הקרב על שדה דב מתחמם: התאחדות הקבלנים תומכת בעתירה נגד עיריית תל אביב

ההתאחדות הודיעה על תמיכתה בעתירה המינהלית שהגישו בעלי קרקעות פרטיים ברובע שדה דב, נגד החלטת הוועדה המחוזית ת"א להקצות 2,400 יח"ד במתחם - לטובת דירות בהישג יד שיהיו בבעלות עיריית ת"א • חיים פייגלין: "זה תקדים מסוכן"

שדה דב / צילום: יוסי פישר
שדה דב / צילום: יוסי פישר

התאחדות הקבלנים בוני הארץ הודיעה על תמיכתה בעתירה המינהלית שהגישו בעלי קרקעות פרטיים ברובע שדה דב, נגד החלטת הוועדה המחוזית ת"א להקצות 2,400 יח"ד במתחם לטובת דירות בהישג יד שיהיו בבעלות עיריית ת"א. יש להבין כי מדובר בכמות שהיא תוספת להקצאת שטחי הציבור שכל תוכנית מחייבת.

העתירה של בעלי הקרקעות הפרטיים יצאה נגד ההחלטה להפקיע מהם שטחים מניבים, מעבר להקצאת שטחי הציבור המקובלת, ללא תמורה. ההתאחדות מבקשת להצטרף להליך במעמד "ידיד בית המשפט" (Amicus Curiae) ולחילופין במעמד משיבה. כלומר, היא מביעה את תמיכתה המוחלטת בעתירה גם אם היא איננה צד להליך.

היקף השטח בגוש הגדול כולל 1,450 דונם, שנמצאים בין רחוב פרופס בצפון, דרך נמיר במזרח, רחוב ש"י עגנון בדרום והים במערב. הבעלות על הקרקע נחלקת בין מאות בעלים פרטיים, רשות מנהל מקרקעי ישראל (רמ"י), עיריית ת"א ואחרים.

תוכנית המתאר לרובע שדה דב, שאושרה בחודש יולי 2020, כוללת 16 אלף יחידות דיור, מתוכן 2,400 יחידות דיור יוקצו עבור דיור בר-השגה ו-4,500 יחידות דיור בייעוד מיוחד (מעונות סטודנטים, דיור מוגן, בתי אבות, דיור להשכרה וכו').

עוד כוללת התוכנית כ-500 אלף מ"ר עבור מבני ציבור, כ-125 אלף מ"ר עבור מסחר, כ-330 אלף מ"ר עבור שטחי תעסוקה, כ-125 אלף מ"ר עבור מלונאות וכ-365 דונם שטחי פארק וגנים ציבוריים.

יש להבין כי אותן 2,400 יחידות דיור בר-השגה מתוך 16 אלף יחידות דיור הכלולות בתוכנית, ניתנות לעירייה מעבר להקצאה שהיא מקבלת בהתאם לטבלאות האיזון בגין חלקה היחסי בתוכנית, מבלי ששולמה על ידה כל תמורה בגינן, לא בתשלום מתוך זכויותיה בקרקע ולא בפיצוי לבעלי הזכויות בתוכנית.

"ההגדרה של דיור בר השגה היא לא חד ערכית"

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מבקש להבהיר שההתאחדות בעד דיור בר-השגה, אך לא על חשבון בעלי הקרקע הפרטיים .לדבריו, "ההגדרה של דיור בר השגה היא לא חד ערכית. יש כל מיני סוגים של דיור בר-השגה. נניח שמדובר בדירות קטנות להשכרה. זה מוצר סחיר לחלוטין, שאין שום סיבה שבשבילו יפקיעו זכויות מבעלי קרקע פרטיים. אין לנו בעיה אם היו רוצים לייצר דיור בר השגה על שטח של העירייה או המדינה, אבל להפקיע מהבעלים הפרטיים, זה תקדים מסוכן".

עו"ד שמואל שוב היה זה שניסח, יחד עם עו"ד נעמה שיף ממשרד שוב ושות’, את אחת מהעתירות של בעלי הקרקע שהוגשה לבית המשפט בחודש אוקטובר 2020. לדבריו, "כשהתכוונו שאתה צריך לתת לרשות מבני ציבור ללא תמורה התכוונו לגנים, לבתי ספר, או לפארקים. הרי מה העירייה תעשה? היא תוציא מכרז, תקבל תשלומים וזה יכנס לה לקופה. כבר היום יש עיריות שלוקחות קרקע ציבורית, משווקים אותה ליזמים ובונים עליה דיור להשכרה. נעשה פה שימוש בכלי הזה כדי לקבל כספים. בהתאחדות הקבלנים חוששים שזה יתפשט הלאה".

עתירה נוספת הוגשה ע"י עורכי הדין מרים דונין שוב וחיים ויינטרוב, שותפים במשרד המבורגר, עברון ושות'. לשיטתם, ההקניה של יחידות הדיור מחוץ לטבלה משמעה לא פחות משבירת כללי המשחק. לדברי עו"ד ויינטרוב, "יחידות אלו כולן הינן בעלות ערך כלכלי ואין מקום להקצותן לעירייה, 'מתחת' לטבלת ההקצאות, בלא שערכן (ולו המופחת) מובא בחשבון כלל בעת הקצאת הזכויות לכלל בעלי הקרקע בתחום התכנית, לרבות העירייה".

עו"ד אייל מאמו, המייצג במקרה זה את התאחדות הקבלנים בוני הארץ סבור כי באיצטלה של הפרשות לצרכי ציבור העירייה עושה פה ביזנס. לדבריו, הביאו פה לשיא את הנוהג, שכשלעצמו אינו מעוגן בחוק, של הפרשות לרשות המקומית, בכך שחרגו הפעם מצרכי הציבור הקלסיים, ומפרישים לרשות שטחים סחירים, מניבים מובהקים. כמובן שלא לכך הכוונה בטבלאות איזון. הדבר חדש ומהווה תקדים מסוכן".

עו"ד עמי בן יעקב, ממשרד בן-יעקב, המייצג חלק מבעלי הקרקעות בגוש הגדול מבקש להוסיף: "מעבר לאבסורד בכך שהעירייה "נוטלת" לעצמה ללא ביסוס בדין טובת הנאה כלכלית של שטחים סחירים על חשבון בעלי הקרקעות, ראשיתו של המחדל הוא בכך שמדינת ישראל אומנם יזמה ומקדמת את נושא הדיור בר השגה - אך בפועל הפרמטרים לכך מעומעמים ואינם מוגדרים. התוצאה היא שכל ועדה מקומית מחליטה על דעת עצמה מי, כמה והיכן - ומותירה את היזמים ובעלי הקרקע להתמודד עם ההשלכות. בפועל, כלל הפרוייקט מתעכב, בדיוק כמו שהיה בחולון, בח-500, בראשון לציון ובמקומות נוספים. לא ייתכן שבכל פעם שהרשות המקומית רוצה לצאת טוב אל מול הביקוש הציבורי - הם עושים זאת על חשבון בעלי הקרקע והיזמים".

עיריית ת"א-יפו מסרה בתגובה כי "ראשית נדגיש כי תוכנית שדה דב הינה תוכנית מאושרת, כאשר העירייה רואה חשיבות גדולה בבניית 2,400 יחידות דיור בר השגה במתחם כמטרה ציבורית ובמסגרתן גם קידום של שטחי המסחר. בכל מקרה, בקשת התאחדות הקבלנים התקבלה והעירייה תתייחס אליה במסגרת ההליך המשפטי".