תזכיר חוק הירושה מבקש להתאים את החוק למציאות החיים העכשווית

במשרד המשפטים אומרים כי מדובר במהפכה משמעותית של החוק משנת 1965 • אחד התיקונים המשמעותיים הוא האפשרות לערוך צוואה באמצעות הקלטה חזותית, לאחר שעד היום צוואה מוקלטת לא הייתה תקפה

עריכת צוואה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
עריכת צוואה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

משרד המשפטים הפיץ תיקון לחוק הירושה להערות הציבור, שנועד להתאים את החוק למציאות החיים המודרנית ולהתפתחות המדע. במשרד המשפטים אומרים כי מדובר במהפכה משמעותית של החוק משנת 1965.

אחד התיקונים המשמעותיים הוא האפשרות לערוך צוואה באמצעות הקלטה חזותית, לאחר שעד היום צוואה מוקלטת לא הייתה תקפה.

תיקון נוסף שנועד להתאים את החוק להתקדמות המדע, מתייחס לאפשרות להוריש לילד שנולד מהנפטר. על-פי הדין הקיים, רק מי שנולד בתוך 300 ימים מפטירת המוריש זכאי לירושה, כך שילד שנולד תוך שימוש בזרע או ביצית מהנפטרים לא זכאי לרשת את הורהו הביולוגי. הצעת החוק תאפשר לילד לרשת את הוריו הביולוגיים.

התיקון משנה גם את המצב בו רוצח מבקש לקבל את הירושה של מי שרצח ולא הורשע בשל סיבות שונות. עד היום נדרשה הרשעה ברצח כדי לשלול את זכאותו של הרוצח לירושה. הדרישה החדשה לביטול הירושה היא לכך שהאדם גרם למות המוריש והתכוון לכך מבלי החובה שיורשע בבית המשפט.

חידוש נוסף הוא השוואת מעמדו של הילד המאומץ לילד טבעי, כאשר הקשר בין הילד המאומץ להוריו הטבעיים יבוטל, אלא אם נקבע אחרת בצוואה.

גם בחינת המושג "בני זוג" ייבחן באופן שונה מהותית ולא פורמלית לבני זוג, כך שמערכת היחסים תיבחן גם אם בני הזוג נשואים, ותקום חזקה לחיי משפחה אם קיימו משק-בית משותף לתקופה של 3 שנים לפחות.

התיקון הוא תוצר של עבודה רבת-שנים שנעשתה במחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, שהחלה עוד בשנת 1999 עם מינוי ועדת הירושה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, שהגישה את המלצותיה בשנת 2006. התזכיר מועבר כעת להערות הציבור, ולאחר מכן יעבור להליך חקיקה ותלוי בהקמתה של ממשלה.