בחירות 2021 | בלעדי

1,600 איש שכלל לא שהו בישראל, נרשמו כמצביעים בארץ לכנסת ה-23

בבחירות לכנסת היוצאת השתתפו 1,600 שנרשמו כאילו הצביעו בארץ, אף בכלל לא שהו בישראל ביום הבחירות • ועדת הבחירות המרכזית: "אין לנו את היכולת והכלים לערוך בדיקה מסוג כזה, זאת משום שאין לוועדה הרשאה להשתמש במערכות של רשות האוכלוסין, האמונה על רישום הנכנסים לישראל"

הכנות לבחירות - קלפיות - פתקים / צילום: איל יצהר
הכנות לבחירות - קלפיות - פתקים / צילום: איל יצהר

במערכת הבחירות החולפת 1,600 אנשים שכלל לא שהו בארץ, ולכן לא יכלו טכנית להצביע בקלפיות בארץ, נרשמו כאילו הצביעו בקלפיות בארץ. המשמעות היא שאותן הצבעות זויפו לכאורה, וככל הנראה אנשים אחרים הצביעו בשמם. יש לציין כי במערכות הבחירות האחרונות צפה ועלתה סוגיית טוהר הבחירות, והועלו טענות שונות מכיוונים שונים לזיופים ולפגיעה בטוהר הבחירות.

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24 מסרה בתגובה כי "ועדת הבחירות לא ערכה אף פעם בדיקה מסוג כזה. לוועדה אין היכולת והכלים לערוך בדיקה מסוג כזה, זאת משום שאין לוועדה הרשאה להשתמש במערכות של רשות האוכלוסין, האמונה על רישום הנכנסים לישראל".

עוד נמסר כי "ראוי להדגיש, כי אף אם הייתה לוועדה הרשאה ויכולת לערוך בדיקה מסוג כזה, הבדיקה כפי הנראה לא הייתה אמינה ועלולה הייתה יכולה לגרום להטעיה ולעוול לאזרחים רבים, וזאת משום שככל הידוע לנו ובהתאם למידע ולנתונים שנמסרו ע"י נציגת רשות האוכלוסין בדיון בוועדת החוקה של הכנסת - המידע על כניסת האזרחים הישראלים לישראל איננו מתעדכן תמיד במערכת רשות האוכלוסין בזמן אמת, וישנם מקרים שהוא מתעדכן רק בדיעבד".

בוועדת הבחירות נותנים לצורך כך דוגמה. "ייתכן מקרה של אדם ששב לישראל יום לפני יום הבחירות, שהה בארץ ביום הבחירות ואף הצביע, אולם רישום הכניסה שלו לישראל לא התעדכן בזמן אמת למרות שהיה בארץ. מעבר לכך, יש לזכור כי לישראלים רבים יש דרכון נוסף והם עושים בו שימוש עם כניסתם לישראל, וכך כניסתם לארץ אינה נרשמת במערכות בקרת הגבולות".

מספר המעטפות הכפולות יוכפל

על פי הודעת ועדת הבחירות המרכזית לוועדת כספים, בבחירות לכנסת ה-24 צפויות להיות פי שניים מעטפות כפולות מאשר בבחירות האחרונות. כלומר, אם בבחירות האחרונות לכנסת ה-23 עמד מספר המעטפות הכפולות על כ-330 אלף, בבחירות האלו, טוענים בוועדת הבחירות צפוי מספרם, לעמוד על 500-600 אלף, כ-12% מבעלי זכות ההצבעה שיצביעו בקלפיות מיוחדות ועל כן בהליך הכולל מעטפה כפולה.

סוגית ההצבעה באמצעות מעטפות כפולות נבחנה לאחרונה על ידי מבקר המדינה, אולם הדוח טרם ראה אור. ב-10 למרץ חשפנו כי ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) המכהן מחודש ינואר כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, מונע פרסום דוח העוסק בתפקוד וועדת הבחירות בשלוש מערכות הבחירות האחרונות.

כיוון שחלק מהדוח מכיל עניין מסווג, הדוח דרוש אישור של ועדת המשנה לענייני חיסיונות בוועדה לביקורת המדינה, שתפקידה להטיל חיסיון על דוחות מבקר המדינה. שטרן כיו"ר הועדה מסרב לכנס אותה לפני הבחירות.

לגלובס נודע כי ועדת הבחירות מתנגדת נחרצות לפרסום הדוח לפני הבחירות, בטענה כי הדבר יפגע באמון הציבור בטוהר הבחירות ובוועדת הבחירות. שטרן גם הוא אימץ את עמדת ועדת הבחירות וטען כי אין לפרסם את הדוח לפני הבחירות.

הדוח צפוי למתוח ביקורת משמעותית על ועדת הבחירות, ולטעון כי מערכות המיחשוב של הוועדה מיושנות ואף חשופות לסכנת איומי סייבר. עוד נמתחת ביקורת משמעותית על כך שההצבעה ממשיכה להתקיים באמצעות פתקים פיזיים חרף ההתקדמות הטכנולוגית ועל האינפלציה בשימוש במעטפות הכפולות שגורמת לשיבוש ספירת הפתקים ותוצאת הבחירות. יש לציין כי דוח המבקר לא טוען כי הבחירות האחרונות זויפו בצורה שיטתית או הטיל פקפוק בנכונות תוצאות הבחירות.

מח"כ אלעזר שטרן נמסר בתגובה לפרסום הקודם בגלובס כי "בימים האחרונים מופעל לחץ חריג ובלתי מוסבר לפרסם את דוח מבקר המדינה על ועדת הבחירות המרכזית. כיו"ר ועדת ביקורת המדינה, ולאחר שעיינתי בדוח מספר פעמים וקיימתי התייעצויות עם גורמים מקצועיים שונים על מנת להבין את דחיפות העניין, לא מצאתי סיבה עניינית לעסוק בנושא שבועיים לפני הבחירות".

לדברי ח"כ שטרן, "עצם העיסוק בנושא עלול להתפרש כהטלת ספק באמינותה של עבודת ועדת הבחירות המרכזית. קיימים נושאים רבים ודחופים בהרבה בביקורת המדינה שעדיין לא ראו אור, כמו דיוני הקורונה, משבר אכיפת החוק וענייני רווחה. אקבע דיון בוועדת ביקורת המדינה מיד לאחר הבחירות. אני שב ומביע הערכה ואמון מלא בעבודתה ובאמינותה של ועדת הבחירות המרכזית הפועלת ללא לאות להשתפר ולקדם את פעילותה למען בחירות דמוקרטיות".