האם ויתור על מודל ה-9-5 יביא להחזרת הצעירים למעגל העבודה?

מדינת ישראל עומדת בהלם אל מול מאות אלפי מובטלי הקורונה הצעירים, והחזרתם לשוק העבודה תהיה אחת המשימות הקשות ביותר של הממשלה שתקום • כדי לצלוח במשימה, על מדינת ישראל לשכוח מה שלמדה על שוק העבודה בשנים האחרונות ולבנות מודלי תעסוקה חדשים בהתאם לרצונות הצעירים

צעירה מובטלת בתקופת הקורונה / צילום: כדיה לוי
צעירה מובטלת בתקופת הקורונה / צילום: כדיה לוי

אל מול הבטחות המפלגות שניתנו לקראת הבחירות שעברו עלינו לטובה, נשכח הנושא החשוב ביותר על סדר היום הציבור - חזרתם למעגל העבודה של מאות אלפי צעירים שנפלטו ממנו במהלך שנת הקורונה.

מצד אחד, מעסיקים רבים מדווחים כי הם מתקשים להחזיר עובדים מהחל"ת, שכן העובדים מקבלים כ-70% משכרם הקודם מבלי לעבוד, ומעדיפים להישאר בבית. מנגד, מעסיקים חושבים פעמיים לפני שהם מגייסים עובדים, משום שנפח העבודה והביקושים עוד לא חזרו למצבם טרום הקורונה, וכך יוצא מצב בו הם חוששים לקחת סיכון ולהגדיל את הוצאות העסק עם עוד תקנים למשרה מלאה.

חלק מהתעשיות גם לא צפויות לחזור לנפח פעילות מלא בשנה הקרובה, ומכאן שגם אם המדינה תנסה לתמרץ אנשים לחזור לעבודה על-ידי קיצוץ בקצבאות האבטלה שלהם, ייתכן כי מהלך כזה יהווה מכה אנושה ליכולת ההתפרנסות של כמות בלתי מבוטלת של נפגעי קורונה.

המציאות הנוכחית תהפוך את תהליך החזרה של שוק העבודה להיקף העסקה מלא לאחד האתגרים המרכזיים למשק, למקבלי ההחלטות ולגופי התמיכה הסוציאלית. על המשק הישראלי לשנות זווית ראייה על עולם העבודה הנוכחי ולאפשר חופש תעסוקה מוחלט לצעירים, שכבר מזמן לא חושבים על קביעות כעל פרמטר חשוב.

ביחס למדינות ה-OECD, שוק התעסוקה בישראל מזכיר את עולם התעסוקה של לפני 40-50 שנה - עבודה בעיקר כשכירים, צבירת ותק, העובד מחויב למקום עבודה אחד עיקרי, והמעסיק מחויב לעובד ולפעמים מוגבל ביכולת שלו להזיז או לפטר עובדים ביחס לצרכי העסק או ביצועי העובד.

דוח של חברת הייעוץ PwC שנערך בשנה שעברה קבע כי עבור דור ה-Z והמילניאלס, שיהוו בעשור הקרוב מעל חצי מהיצע העובדים במשק, קביעות וותק בתפקיד יאבדו מהרלוונטיות שלהם, ואילו קידום מהיר, מיתוג מעסיק ומשמעות בעבודה תופסים נתח הולך וגובר בהעדפות המועמדים בעת בחירת מקום עבודה.

כנראה כבר נתקלתם בתופעות האלה אצלכם בעבודה: כמעט כולם עובדים על פרויקטי צד, בין אם זה על מיזם חברתי, עסק, התנדבות, חנות און-ליין, הכנסה פאסיבית או לומדים עוד קורס/מקצוע במקביל. חלק מהאנשים מעדיפים לעבוד מסביב לשעון ביותר ממקום אחד כדי לחסוך כסף, לטייל חלק מהשנה ולעבוד על פרויקטים צדדיים בשאר הזמן.

הצעירים אינם מאמינים יותר בנאמנות למעסיק, ויותר אנשים היום בוחרים לעבוד כעצמאים שמוציאים חשבונית למקום העבודה, במקום להיות שכירים שמחויבים ל-186 שעות בחודש.

על-פי מחקרים אלה, ניתן להסיק כי הצעירים צריכים משק שמסתכל אחרת על עולם העבודה והקריירה. הם ידרשו יותר גמישות, מגוון וחופש תעסוקתי. הלכה למעשה מדובר לא רק בשעות העבודה שיידרשו לעבוד ביום - אלא גם במיקום שממנו העובד יכול לעבוד, שברת הפרדיגמה שהעובד מחויב למעסיק אחד, שילוב של עובדים בינלאומיים והיכולת לתת לעובד מקום לקדם יוזמות אישיות והתפתחות מקצועית במקביל לעבודה. חברות שלא יתאימו את עצמן למאפייני העובדים הצעירים, עלולות למצוא את עצמן במחסור תמידי ובתקנים לא מאוישים. 

בנוסף למגוון המודלים המוצעים כיום להחזרת אנשים לעבודה כמו המודל הגרמני, על המעסיקים והמשק לחשוב מחדש על מודלי העסקת העובדים הצעירים, לשחרר את הרגלי ההעסקה שהתיישנו וליצור אפשרויות העסקה שמתחברות למאפייני הדורות הבאים.

למשק יהיה קשה מאוד להגיע ליעד זה לבדו, ולכן על המדינה לשחרר את עול הבירוקרטיה ולאפשר גם לעסקים להביא את הדור הבא של מודלי ההעסקה בישראל. בעולם המהפכה כבר הגיעה, וכעת הגיע הזמן להביא אותה לישראל - זוהי הדרך היחידה להחזיר את הצעירים מהחל"ת.

הכותב הוא מנהל הפעילות המסחרית בישראל של DEEL שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית לגיוס וניהול עובדים ופרילאנסרים

צרו איתנו קשר *5988