חתן פרס ישראל בן 90 חבר ליזם צעיר משדרות כדי להקים חברת קנאביס. עכשיו הם בדרך להנפקה

מה מחבר בין רשף סויסה, יזם צעיר משדרות עם חברה לגידול עופות, לפרופ' רפאל משולם, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה? קנאביס • אלא מה: "אני לא באתי ממקום שרק רוצה לעשות כסף, ורפי מאס באנשים שהשתמשו בשם שלו" • כעת הצמד המפתיע בדרך להנפקת חברת התרופות שלהם, EPM

פיתוח תרופות על בסיס צמח הקנאביס / צילום: Shutterstock
פיתוח תרופות על בסיס צמח הקנאביס / צילום: Shutterstock

כמו כל דבר בסיפור הזה, גם המפגש בין רשף סויסה ופרופ' רפאל משולם לא היה טריוויאלי. סויסה, במקור משדרות, הוא יזם צעיר שאת רוב שנותיו הבוגרות העביר בסין, שם הקים חברות מסחר בתחומי האלקטרוניקה והאנרגיה ואחריהן חברה לגידול עופות.

משולם הוא פרופסור לכימיה מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לשנת 2000, עטור מחקרים פורצי דרך. סויסה בן 39, משולם כבר חצה את גיל 90. אבל משהו אחד חיבר ביניהם: העניין הרב בקנאביס. היום הם כבר בדרך להנפקה בבורסת תל אביב של החברה שלהם, EPM, אותה הקימו רשף סוויסה ואסף אוחנה. ההנפקה תעשה ישירות לציבור, ללא חתמים וללא השלב המוסדי.

"חשבתי לעצמי שיש פער גדול בין ההבטחה והפוטנציאל שיש בקנאביס לבין חוסר העניין הגורף של חברות התרופות הגדולות", נזכר סויסה. "זה לא עשה לי היגיון. עלה לי הרעיון לעשות עם זה משהו, ורציתי להבין יותר לפני שאני קופץ למים ועוקר את משפחתי למקום חדש".

רשף סויסה. מנכ"ל EPM / צילום: איל יצהר
 רשף סויסה. מנכ"ל EPM / צילום: איל יצהר

לצורך כך הוא חבר לחבר שכבר היו לו רגליים בשוק הקנאביס, וזה הכניס לתמונה בצעד מתבקש למדי את פרופ' משולם, שנחשב לחלוץ תחום הקנאביס הרפואי העולמי וחוקר את הצמח יותר מ־50 שנה.

בשנת 1964 היה משולם הראשון שזיהה, בודד וסנתז את ה-THC, הרכיב הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס, שגורם לתופעות הפסיכואקטיביות (ממסטלות) של הצמח, כמו גם את ה-CBD, חומר פעיל רפואית אך לא פסיכואקטיבי, ואת אפקט הפמליה - היתרון של פעילות משותפת של חומרים רבים מתוך הצמח על פני שימוש בחומר פעיל אחד.

"הרגשתי שהגעתי למקום הנכון", אומר סויסה, "אני לא באתי ממקום שרק רוצה לעשות כסף ולהצליח, ורפי מאס באנשים שהשתמשו בשם שלו כדי לעשות עסק ולהצליח".

בשנים האחרונות הספיק משולם לחבור לכמה חברות ציבוריות בתחום: פנאקסיה, המייצרת שמן קנאביס רפואי; קנביט, העוסקת בגידול קנאביס, ומשכה אליה משקיעים כמו ישראל קנדה, דניאל בירנבאום ושולם לפידות; ותראפיקס ביוסיינס, שמפתחת טיפולים מבוססי קנבינואידים, החומרים הפעילים בצמח, ונסחרת בנאסד"ק.

לסויסה אמנם לא היה ניסיון עם קנאביס, אבל הוא לא התרגש מזה. "גם כשנכנסתי לתעשיית גידול העופות, מעולם לא ראיתי לול לפני כן, אבל למדתי את התעשייה בסין, ונפגשתי עם כל אחד מהגורמים בה. אני מגיע עם גישה שונה מאוד מזו הישראלית.

הגישה שלי היא שעסקים עושים ממקום חברי, ואני מתעמק בפיתוח מערכת היחסים עם אנשים לפני שאני עושה איתם עסקים. וזה מצליח, כי אנשים רוצים לעשות איתך עסקים בגלל מי שאתה".

במפגשים המוצלחים בין השניים הכיר לו משולם את עולם חומצות הקנאביס, ורק אז, לדברי סויסה, התקבלה ההחלטה - לפתח במסגרת EPM תרופות מרשם על בסיס חומצות של צמח הקנאביס, קנבינואידים, המיוצרות באופן סינתטי במעבדה. הייצור הסינתטי של החומצות מאפשר לטענתם להוזיל בצורה משמעותית את פיתוח התרופות מקנבינואידים (לא סינתטיים).

רפאל משולם פרופ'  בית הספר לרוקחות האוניברסיטה העברית / צילום: רפי קוץ
 רפאל משולם פרופ' בית הספר לרוקחות האוניברסיטה העברית / צילום: רפי קוץ

"יש בארץ 70-60 אלף איש שמשתמשים בקנאביס רפואי, אבל לא לגמרי בצורה שהייתי רוצה לראות", מספר פרופ' משולם. "הם לוקחים את המיצוי של הצמח, הבעיה היא שהוא לא מוגדר ואף אחד לא יודע אם מה שהוא קונה בבית המרקחת זה מה שיקבל בעוד שבועיים (לעומת בהתערבות סינתטית - ה"מ).

"צמח הקנאביס מייצר בין היתר חומצות שעד היום לא עבדו איתן, כי הן לא סטביליות, אבל באמצעות שינוי כימי קטן ניתן לייצב אותן. במחקרים שעשינו עד כה בודדנו את החומר הפעיל, ראינו מה המבנה שלו, וסנתזנו אותו, מה שאפשר מחקר.

"התחלנו לבדוק את זה, ולשמחתי התברר שלחומצה הסטבילית יש פעילויות די נרחבות והן בעלות השפעה רבה יותר מהחומר שהצמח מייצר בחרדה, כאב, דלקת ומחלות שונות. בעזרת שינויים קטנים במולקולה ניתן לקבל חומרים חדשים ולפתח אותם".

משולם מספר שעד היום ארבע חברות תרופות בלבד פיתחו תרופה על בסיס הקנאביס. האחרונה שבהן היא GW הבריטית, שפיתחה תרופה נגד אפילפסיה, ונמכרה בחודש שעבר תמורת סכום עתק של 7.2 מיליארד דולר.

איך אפשר להסביר את מיעוט הפיתוחים בתחום?
"רוב החברות לא מוכנות לפתח משהו שאין עליו פטנט ומתקשות לרשום פטנט על סגולותיו של הצמח", אומר משולם, "הידע הקליני על הקנאביס דל ביותר. לצערי, כאן הפטנטים אינם קיימים וחברות התרופות לא יכולות או לא רוצות להוציא משאבים יקרים על ניסוי קליני שלא ברור איזה רווח יפיקו ממנו, אם בכלל.

"יש ארבעה יסודות שחייבים להתקיים כדי שחברה תשקיע כסף בפיתוח תרופה: שהחומר ייתן מענה טוב או בטוח יותר מזה שקיים; שתופעות הלוואי שלו בטוחות; שיש אחידות בייצור; ושהוא חומר פטנטי ששייך רק לאותה החברה. בקנאביס כולם יכולים לייצר. זה חומר שלא מוגן בפטנטים. כשהוא מיוצר מהצמח קשה לייצר אחידות, וזה מה שמונע מחברת תרופות גדולה להשקיע את ההון הנדרש לפיתוח תרופה מבוססת קנאביס".

עד היום פותחו ב־EPM 14 מולקולות שונות המבוססות על קנבינואידים, שיעילות בטיפול במגוון של מחלות, בהן פסוריאזיס, קרוהן וקוליטיס. החברה נמצאת בתהליכי רישום פטנט בינלאומיים עליהן.

לדברי סויסה, שמשמש כמנכ"ל החברה, כ-20 מחקרים פרה-קליניים שעורכת EPM בישראל ובעולם מעידים כי החומרים שסנתז משולם יציעו אלטרנטיבה לטיפול באמצעות סטריאודים ואופיאטים במחלות עור ומעיים, דיכאון, חרדה, דלקות פרקים ומחלות כאב שונות.

"אנחנו רוצים למקסם את הפוטנציאל הרפואי שגלום בחומצות הקנבינואידיות, במיוחד כדי לפתח תרופות חדשניות", אומר סויסה. "החברות הגדולות לא עובדות על קנאביס מההתחלה, אלא מתבססות על תגליות שפיתחו חברות קטנות ויוצרות איתן שיתופי פעולה. החברות שמייצרות את חומרי הקנאביס במעבדה הן שיביאו את הבשורה, לכן לקחנו על עצמנו לייצר את התרופות מההתחלה עד הסוף, ואנחנו מאמינים ביכולת של החברה לגייס הן את ההון הדרוש".

"נסעתי למשטרה וקיבלתי חצי קילו חשיש"

"מזמינים את הציבור, לא את הקרנות"

עד כה גייסה EPM 10 מיליון דולר, והגיוס האחרון, 2 מיליון דולר, נעשה לפי שווי של 107 מיליון דולר. ההנפקה המתוכננת בבורסה בתל אביב תיעשה בדרך שונה מהרגיל: "זו הנפקה ישירה לציבור, ללא גופי תיווך".

למה העדפתם את זה על פני קרנות השקעה למשל?
"זה חוזר למהות שלנו ולדרך שבה אנו רוצים לקחת את EPM. אנו מזמינים את הציבור להשתתף, ולא את הקרנות, שבדרך כלל לוקחות נתח גדול מהחברה".

למה ויתרתם על השוק המוסדי?
"אנו מסתכלים על מה שקורה כיום בשוק, על המגמה של המסחר העצמאי (העלייה האדירה במסחר דרך פלטפורמת רובינהוד ודומותיה - ה"מ). אנשים פרטיים מביעים יותר עניין במסחר במניות, ובדרך הזאת אנחנו מחברים את הציבור הישראלי לחברה. עדיין לא יצאו מכאן תרופות, אלא רק הבטחות גדולות".

ותיקי שוק ההון בוודאי זוכרים כי קנבינואיד מיוצב שפיתח משולם עמד גם בבסיס הטכנולוגיה של חברת פארמוס, שב־2004 הייתה "מניית העם", נסחרה בנאסד"ק, אך נכשלה בניסוי כתרופה לטיפול בפציעות ראש - ואיבדה ביום אחד כ־75% מערכה.

כישלונה לא מעיד על הסיכוי לפתח בהצלחה קנבינואידים סינתטיים אחרים, אולם אפשר להבין מדוע נגזרת של קנבינואים מבית משולם תעורר בשוק ההון רגשות מעורבים.

סויסה מתגורר כיום עם משפחתו בסנטה מוניקה, קליפורניה, ולמרות שהחברה רשומה בארה"ב, הוא אומר, היא ישראלית במהותה, וכל פעילותה בישראל. "כדי שחברת תרופות תצליח באמת", הוא מסביר את הרישום בארה"ב, "היא צריכה להיות בשוק האמריקאי".

אז למה בעצם לא להנפיק שם?
"יש שלבים לחברה ויש צמיחה אורגנית. ככל שהיא תגדל, היא תעבור לנאסד"ק. אך חשוב לי שכחברה ישראלית במהותה היא תצמח בארץ".

מה לגבי צירוף של שמות נוצצים, כמו אהוד ברק, יוחנן דנינו, עידו נחושתן? חברות הקנאביס שעשו זאת הקפיצו את השווי שלהן.
"אז אנחנו בדיוק להפך. מהיום שהקמנו את EPM שמרנו על עמימות. אנחנו רוצים להגיע בזכות המוצר ולא בזכות השמות. זה לא הדנ"א שלנו. היו כל מיני רעיונאים ששכנעו אותנו להנפיק בשלב מוקדם, וזה היה לא נורמלי. אמרתי שאני לא בא לבורסה כשאין לי מה למכור".

ועכשיו יש לכם משהו?
"כמובן, יותר ממשהו".

פרופ' רפאל משולם (90)

אישי: נשוי + 3 ילדים ו־7 נכדים, גר בירושלים
מקצועי: פרופסור אמריטוס בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית; מגלה ה־THC, החומר הפעיל בקנאביס; חתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2000

רשף סויסה (39)

אישי: נשוי + 3, גר בסנטה מוניקה, קליפורניה
מקצועי: מנכ"ל EPM; יזם ואיש עסקים; החברה שהקים לגידול עופות ללא אנטיביוטיקה קיבלה הכרה כפרויקט בעל עדיפות לאומית

צרו איתנו קשר *5988