עלות הפנסיה התקציבית של גמלאי צה"ל ב-2020: 8.5 מיליארד שקל

לפי הנתונים שמסר משרד הביטחון לתנועת "הצלחה" בעקבות פסיקת בית המשפט, הורדת גיל הפרישה של קצינים מ-50 ל-43 הגדילה את עלות הפנסיה התקציבית ב-400 מיליון שקל לשנה

אביב כוכבי / צילום: ארז חרודי – עושים צילום
אביב כוכבי / צילום: ארז חרודי – עושים צילום

עלות הפנסיה התקציבית שקיבלו גמלאי צה"ל בשנת 2020 הגיעה ל-8.5 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים מעודכנים שהעביר משרד הביטחון לתנועת "הצלחה". הנתונים הועברו בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בעתירתה של התנועה לחשיפת נספחים סודיים להסכם בין שר האוצר לשעבר משה כחלון לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון מ-2015.

ההסכם כלל מתווה לתקציב צה"ל לשנים 2015-2020 והתחייבויות לשינויים מבניים, בין היתר, במודל שירות הקבע, באגף השיקום ובאופן התקצוב של פרויקטים ביטחוניים משמעותיים. אחת ההחלטות המרכזיות בהסכם הביאה להורדת גיל הפרישה לגמלאות של קצינים בצה"ל מ-50 ל-43 - החלטה שמגדילה, לפי הנתונים, את עלות הפנסיה התקציבית בסכום שנתי של כ-400 מיליון שקל, נכון ל-2020.

 
  

במסגרת ההסכם קיבל צה"ל את הסכמת האוצר לשלם פנסיית גישור לכל הקצינים והנגדים שיפרשו בתום שירות הקבע ואינם זכאים לפנסיה תקציבית. פורשים אלה (שנכנסו לשירות קבע לאחר סגירת "שער הכניסה" לפנסיה התקציבית ב-2004) יוכלו לקבל פנסיית גישור ממועד פרישתם משירות הקבע ועד שיגיעו לגיל הזכאות לפנסיה הצוברת. צה"ל התחייב בתמורה להפחית את גובה קצבת הפנסיה הממוצעת של הפורשים לגמלאות מכ-20 אלף שקל ל-12 אלף שקל עד ל-2023. דוח מבקר המדינה חיזק את ההערכה כי לצה"ל אין אפשרות מעשית לעמוד בהתחייבות שנטל על עצמו - מאחר שגובה הקצבה הממוצעת אינו יורד מ-19 אלף שקל לחודש מאז חתימת ההסכם.

נזכיר כי כמיליארד שקלים מתוך העלות השנתית של הפנסיה מיוחסת, להערכת האוצר, למה שמכנים במערכת הביטחון "הגדלות הרמטכ"ל". מדובר בתוספת זכויות פנסיוניות בשיעור של כ-9% שמקבלים משרתי הקבע עם יציאתם לפנסיה. עמותות "צדק פיננסי" ו"רווח נקי" עתרו לבג"ץ בדרישה לפסול את התוספת. המדינה הודתה בחוות דעת פנימיות כי מדובר בתוספת שחוקיותה מוטלת בספק, אך השופטים נעתרו לבקשתה ודחו את החלטתם מספר פעמים (לאחרונה עד ל-15 לאוגוסט) כדי לאפשר למדינה "להלבין" את התוספת.

קבלת הנתונים התאפשרה בעקבות פניית עמותת הצלחה באפריל 2016, באמצעות יועציה המשפטיים עוה"ד אלעד מן ויובל יועז, למשרדי האוצר והביטחון בדרישה לחשוף את המסמכים מכוח חוק חופש המידע. באפריל 2016 העביר האוצר להצלחה את עיקרי הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020, אך קטעים רבים במסמך ונספחים לו הושחרו. לאחר שמשרדי האוצר והביטחון סירבו לפניות נוספות, עתרה העמותה למחוזי בת"א. במשך שנתיים מהגשת העתירה המשיכו משרדי הביטחון והאוצר בגרירת רגליים והסירו באופן הדרגתי את מרבית ההשחרות. זאת, למעט השחרות הנוגעות לתחזיות אקטואריות על היקף הוצאות השכר והגמלאות בשנים 2015-2040.

בעוד שמשרדי הביטחון והאוצר טענו כי חשיפת תחשיבים אלה מעוררת "חשש לפגיעה בביטחון המדינה" טענו בהצלחה כי המניע האמיתי להסתרה הוא חשש מהביקורת הציבורית שתתעורר כשייחשפו היקפי תשלומי הפנסיה העתידיים לקצינים ולנגדים בגמלאות. ביולי 2019 קיבל המחוזי בת"א את עמדת המדינה

לאחר ש"הצלחה" ערערה לביהמ"ש העליון החליט הרכב השופטים בראשות עוזי פוגלמן בינואר 2020 שלא להתערב בפסק דין המחוזי. עם זאת, השופטים אפשרו לתנועה לפנות למערכת הביטחון על מנת לקבל נתונים מעודכנים על עלות הפנסיה התקציבית ב-2020 - נתונים שהועברו לפני מספר ימים.

צרו איתנו קשר *5988