"שיתוף המעסיקים בתוכניות להכשרות המקצועיות הוא אקוטי"

הקורונה הבהירה למעסיקים ולממשלה שהם חייבים לשתף פעולה בנושא ההכשרות המקצועיות, אחרי שנים של כשל שוק • פאנל מומחים, שנפגש אונליין במסגרת סדרת "תוכנית עבודה" של גלובס בשיתוף תנובה, הסכים שהמדינה החליפה דיסקט

דוח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע תיאר כיצד הזניחה המדינה לאורך שנים את תחום ההכשרות המקצועיות. לוואקום שנוצר נכנסו בהדרגה ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט ו-IBM. כבר בתחילת המשבר הן הוציאו זו אחר זו הודעות על קורסים מקוונים ושיתופי פעולה. אבל לא רק בהייטק חברות החלו להכשיר עובדים בעצמן, בלית ברירה. בדיוק בנושא הזה עסק מפגש אונליין של גלובס בשיתוף תנובה, כחלק מסדרת המפגשים "תוכנית עבודה".

במפגש השתתפו ריקי בקפיין, מנהלת פיתוח ארגוני הדרכה וגיוס בתנובה; יפעת זמיר, סמנכ"לית אסטרטגיה בפורום הכלכלי חברתי של נשיאות המגזר העסקי; מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה; וטלי ניר, מנכ"לית 121, עמותה לשינוי חברתי.

"יש לנו אחריות לאומית"

בקפיין סיפרה שתנובה עצמה קיימה בתקופת הקורונה "בית ספר להנדסאים", בשיתוף מכללת אורט בראודה (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית) שבמסגרתו השתתפו עובדים של החברה במסלול להכשרת הנדסאים על חשבון ימי העבודה. גם המדינה נרתמה, והיא מממנת את שכר הלימוד.

"מה שהניע אותנו היה שילוב של שלושה גורמים: המחסור האקוטי בעובדים, שפגש אותנו בעוצמה מאוד גבוהה בעולמות האחזקה. הבנו שאם נשב ונמתין שיגיעו אנשים שיבחרו ללכת וללמוד בעצמם ללמוד את הנושא, לא נספק את הצרכים העסקיים שלנו", אומרת בקפיין. "הגורם השני הוא התפיסה שלנו שחברה צריכה להשקיע בלמידה של העובדים. והגורם השלישי הוא התפיסה של תנובה כחברת המזון הלאומית. יש לנו אחריות לאומית להשפיע לטובה על תעסוקה ופריון, בעיקר בפריפריה שבה אנחנו יושבים, וספציפית באזור הצפון".

משבר הקורונה גרם למדינה להבין שהמעסיקים חייבים להיות חלק בלתי נפרד מההכשרה המקצועית, אמר אלישע וסיפר על מיזם של משרד העבודה שהושק לפני חודשיים. "העלינו אתר אינטרנט שהוא 'וואן סטופ שופ' למעסיקים עם כל הכלים שלנו. ואחד הכלים הוא שובר ל-OGT (און דה ג'וב טריינינג, הכשרה בעבודה - דב"ג). המטרה היא לממן עלויות הכשרה וחניכה של אותו מובטל או עובד חדש שמגיע למעסיק, והמעסיק יחנוך אותו למשך תקופה מסוימת. הקצינו 15-17 אלף שקל לכל עובד. 

"בנינו מסלול ירוק, שמחבר בין המעסיקים בשטח למכללות. הספק שלנו מביא את המובטלים משירות התעסוקה או ממרכזי ההכוון שלנו, ואנחנו עושים את ההשמה. זה אושר רק לפני כמה ימים באוצר. אנחנו צריכים מהמעסיק מחויבות, שיגיד: 'אני מוכן לקלוט כך וכך עובדים מוכשרים', ואנחנו מוכנים לממן".

טלי ניר, מנכ"לית 121, מברכת על ההבנה שצריך לשתף פעולה עם המעסיקים. "אני כל כך שמחה שהבשורה הזו הובנה, רק חבל שהיו בדרך מאבקי כוח פוליטיים והתקציב הגיע באיחור. אנחנו במקום לא מספיק מתקדם. היה חוסר אמון בין המעסיקים לממשלה במשך הרבה שנים כי הם לא קיבלו מענה לצרכים שלהם וההכשרות המקצועיות יובשו, וגם מה שהיה לא התאים.

"מתבקש להאיץ את השינוי ולעשות זאת בצורה שתבנה יותר את האמון כדי שמעסיקים יבואו. תנובה היא חברה גדולה, אבל יש הרבה מעסיקים קטנים ובינוניים שצריכים לקחת אותם ביד ולשכנע אותם להגיע ולתת את האינפוט שלהם".

"השילוב של המעסיקים הוא אקוטי", הוסיפה בקפיין. "אנשים שמסיימים מכללות מגיעים אלינו לפעמים, ואנחנו צריכים להכשיר אותם במשך שמונה שבועות בדברים שהיו אמורים לדעת".

"חלחול בין-דורי"

לדברי בקפיין, מסלול ההכשרה שתנובה יצרה מאשפר לעובדים להתגבר על חסמים. "העובדים שמשתתפים בתוכנית הם מפעילים או עובדי ייצור, שלא בהכרח ידעו מה זה תיכון, שלא בטוח היו הולכים ללמוד אם לא היינו מאפשרים להם. החסם שלהם לא היה רק שכר הלימוד אלא הירידה בהיקפי המשרה, כי הם צריכים לפרנס את הילדים ואת הבית. אחד הדברים הייחודיים בתוכנית הוא מימון שעות העבודה. הם לומדים ראשון, שני ושישי ואנחנו ממנים להם את שעות העבודה. מדובר בשנתיים לימודים, שהם לא עובדים ואנחנו מממנים את מי שמחליף אותם במשמרת".

תנובה עצמה מרוויחה לדבריה מענה על המחסור בעובדים, קודם כול. "אני צריכה אנשי אחזקה מעולים", אומרת בקפיין. "הרווח השני הוא מה שזה עושה לעובדים שלנו. יש להם רמת מוטיבציה מאוד גבוהה. אנחנו יודעים שילדים של אנשים שלא לומדים לאו דווקא לומדים בעצמם. לראות את אבא יושב ולומד בגיל 40 - יש בזה משהו שמחלחל בין-דורית בצורה עמוקה".

הקורונה הציפה את הכשל בשוק

לדברי יפעת זמיר מהפורום החברתי כלכלי, "מוטי הוביל שינוי היסטורי ותנובה היו המגדלור בתפיסה שמעסיקים לוקחים אחריות. זו דרך שהתחילה באחרונה והיא סופר-מרגשת. אני רואה את הביקורת והסקפטיות, כי אנחנו נמצאים בכשל שוק כבר המון שנים. יש המון גופים שמתעסקים בהכשרה מקצועית. השנה הזאת הציפה את הכשל בשוק הזה, והרמת הכפפה של זרוע העבודה במשרד העבודה אפשרה לנו לרדת לרזולוציה גבוהה ולהבין את צורכי המעסיק והעובדים, שנמצאים עכשיו בבעיה גדולה".

ובכל זאת, למרות השינוי בתפיסות, לדברי אלישע ב-2021 ישתתפו בהכשרות הרבה פחות מהתוכנית. "היינו אמורים לקבל סכום כפול, הכספים לא מספיקים. התקציב הגיע רק בסוף דצמבר ורק לפני שבוע וחצי-שבועיים עברנו את הוועדות. כן היינו צריכים לנהל את החל"ת ולהשתמש בו לצורך דמי הקיום במהלך ההכשרות, ואז יכולנו לעשות הכשרה יותר טובה".

גילוי מלא. "תוכנית עבודה: מגמות ותמורות בשוק העבודה" היא סדרת מפגשי אונליין בחסות תנובה, המשודרת מדי רביעי ב-10:00 באתר גלובס ובעמוד הפייסבוק שלו