בשנת 2021, שבה המשק הישראלי מתמודד עם כחצי מיליון מובטלים, 80% מהם ללא תעודה על תיכונית, תקצה המדינה 19,700 הכשרות מקצועיות בלבד, למרות גידול בצרכים ובתקציב. המשמעות: רק 3%-4% מבין המובטלים יוכלו לקבל הכשרה במימון המדינה.
לפי נתוני "המקפצה" - המטה להשקעה במקצועות המחר, בשנת 2020, שנת המשבר התעסוקתי הגדול, חלה ירידה חדה בהיקף השתתפות בהכשרות במימון ממשלתי (מלא או חלקי), לרמה הנמוכה ביותר מאז 2013.
בהשוואה בין 2019 לבין 2020, מספר המשתתפים בהכשרות בתקצוב ישיר ובאמצעות שוברים לקורסים פרטיים ירד בחצי, ובהכשרות בשיתוף מעסיקים, ירד בשני שלישים. המספר הכולל של משתתפים פחת מ-14 אלף ל-9,200 משתתפים.
בתחילת 2021, ולאחר כיפופי ידיים פוליטיים בין שר העבודה איציק שמולי לשר האוצר ישראל כ"ץ, הוקמה המינהלת להכשרות מקצועיות במשרד האוצר. המינהלת נועדה להחליף את האגף הוותיק להכשרות מקצועיות בזרוע העבודה - הגוף הממשלתי שריכז את השליטה בהכשרות ונמצא בשיתוק מאז ינואר 2020, בשל השעייתו של המנכ"ל על רקע חקירת משטרה בחשד להטיית מכרזים.
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
דוח המבקר: מערך מבוזר וחסר תיאום
המערך להכשרות מקצועיות סובל מכשל שוק מתמשך, שמתחדד לנוכח משבר הקורונה והמשבר בשוק התעסוקה. בשנים האחרונות עבר האגף להכשרות מקצועיות מיד ליד בין משרדי הממשלה השונים.
זה החל ב-2003 כשיחידות העוסקות בעבודה הועברו ממשרד הרווחה למשרד התמ"ס, שהפך לימים למשרד התמ"ת ולאחר מכן למשרד הכלכלה. ב-2016 הועבר תחום התעסוקה בחזרה ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה לאחר דרישת השר דאז חיים כץ, וב-2018 הוחלט להפוך את התחום ליחידת סמך עצמאית תחת השם החדש "זרוע העבודה".
המדינה מסבסדת את הלימודים עבור 300 אלף סטודנטים באקדמיה ב-5.5 מיליארד שקל. אך היא הוציאה רק כ-100 מיליון שקל על כלל ההכשרות המקצועיות שנעשו מאז סוף שנות ה-90 - שמספרן נע בין 5,000 ל-14,000 בשנה בלבד. משבר הקורונה המחיש את האבסורד שבשיטה הזו - כאמור, 80% מהמובטלים הם חסרי תעודה על תיכונית.
על כשל השוק הזה הצביע מבקר המדינה בדוח שפרסם השבוע בנושא. בביקורת עלה כי מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות מבוזר, וחלקיו על פי רוב אינם מתואמים ביניהם. ליקוי נוסף שעליו הצביע המבקר הוא חוסר שיתוף של המעסיקים בהכשרות.
בפועל רק כ-7% המשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים, על אף ההסכמה שמסלולים אלו הם האפקטיביים ביותר.
כדי להתמודד עם משבר האבטלה, הקימה בחודשים האחרונים זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, יחד עם העמותה לקידום חברתי כלכלי מיסודה של נשיאות המגזר העסקי, מינהלת מעסיקים.
זו אמורה להוות "One Stop Center" וכתובת ברורה בה יינתנו מגוון כלי הכשרה והיצע עובדים למעסיקים אשר יהיו שותפים בהליכי ההכשרה בהתאם לצורכיהם. הצעד, שמשרד העבודה מגדיר "היסטורי", נועד מבחינת המשרד לחבר לראשונה בין הביקוש להיצע של עובדים, להחזיר את דורשי העבודה לתעסוקה ולהעלות את הפריון במשק.
חסם נוסף הוא המימון. לפי דוח המבקר, רבע מהעובדים בישראל רצו להשתתף בלמידה או בהכשרות אך לא עשו זאת משיקולי עלות (לעומת 16% בממוצע במדינות ה-OECD) ורבים מוותרים על קורס או נושרים במהלכו משיקולים אלה. במהלך משבר הקורונה הייתה מחשבה לנצל את החל"ת של המובטלים לצורך דמי קיום בזמן ההכשרה, אבל תקופת הזכאות עומדת להסתיים ביוני וההכשרות יצאו לדרך רק לאחרונה.
בלי תקציב וגם בלי מנהל
הסיבה לירידה החדה בתקציב לשנת 2020 היא היעדר תקציב מדינה מאושר, מה שאילץ את משרד הרווחה לפעול על פי תקציב המשכי ומוגבל. אמנם הממשלה אישרה באפריל 2020 סכום של כ-700 מיליון שקל לביצוע הכשרות (כמעט פי חמישה מהתקציב השנתי הרגיל), כחלק מתקציב התוכנית הכלכלית להתמודדות עם מגפת הקורונה.
אולם, בפועל, עבודת המטה למימוש התקציב התקדמה באיטיות, בין היתר, בשל היעדר מנהל לאגף להכשרות מקצועיות. לאחר מכן, היא התעכבה למשך מספר חודשים עקב מחלוקת על סמכויות בין שר האוצר לבין שר העבודה והרווחה. בסופו של דבר, תקציב משמעותי להכשרות שוחרר רק בדצמבר, ועל כן הן בוצעו בהיקף מוגבל בלבד ב-2020.
אחרי אישור תקציב נוסף במסגרת התוכנית הכלכלית להתמודדות עם הקורונה לשנת 2021, הוקצו בסה"כ כ-1.32 מיליארד שקל להכשרות בשנים 2020 ו-2021. מתוך סכום זה מומשו ב-2020 כ-277 מיליון שקל במזומן, ועוד 36 מיליון שקל בהתחייבויות עתידיות. היתרה - יותר ממיליארד שקל - אמורה להתבצע ב-2021.
אף שהוצאו כמעט 280 מיליון שקל במזומן בסעיף ההכשרות ב-2020, היקף המשתתפים לא הושפע, מכיוון שכמעט כל הסכום - כרבע מיליארד שקל - הוצא על ידי המועצה להשכלה הגבוהה (המל"ג), עבור מלגות והתמחויות לסטודנטים. הוצאה זו לא הועילה לעובדים ללא השכלה אקדמית, שהם כאמור הרוב המכריע של המפוטרים בעקבות הקורונה.
בסופו של דבר, מתוך תקציב של למעלה מ-1.3 מיליארד שקל להכשרות מקצועיות, הוקצו רק כחצי מיליארד שקל להכשרות, והשאר הועבר למל"ג, לתוכניות תעסוקה שאינן הכשרות מקצועיות ממש, אלא קורסים של שירות התעסוקה או מסלולים אחרים שנותנים הכשרה במיומנויות שונות - או לא הוקצה בכלל. היעד הממשלתי של פחות מ-20 אלף משתתפים, אינו כולל את עבודת מינהלת ההכשרות המקצועיות, שעדיין לא סיימה להכין תוכנית עבודה הכוללת יעדים כמותיים.
משר האוצר נמסר: "לאור הכישלון המתמשך לאורך השנים של זרוע העבודה בתחום ההכשרה והשמת עובדים, יזם שר האוצר הקמת צוות ייעודי שיבחן את הנושא ויגבש המלצות לפעולה בתחום התעסוקה.
"בהמשך, מתוך הבנה שאין לזרוע העבודה את היכולת לתת את המענה ההכשרתי המיטבי למאות אלפי מובטלים אשר נדרש כ"כ בתקופה זו, ולאחר אינספור ישיבות עם גורמים מובילים בנושא בממשלה ומחוץ לה (גורמי אקדמיה, חברות פרטיות המתמחות בהכשרה ובהשמה, ראשי המגזר העסקי, התעשיינים ועוד) הוחלט על הקמת מינהלת ייעודית באוצר לקידום הכשרות מקצועיות כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה.
המינהלת הוקמה במטרה לבצע הכשרות במקצועות עם פיריון גבוה - טכנולוגיה עילית (הייטק) ותשתיות ובינוי, וזאת כפי שנקבע בהחלטת ממשלה 568 מ-22.11.20.
המינהלת הוקמה ללא פגיעה בזרוע התעסוקה, יתרה מזאת, זרוע העבודה ואף תוגברה בתקציבים גבוהים מהתקציב השוטף שלה, זאת בכדי להגביר את המאמץ הממשלתי לקידום הכשרות מקצועיות בעת הקורונה, במקביל לעבודת המינהלת. בנוסף כחלק מהמאמץ הממשלתי הוקצו גם תקציבים לביצוע מסלולי הכשרות בשת"פ עם הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה.
"מינהלת ההכשרות באוצר הוציאה לפועל מספר מסלולי הכשרה חדשניים תוך שיתוף פעולה עם גופים בממשלה ובמגזר העסקי ותמשיך לעשות זאת על מנת להחזיר מובטלים רבים לעבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
