האם וולט תלך בעקבות אובר ותעסיק את עובדיה כשכירים?

אובר החלה השבוע לקלוט את נהגי החברה כעובדים שכירים מן המניין • עד לאחרונה הנהגים שעבדו תחת הפלטפורמה של אובר הוגדרו כפרילנסרים, אולם בחודש שעבר העליון באנגליה פסק כי נהגי החברה במדינה הם במעמד של עובדים • האם אנשים שמועסקים בפלטפורמות דומות של כלכלה שיתופית ינקטו אמצעים משפטיים כדי להגיע למעמד הנכסף?

שליח של wolt / צילום: שלומי יוסף
שליח של wolt / צילום: שלומי יוסף

חברת אובר (Uber) החלה השבוע ליישם את הוראת בית המשפט באנגליה ולקלוט את נהגי החברה כעובדים שכירים מן המניין. השאלה הגדולה היא אם תהליך דומה יקרה בקרב חברות נוספות שפועלות במתכונת דומה.

אובר היא חברה המספקת שירותי קריאה-הסעה דרך האינטרנט ברחבי העולם ופועלת לפי מודל של כלכלה שיתופית. באמצעות האפליקציה של אובר נוסעים יכולים ליצור קשר מיידי עם נהגים פנויים של החברה שמספקים להם שירותי הסעה.

עד לאחרונה, הנהגים שעבדו תחת הפלטפורמה של אובר הוגדרו כפרילנסרים וקיבלו תשלום כנגד הוצאת חשבונית. אולם בחודש שעבר הפסידה החברה במאבק משפטי, כשבית המשפט העליון באנגליה פסק שנהגי החברה במדינה הם במעמד של עובדים. המשמעות היא שיותר מ־70 אלף נהגים שעובדים באובר בבריטניה יזכו לתנאים סוציאליים, כגון ימי חופשה, שכר מינימום ועוד. 

אחת השאלות המרכזיות העולות כעת, היא אם אנשים שמועסקים ברחבי העולם בפלטפורמות דומות של כלכלה שיתופית ינקטו אמצעים משפטיים כדי שגם הם יוכרו כעובדים שכירים. בישראל כבר הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א בקשה לניהול תביעה ייצוגית בגובה של 24 מיליון שקל נגד חברת משלוחי האוכל מפינלנד "וולט". זאת, בטענה להפרה בוטה של זכויותיהם הסוציאליות של כ-4,000 שליחיה. בתביעה נטען  ל"הפרה בוטה של זכות היסוד הבסיסית ביותר משפט העבודה בישראל - הזכות לקבל הכרה כעובד, ולקבל אגב כך, את הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד זה".

וולט שוללת את הטענות נגדה, וטוענת כי היא מספקת פעילות עסקית למאות בתי עסק גם בתקופות הקשות ביותר, מאפשרת לאלפי שליחים יכולת השתכרות גבוהה משמעותית מהמקובל בתחום, גמישות והיעדר מחויבות.

ההכרעה בשאלה המשפטית אם להכיר בשליחי וולט כעובדים אינה פשוטה. קביעת יחסי עובד ומעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי שורה של מבחנים שנקבעו לאורך שנים בפסיקות ביה"ד לעבודה. כדי לקבוע אם אדם הוא עובד שכיר או עצמאי שנותן שירותים, אין די לבחון את חוזה ההעסקה בין הצדדים. ביה"ד בוחן, בין היתר, את היקף שעות העבודה של העובד אצל המעסיק, אם השאלה אם הוא מועסק רק אצלו או במקומות נוספים, את השאלה מי מפקח עליו בעבודתו ועוד.

אולם מערכת המשפט הישראלית לוקחת בחשבון גם ששוק העבודה המודרני השתנה מאוד. בניגוד לעבר שבו הרוב המוחלט של המועסקים חיפשו בעיקר יציבות וקביעות בעבודה, רבים מהמועסקים היום, בעיקר צעירים, מעדיפים להיות מועסקים באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות של כלכלה שיתופית, ולוותר על הקביעות והשכירות. שליחי וולט, למשל, יכולים להחליט בעצמם מתי לעבוד וכמה זמן והם יכולים להיות מועסקים גם במקומות אחרים. מה עוד שהמודל הכלכלי של החברות הללו עלול להיפגע אם המועסקים אצלן יזכו לזכויות של עובדים שכירים.

צרו איתנו קשר *5988