למרות הצהרות שטייניץ ומשרדו, משרד האנרגיה כשל בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת ל-2020

למרות הצהרותיו של שטייניץ ומנכ"ל משרדו כי "התחום היחידי שישראל עמדה ביעדי פריז זה תחום האנרגיה", הנתונים החדשים חושפים: ישראל לא עומדת אפילו ביעדי הביניים הצנועים שהציבה לעצמה לשנת 2020 • בתעשיית האנרגיה הסולרית הופתעו מאוד מהנתונים, וטוענים כי הם מובילים למשבר אמון חריף מול משרד האנרגיה ורשות החשמל

ח"כ יובל שטייניץ / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן
ח"כ יובל שטייניץ / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

לפני חודשים בודדים, הציבה ממשלת ישראל יעדים חדשים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת: 30% עד לשנת 2030. ואמנם, נתונים חדשים מגלים מציאות עגומה: ישראל לא עומדת אפילו ביעדי הביניים הצנועים שהציבה לעצמה לשנת 2020: להגיע ל- 10% של ייצור חשמל באמצעות שמש ורוח.

לפי נתוני ניהול המערכת, בשנת 2020 ממוצע הייצור בפועל של חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת (אנרגיה סולרית ורוח) עמד על כ-6% בלבד - רחוק מיעד ה-10% אותו היה צריך להשיג משרד האנרגיה, ברשות השר ד"ר יובל שטייניץ. את הנתון הנמוך לא חזו בהערכות הראשוניות של רשות החשמל, שם העריכו כי לפי האסדרות הנוכחיות, בשנת 2020 יעמוד הייצור על כ-8%.

הנתונים הללו הינם המשך ישיר של דוח מבקר המדינה שסקר את שנת 2019. בדוח הביקורת שהתפרסם בחודש ספטמבר, קבע מבקר המדינה שבסוף שנת 2019 עמד ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות על 5% בלבד, מחצית מיעד הביניים העומד כאמור על 10%.

בהסכם פריז, שנחתם בוועידת האקלים של האו"ם בדצמבר 2015, קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי להפחתת פליטות גזי החממה. היעד נקבע במונחי פליטה לנפש: 7.7 טון שווה ערך פחמן דו חמצני לשנת 2030 ויעד ביניים של 8.8 טון בשנת 2025. על-מנת להשיג יעדים אלה, התחייבה ישראל ליעדים סקטוריאליים: לצמצום צריכת החשמל (17%), לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (17%) ולצמצום היקף הנסועה הפרטית (20%).

מרבית פליטת גזי החממה בישראל - מקורה בייצור חשמל. בשנת 2019 פלטה ישראל 81 מיליון טון של גזי חממה, 48% מתוכם בשל ייצור חשמל. לכן, לסקטור האנרגיה תפקיד מכריע ביכולתה של ישראל לעמוד בהסכמי פריז ולהשיג את יעדי הפחתת הפליטות, וכך גם בהפחתת זיהום האוויר הגורם לנזקים בריאותיים בקרב התושבים.

המציאות משרטטת תמונה שונה מזו שהציגו לאורך השנה החולפת במשרד האנרגיה

למרות שהנתונים בפועל מצביעים על אי עמידה מובהקת ביעדים, לאורך חודשים ארוכים חוזרים השר שטייניץ ומנכ"ל משרדו, אודי אדירי, על כך שישראל עומדת ביעדי הביניים, ואף שמשרד האנרגיה הוא המשרד היחיד בממשלה העומד ביעדי הסכם פריז - הסכם האקלים עליו חתמו כ-200 מדינות במטרה להפחית את פליטות גזי החממה ולמתן את ההתחממות הגלובלית המובילה למשבר אקלימי חמור.

כך למשל, בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתקיים בסוף ינואר, אמר השר שטייניץ כי "בסקטור התחבורה והפסולת אין שום עמידה ביעדי פריז. אנחנו במשרד האנרגיה היחידים שלא רק מדברים אלא בודקים מראש מה היעדים שאפשר לעמוד בהם ובאמת עומדים בהם. אנחנו היחידים שעמדנו ביעדי פריז! התחום היחידי שישראל עמדה ביעדי פריז זה תחום האנרגיה".

שטייניץ אף הוסיף כי "בסקטור האנרגיה לא רק עמדנו ביעדי פריז, אנחנו גם הקדמנו אותם כמעט ב30%, ולפי התוכניות שאישרנו, ב-2030 בסקטור האנרגיה אנחנו נעמוד ב40% יותר, כלומר נפחית, יותר ממה שהתחייבנו בוועידת פריז".

גם מנכ"ל משרדו, אודי אדירי, התגאה בדיון בוועדת הכלכלה ב-19 באוקטובר בהתקדמות משרדו בתחום, ואמר כי עד סוף שנת 2020 משק החשמל יעמוד ביעד שקבעה הממשלה, לייצור 10% מצריכת החשמל מאנרגיה מתחדשת. את אותה הצהרה גיבה אדירי במצגת ובה נתונים המציגים את נתח האנרגיה המתחדשת בכל שנה, מ-2019 ועד השגת היעדים ל-2030. בפועל, כאמור, הצהרתו של אדירי נותרה על הנייר, והיעד כלל לא הושג.

באותו דיון, כדאי לציין, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מתן שחק, אמר כי לא רק שישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת שנקבעו לשנת 2019, אלא שבנוסף, ב-2019 הושגו היעדים שנקבעו לשנת 2014, בזמן שלישראל "אין תוכנית אסטרטגית לקידום השימוש באנרגיה מתחדשת".

המציאות, כאמור, משרטטת תמונה שונה מזו שהציגו לאורך השנה החולפת במשרד האנרגיה. לפי נתוני ניהול המערכת, אין עמידה בפועל ביעדי הביניים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת כפי שקבעה הממשלה, למרות טענותיו של שטייניץ ומנכ"ל משרדו על עמידה ביעדי 2020.

יתר על כן, גם באשר להשגת יעדי פליטות גזי החממה - מדובר בספקולציה בלבד. בשנת 2016 סך פליטות גזי החממה של ישראל היה כ-9 טון לנפש, וב-2017 היה כ-7.6 מיליון טון לנפש. להערכת המשרד להגנת הסביבה, מדיניות הממשלה עד היום תביא לעמידה ביעד עבור 2025 אך לא ביעד ל-2030. לכן לא ברור המשפט של שטייניץ: "התחום היחידי שישראל עמדה ביעדי פריז הוא תחום האנרגיה".

אגב כך, גם השבוע, בחשבון הפייסבוק שלו, התגאה שר האנרגיה בכך שלפי חברת החשמל, בתחילת השבוע נרשם שיא חדש בייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת, שהיווה, בשעת השיא, כ-30% מסך הייצור במשק. "ביום בהיר של שמש ניתן לראות שמהפכת האנרגיה הירוקה שאנחנו מובילים במשק החשמל נושאת פירות", כתב שטייניץ. "לאחרונה קבענו יעדים שאפתניים שיובילו את מדינת ישראל למקום הראשון בעולם בייצור חשמל מהשמש". נציין כי אותם נתונים של חברת חשמל מעידים על נקודת זמן מצומצמת של דקות בודדות, ולא על תמונת המאקרו, שהשתקפה כאמור מנתוני ניהול המערכת, ומעידה על אי עמידה ביעדים.

לפני מספר חודשים, התגאו במשרד האנרגיה בדוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (International Energy Agency), לפיו "מדינת ישראל במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD ובמקום השני בעולם, בשיעור יכולת ייצור מתוך צריכה של אנרגיה סולארית". מהדוח, המסתמך על נתונים מקומיים, עלה כי יכולת הייצור של ישראל באנרגיה סולארית עומדת על 8.7%, והיא ניצבת מיד אחרי הונדורס עם 14.8%. אלא שהדוח משקף את הפוטנציאל, ולא את המצב בפועל. כלומר - זהו פוטנציאל לא ממומש של הספק מותקן, כאשר בפועל משק האנרגיה של ישראל מדשדש, וסקטור החשמל ממשיך להתבסס על כמויות גדולות של בדלקים מזהמים, בעוד שהשימוש באנרגיה מתחדשת נותר זניח למדיי.

נציין כי גם בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית - משרד האנרגיה כשל עד כה בהשגת היעדים. לפי מבקר המדינה, בשנת 2020 ההתייעלות האנרגטית של ישראל הייתה צריכה לעמוד על 20%, אך בפועל שיעור ההתייעלות עומד על 7.5% בלבד. ואולם, משרד האנרגיה שינה את היעד למדד אחר של עצימות, ולכן לא ניתן לדבר על עמידה ביעדים, אך ההערכה היא כי מדובר על התייעלות אנרגטית בהיקף של כ-4-7% - ומכל מקום, אחוזים בודדים.

משבר אמון חריף

גורמים במשרד האנרגיה מדגישים כי הנתונים איכזבו גם את המשרד האמון על הנושא. הצפי היה הגעה ל-8%, ואף בכך לא הייתה הצלחה. אך שיטת המדידה של משרד האנרגיה ורשות החשמל אף היא שונה. לא מדובר באחוז הייצור עצמו מסך הצריכה, אלא בגזירת הנתונים אחורה מתוך ההספק המותקן בסוף השנה. באופן הזה, גם אם בפועל יוצרו פחות מ-6% באמצעות אנרגיה מתחדשת, ברשות ובמשרד מדברים על יותר מ-7%, מפני שהחישוב בוחן כמה הספק מותקן קיים בסוף השנה, ומה היה אחוז המתחדשות אילו היה נעשה שימוש במלוא היכולות בפועל. כך שלפי נתוני רשות החשמל, נכון לסוף 2020, עמד סה"כ ההספק המותקן על כ-2530 מגה, אשר היוו יכולת ייצור של כ-7% מסה"כ הצריכה השנתית. כך או כך, במשרד האנרגיה שואפים להשיג את יעד ה-10% במחצית השנייה של 2021.

בתעשיית האנרגיה הסולרית הופתעו מאוד מהנתונים, וטוענים כי הם מובילים למשבר אמון חריף מול משרד האנרגיה ורשות החשמל, שמספקים לשוק נתונים אחרים, בזמן שבפועל ישנם אלפי מגה וואטים של הפרש. זאת, כאשר החלטת מליאת רשות החשמל בנוגע לאישור מגה וואטים סולריים, נסמכת על הכמות הנדרשת לשם עמידה ביעדים. לפי איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, "אם לא חישבו נכון את הכמויות הנדרשות, זה אומר שיזמים יכלו לזכות בכמויות יותר גדולות של הספק במכרז, ושחלק מהיזמים כלל לא נכנסו כי הרשות קיבלה החלטות על בסיס מסד נתונים חסר".

פרנס אומר לגלובס כי ייתכן שנתון המתחדשות בפועל, הוא אף נמוך יותר מ-6%. לדבריו, "אם הנתון נכון וישראל הגיעה למחצית מיעד הייצור ל-2020 הרי שמדובר בכישלון כולל שמצריך בחינה מחדש של מדיניות הממשלה בדגש על אסדרות רשות החשמל. ייתכן והנתון אף נמוך יותר במידה ולא חושבו הפסדים בהולכת החשמל אל הצרכנים והשנאתו.

"העובדה שרשות החשמל הפסיקה את הצעדים המתמרצים שנועדו להשיג עמידה ביעד 10% ופגעה בכדאיות הגגות הסולאריים וזאת בעת שהגענו למחצית מן היעד, וכן שמנהל התכנון החליט בנובמבר לצמצם את היקף המתקנים הקרקעיים בהסתמך על העמידה ביעד 2020, מצריכים לא פחות מהקמת וועדת בדיקה ממשלתית לבחון כיצד מדינת ישראל מכשילה במו ידיה את האנרגיה המתחדשת".

ברשות החשמל ובמשרד האנרגיה תולים את האשמה באי השגת היעד במשבר הקורונה, ובהקלות שניתנו ליזמים. לדבריהם, "בהתאם למועדים שנקבעו בהליכי הרשות, בסוף שנת 2020 תוכננו להשלים הקמת מתקנים בהיקף של כ- 4000 מגה, שמהווים 10% מסך הצריכה השנתית. עם זאת, אכן נוצר פער הנובע מבקשות היזמים להארכת מועדים המחייבים להקמה של מתקנים שונים לאור משבר הקורונה. יוזכר כי רשות החשמל שקלה בכובד ראש את בקשות היזמים ופרסמה לאור הסגר השלישי והשלכותיו שימוע החלטה בעניין הארכה נוספת, ככל שתתקבל החלטה רשמית בעקבות השימוע, היעד יושג במהלך החציון השני של שנת 2021".

פרנס מזכיר כי את היעד מחשבים לפי האחוז שסופק בפועל לצרכנים מסך כל הצריכה ולא לפי ההספק המותקן. לגבי הטענות באשר לגבי הארכת מועדי ההתקנה אותם ביקשו היזמים, אומר פרנס כי "המרחק בין הדחיות שנתנה הרשות ליזמים ובין אי העמידה ביעדים, הוא רב. עד כה רשות החשמל האריכה בששה חודשים חלק מהאסדרות, כאשר גם בתקופת הקורונה הוקמו פרויקטים, אבל זה לא קירב אותנו לעמידה ביעד. גם ללא דחיות לא היינו עומדים ביעד. לפי נתון הייצור וקצב התקדמות ההקמות נגיע ל-10% רק בתוך 2022".

במשרד להגנת הסביבה מזהירים מזה זמן רב שישראל איננה עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת, אך זוכים לעלבונות מצד משרד האנרגיה. כך למשל, כינה שטייניץ בדיון בכנסת את ד״ר גיל פרואקטור מהמשרד להגנת הסביבה ״פופוליסט״ ואמר לו שהוא צריך להתבייש, כאשר אמר שישראל מקדמת יותר מדי תחנות כוח גזיות, ולא פועלת כראוי בתחום האנרגיה המתחדשת, למרות שישראל היא מדינה שטופת שמש עם תנאים אופטימליים.

יעדים נמוכים מאוד ולא שאפתניים

התמונה העגומה המשתקפת מנתוני ייצור החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת אל מול היעדים, מעלים מחדש את ממצאי דוח מבקר המדינה; למדינת ישראל אין תוכנית אב למשק החשמל כבר 15 שנה. בשנים האחרונות עמד משרד מבקר המדינה כמה פעמים על הצורך להכין תוכנית אב כזו, אך הדבר לא נעשה, למרות שהשר שטייניץ מכהן כשר האנרגיה ברצף מאז שנת 2015 - יותר מחמש שנים.

היעדר התוכנית עלול לגרום לכך שפיתוח המשק יתנהל בצורה של הגשמת יעדים נקודתיים, על פני פיתוח משק אנרגיה בראייה מתכללת וארוכת טווח. ללא תכנית רב שנתית לעשור הקרוב, שתתווה מדיניות ודרכי פעולה, ספק רב אם תצליח ישראל להיגמל משימוש בדלקים מזהמים - פחם וגז טבעי במשק האנרגיה, או בדלקים בסקטור התחבורה, שגם הוא משווע למעבר לתשתיות חשמליות.

לדברי פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, ישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת ל-2020 למרות שמדובר ביעדים נמוכים מאוד ולא שאפתניים. הדבר מטיל בספק את יכולתה של ישראל לעמוד ביעדים שקבעה ל-2030, זאת בהיעדר תוכנית אב שתשרטט מפת דרכים לעמידה ביעדים הנחוצים להפחתת פליטות, ותדאג לבריאותם של אזרחי ישראל.

לדברי וולפסון, "היעד שהוצב ל-2030 של 30% מתחדשות הוא יעד נמוך, וגם הוא מוטל בספק. הנתונים מראים שללא תוכנית אב מפורטת עם יעדי ביניים ומנגנון פיקוח הדוק, נמשיך לקבע את משק החשמל הלאומי על גז טבעי ולא נעמוד גם ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה".

צרו איתנו קשר *5988