משפט פאינה קירשנבאום רגע לפני הכרעה: הראיות והשאלות הפתוחות

המשפט הפלילי שמתנהל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים מושך אליו, מטבע הדברים, תשומת-לב ציבורית אדירה. דומה שהוא כמעט השכיח מהציבור שהמשפט שבו נחשפה פרשת השחיתות הגדולה ביותר בתולדות המערכת הפוליטית בארץ, עודנו מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב - המשפט על "פרשת ישראל ביתנו".

ביום חמישי הבא, יומיים לאחר הבחירות לכנסת, תינתן הכרעת דין במשפטם של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר שהייתה האישה הבכירה ביותר במפלגת ישראל ביתנו ובעניינו של רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר. קירשנבאום וכהן מואשמים על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בקבלת שוחד תמורת העברת תקציבים קואליציוניים לעמותות וגופים שונים. אם השניים יורשעו בשוחד ובעבירות הנוספות שבהן הם מואשמים, הם צפויים להישלח למאסר למשך שנים ארוכות.

פרשת השחיתות "ישראל ביתנו" (המכונה גם פרשה 242) נחשפה ב-2015. קירשנבאום היא הנאשמת המרכזית בה והיא וכהן הם היחידים שמשפטם לא הסתיים עדיין. התיק כלל 16 נאשמים נוספים שהורשעו, רובם במסגרתם הסדרי טיעון, ודינם נגזר (לגבי דני גליקסברג, בכיר בעמותת איילים לשעבר - הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום נגדו כחלק מהסדר הטיעון עם נאשם אחר בתיק, מתן דהן, לשעבר יו"ר עמותת איילים). בין הנאשמים: שר התיירות לשעבר מטעם ישראל ביתנו, סטס מיסז'ניקוב, ראשי מועצות וראשי עמותות.

לפי האישום המרכזי, קירשנבאום ובכירים נוספים בשירות הציבורי הקצו כספים קואליציוניים-ממשלתיים לעמותות שאינן זכאיות למימון מהמדינה. זאת, בתמורה למתן טובות הנאה שונות להם ולמקורביהם. חלק מטובות ההנאה היו בדמות מינויים לנאשמים ולמקורביהם. קירשנבאום שמרה על זכות השתיקה בחקירתה.

כספים וחופשות

הישורת האחרונה של שלב ההוכחות במשפטם של קירשנבאום וכהן נערכה בשבוע שעבר, אז זימן השופט ירון לוי את הפרקליטות ואת שני הנאשמים לברר סוגיות שלעמדתו לא הובהרו בסיכומים שהגישו הצדדים. זימון הצדדים לדיון התקיים בעיתוי חריג מאחר, וכבר ביולי בשנה שעברה אמר השופט כי הוא כתב מאות עמודים מהכרעת הדין וכי זו צפויה להינתן בחודשים הקרובים. מאז חלפו שבעה חודשים. למעלה משנה חלפה מאז הוגשו סיכומי הצדדים ושלוש שנים וחצי מאז הוגש כתב האישום.

קירשנבאום מואשמת כי ביקשה וקיבלה במישרין ובאמצעות מקורבים לה ובני משפחתה שוחד בדמות כספים, מימון חופשות, מכשירי אלקטרוניקה, שירותי יחסי ציבור וטובות הנאה נוספות. זאת, בסיוע יד ימינה לשעבר דוד גודובסקי ששימש כמנהל אגף הארגון של המפלגה והיה הנאשם המרכזי לצד קירשנבאום (הורשע בקבלת שוחד והלבנת הון ונידון ל-6 שנות מאסר).

לטענת המדינה, את טובות ההנאה האמורות קיבלה קירשנבאום בתמורה לכך שהקצתה מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו לגופים שונים. על פי כתב האישום, תשלום השוחד לקירשנבאום נעשה על-ידי הגופים שאליהם הועברו הכספים הקואליציוניים, באמצעות העברת "נתח" מאותם כספים שהתקבלו אצלם.

כהן, אל"מ במיל' שהתמודד בעבר ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, נאשם במתן שוחד והלבנת הון במסגרת הפרשה. לפי כתב האישום, בין קירשנבאום לבין כהן התקיימה מערכת יחסים כספית של "תן וקח". לדברי הפרקליטות, במסגרת מערכת יחסים זו נתן כהן לקירשנבאום טובות הנאה פסולות, ובעקבות כך היטיבה קירשנבאום עם כהן במסגרת מילוי תפקידיה כעובדת ציבור. זאת, לפי הנטען, תוך הפניית תקציבי מדינה למטרות שהיטיבו עימו או תוך הפניית כספי שוחד לטובתו.

קירשנבאום וכהן טוענים נגד אמינותם של ארבעת עדי המדינה. לטענתם עדי המדינה קיבלו הון עתק, רצו לחלץ את עצמם ועדויותיהם מלאות סתירות. קירשנבאום טוענת כי העברת כספים קואליציוניים ממפלגה לעמותות ולפרויקטים שונים נעשית בפיקוח משרד האוצר ובתקופתה מפלגת ישראל ביתנו העבירה כספים קואליציוניים למגוון עצום של פרויקטים חשובים ומועילים.

עוד היא טוענת בנוגע לאישום על העברת תקציבים לחברה לפיתוח השומרון (חל"פ) כי הגורמים שהפנתה קירשנבאום לחל"פ ביצעו עבודה אמיתית וכי לא קיבלה כל כסף.

באישום הנוגע לקבלת שוחד מיו"ר עמותת עזרא דניאל אלינסון - טוענת קירשנבאום כי המתנות שקיבלה מאלינסון היו לצרכי עבודה ולא כטובות הנאה. באישום של קבלת שוחד מעמותת איילים קירשנבאום טוענת כי חלק מהאירועים לא היו בידיעתה ובמקרים אחרים דאגה להעביר תקציב קואליציוני מטעם ישראל ביתנו לטובת איילים לצורך פרויקטים חשובים.

בפרשות הכדורסל והכדוריד טוענת קירשנבאום כי פעלה לתמיכה באמצעות כספים קואליציוניים בנושאי הספורט מבלי שהייתה לה ידיעה או כוונה על תשלום מעמותות הספורט שיקבל מאן דהוא.

בנוגע לפעולותיו של גודובסקי טוענת קירשנבאום כי הוא ביצע פעולות על דעת עצמו שלא הייתה מודעת להן ולא ניתן לייחס לה ביצוע בצוותא.

כפל עבירות?

מעבר לשאלות העובדתיות שבהן יצטרך להכריע בית המשפט, התיק מעורר סוגיות משפטיות והכרעת הדין צפויה לקבוע הלכות חדשות בתחום עבירות השוחד, הפרת אמונים והלבנת הון.

שאלה משפטית מעניינת שלגביה ביקש השופט הסברים בדיון שנערך בשבוע שעבר היא - האם עובד ציבור שקיבל טובת הנאה וביצע פעולה לטובת נותן השוחד, עובר גם עבירה של שוחד וגם עבירה של הפרת אמונים או רק עבירה של שוחד? הפרקליטות טוענת שמדובר בכפל עבירות. זאת, לטענתה  מאחר שקיימת פגיעה כפולה בערכים המוגנים - גם קיבל שוחד וגם ביצע פעולה לטובת נותן השוחד, להבדיל ממי ש"רק" קיבל שוחד ולא ביצע פעולה בתמורה.

השאלה רלוונטית כי כך נטען על ידי התביעה שהיה במקרה של קירשנבאום. ההגנה טוענת כי ניתן להאשימה רק בעבירת השוחד, וכי עשיית הפעולה לטובת נותן השוחד נבלעת בתוך עבירת השוחד. מאחר שאין תקדים להרשעה בשוחד ובהפרת אמונים בסיטואציה דומה - השופט לוי יצטרך להכריע לראשונה בסוגיה זו.

 השופט ירון לוי / צילום: שלומי יוסף

שאלה משפטית נוספת שהשופט מתלבט בנוגע אליה היא, אם קירשנבאום ביצעה עבירה של הלבנת הון בכך שהעבירה את הכספים וטובות ההנאה לצד שלישי (מקורבים שלה ושל המפלגה). לטענת הפרקליטות, כספים שהתקבלו משוחד והועברו למקורבים נעשתה מתוך רצונה של קירשנבאום לאפשר שימוש בכספים, ולכן היא מהווה פעולה אסורה ב"רכוש אסור" (שהוא כספי השוחד). כלומר - ההעברה של הכספים וטובות ההנאה לצדדים שלישיים היא זו שאפשרה לעשות שימוש בכספים. מאידך, ההגנה טוענת כי החוק לא התכוון לסיטואציה זו בנוגע לעבירה של הלבנת הון. לדברי הסנגורים, קירשנבאום לא ביצעה פעולות הלבנה אלא פעולות שכלולות בעבירת השוחד.

ראיית זהב

עניין נוסף שממתין להכרעת ביהמ"ש הוא אחד האישומים נגד קירשנבאום, שלגביו רמז השופט לוי בעבר כי הוא חלש. באישום זה נטען כי מועצה אזורית "מגילות" העבירה כספים לגורמים במפלגת ישראל ביתנו באמצעות הלוביסט ישראל יהושע. זאת, בתמורה לכספים קואליציוניים שהוקצו מישראל ביתנו לטובת מגילות. מוצי דהמן, לשעבר ראש מועצת מגילות, הפך לעד מדינה והעיד כי קירשנבאום ידעה על מנגנון העברת הכספים מהמועצה למפלגה.

השופט לוי הביע ביקורת ביחס להסתמכותה הכמעט-בלעדית של התביעה על עדותו של דהמן ויצטרך להכריע אם ניתן לבסס את ההרשעה על עדות זו . יהושע הורשע בפרשה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של "שידול להפרת אמונים" ונידון ל-7 חודשי עבודות שירות. השופט לוי רמז לתביעה כי באישום זה היא "הולכת על קרח דק", ושאל אותה מדוע היא סבורה שיש לתת משקל מכריע לעדותו של דהמן. זאת, כאשר רק בחקירה מספר 24 שלו ולאחר שחתם על הסכם עד מדינה, קשר דהמן את קירשנבאום לעניין. 

לגבי יתר האישומים, סבורה התביעה שהיא עומדת על קרקע מוצקה. ב"פרשיית המופעים" מואשמת קירשנבאום כי סייעה לחברת הפקות להשיג חוזי הפקה מול גופים שונים בשירות המדינה. זאת, בתמורה לעמלה של 10% מסכום הזכייה ששולמו בחזרה לקירשנבאום ולדאוד גודובסקי, לשעבר מנהל אגף הארגון בישראל ביתנו שנידון ל-6 שנות מאסר. טיעוני הפרקליטות בפרשייה זו נתמכים בעדויות של שני עדי מדינה שהיו בעבר בקשר חברי עם קירשנבאום.

פרשייה נוספת עוסקת בקבלת שוחד מ"עמותת עזרא" והיא כוללת "ראיית זהב" בדמות טבלה המסכמת את כל הכספים שהועברו לקירשנבאום מהעמותה, ואת אלה שהעמותה קיבלה מהמדינה בזכות פועלה של קירשנבאום. בנוסף, בפרשייה זו כבר הורשע יו"ר העמותה, דניאל אלינסון, במתן שוחד לקירשנבאום ונידון ל-6 חודשי עבודות שירות.

קירשנבאום מואשמת גם ב"פרשיית עמותת איילים" בקבלת שוחד מהעמותה בדמות העסקת פעילים של מפלגת ישראל ביתנו בעמותה בתמורה לתמיכה בה. גם כאן סבורה הפרקליטות שהיא על קרקע מוצקה. זאת, בין היתר מכיוון שיו"ר העמותה, מתן דהן, הודה במתן שוחד לקירשנבאום ולגודובסקי.

בתיק מצויות גם הקלטות רבות, בין היתר של שיחות בין גודובסקי לקירשנבאום שבהן דנים השניים בסכומי כסף שונים ומשתמשים במילות קוד כדי לתאר דולרים ("ירוק") ושקלים ("עץ"). במהלך דיוני ההוכחות בתיק, התקבל הרושם כי השופט לוי נוטה שלא לקבל את הסברי ההגנה ביחס לשיחות אלה, ומעדיף את גרסת הפרקליטות.

התובעים הם עוה"ד ד"ר מאור אבן חן , יונתן קרמר, יעל שחף ומשה עקירוב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; קירשנבאום מיוצגת ע"י עוה"ד גיורא ואורן אדרת; ורמי כהן מיוצג על ידי עוה"ד אבי חימי ומשה וייס.  

עו"ד חימי מסר לגלובס: "הפרשה החלה לפני כשבע שנים, כאשר מרשי כיהן כמנכ"ל משרד החקלאות, וחקירה מקיפה ויסודית העלתה שלא נפל בהתנהלותו בתפקידו זה רבב. כל שנותר הוא חשדות שונים ומשונים, ובלתי מבוססים, שהמשטרה והפרקליטות העלו מן האוב. כאשר עמוד התווך של כתב האישום הוא עדותם של עדי מדינה שנקנתה בממון רב, שעלה בידינו להראות כי הם נוכלים סדרתיים, שהונו גם את המדינה. אנו תקווה כי בית המשפט ישכיל לזכות את רמי כהן מכל אשמה בכל המיוחס לו".

פרשת "ישראל ביתנו": מרבית הנאשמים חתמו על הסדרי טיעון

פרשת השחיתות ב"ישראל ביתנו" התפוצצה לפני בחירות 2015, נחקרו בה 100 חשודים באזהרה, נחתמו ארבעה הסכמי עדי מדינה, נאספו חומרי חקירה בהיקף של 160 ארגזים ונתפסו 130 מחשבים וטלפונים סלולריים. 17 כתבי אישום הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בפרשה, והתיק חולק לשניים - משפט אחד נערך ל"נותני השוחד" ומשפט שני ל"מקבלי השוחד".

בתיק "מקבלי השוחד" לבדו, הוגשו כ-1,400 מוצגים, נשמעו כ-100 עדים ונכתבו כ-7,000 עמודי פרוטוקול. מרבית הנאשמים הודו במסגרת הסדרי טיעון, ביניהם דאוד (דוד) גודובסקי, לשעבר מנהל אגף הארגון בישראל ביתנו, שהורשע בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון ונגזרו עליו 6 שנות מאסר; ומתן דהן לשעבר יו"ר עמותת איילים שהורשע במתן שוחד ונידון לשישה חודשי עבודות שירות.

בנוסף לפאינה קירשנבאום ורמי כהן שלא חתמו על הסדר טיעון, נאשם נוסף שניהל את התיק היה יו"ר תנועת עזרא העולמית, דניאל אלינסון. האחרון הורשע במתן שוחד לקירשנבאום, אך נגזר עליו עונש של 9 חודשי עבודות שירות בלבד. זאת, בין היתר לאור העובדה כי הוא לא קידם במעשיו אינטרס אישי פרטי שלו.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, פאינה קירשנבאום ורמי כהן מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.