו, את הורדת המס לעסקים הקטנים שנפגעו ולא לתת את אותן הטבות לעסקים גדולים שלא נפגעו? וחשוב מכך: מאיפה יגיע הכסף להפחתות המס הללו?

לא מזמן אמר נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון, כי הממשלה תצטרך לקחת בחשבון העלאות מסים בתקציב הבא. והנה, נתניהו חושב הפוך.

הגדלת החוב: מהלך שיוביל להורדת דירוג

הורדת מסים והענקת מענקים למגזרים כאלה ואחרים, משמעותן הישירה היא הגדלת הגירעון. כל עוד אין מסגרת תקציבית, הכול פרוץ ואת כל ההוצאות על המענקים אפשר להשית על "קופסאות הקורונה" - אותם כספים שנדרשים על מנת להתמודד עם משבר הקורונה ולא יוצאים מהמסגרת התקציבית - אבל גם עליהם מישהו יצטרך לתת את הדין מתישהו.

התוכנית של נתניהו תוביל לגידול משמעותי ביחס החוב-תוצר, ומשכך עלולה להשפיע לרעה על דירוג האשראי של המדינה ועל יכולתה לגייס חוב בריבית נמוכה.

היחס חוב-תוצר של ישראל שירד ל-60% ערב המשבר, צפוי לזנק ל-72.5% ב-2020 ולהמשיך ולעלות ל-77% ב-2021. זאת, בהנחה שלא תהיה החמרה במצב התחלואה. באוצר לא צופים שיחס החוב יתחיל לרדת מאזור ה-78% לפני שנת 2025 גם בתרחיש האופטימי, כאשר בתרחיש הפסימי יחס החוב יעלה לסביבות ה-82%. משם קצרה הדרך להורדת דירוג האשראי של ישראל.

כל עוד הגדלת החוב מיועדת להוצאה שמייצרת צמיחה - למשל הקמת מטרו, השקעה בחינוך וכדומה - אז יש בהגדלת החוב יתרון. אבל ברגע שהוא עובר לתוכניות שאין בהן היתכנות לצמיחה, למשל מענקים למשקי הבית, הפגיעה במשק קשה.

כרגע, כאמור, אין תוכנית ברורה ואין מקור תקציבי לכל אחד מהצעדים שנתניהו הצהיר עליהם. גם הוא יודע שלכל צעד שירצה להוציא אל הפועל הוא יצטרך לספק מקור כלכלי, כך קובע החוק. התקציב הוא משחק סכום אפס - לוקחים ממקום אחד, צריך לתת ממקום אחר. וכרגע, גם אחרי הראיונות בתקשורת, לא ממש ברור מאיפה נתניהו מתכוון לקחת כדי לתת. 

צרו איתנו קשר *5988